מחקר: בגידות אצל נשים - זה עניין גנטי

בוגדנות היא גנטית: אם לאחות אחת מתוך תאומות יש נטייה לחוסר נאמנות, הסיכוי שגם התאומה שלה תבגוד הוא כ-55% – כפליים מהממוצע. כך עולה ממחקר בריטי חדש שכלל 10,000 משתתפות

אחרי שלאחרונה התבשרנו על מציאת גן אצל זכרים, הגורם לתופעת הבגידה, הנה מגיע תורן של הנשים: יש מיליון ואחת סיבות לבגוד בבן הזוג, למרות שאף אחת מהן כנראה לא תשכנע את מי שנבגד. אבל עכשיו יש לנשים בוגדות תירוץ אחר לגמרי, ואולי טוב יותר מכל האחרים: זה גנטי. מחקר בריטי חדש מראה שהסבירות שאישה תבגוד בבן זוגה קשורה למטען הגנטי שהיא קיבלה מהוריה.

 

לדברי פרופ' טים ספקטור, שעמד בראש המחקר, כמעט רבע מהנשים הבריטיות נושאות 'גנים של בגידה', שמעלים מאוד את סיכוייהן שלא לשמור אמונים לבני הזוג שלהן. פרופ' ספקטור בנה את תיאוריית ה'גנים של בגידה' בעקבות מחקר שבו השתתפו יותר מ-5,000 נשים תאומות ו-5,000 נשים שלא היתה ביניהן קרבה משפחתית.

 

23% מהמשתתפות במחקר הודו שהן לא שמרו אמונים לבני זוגן. אך אם אחת התאומות הודתה בחוסר נאמנות, הסיכוי שאחותה גילתה אף היא חוסר נאמנות זינק ל-55% – גבוה יותר מפי 2 מהממוצע הכללי. הגיל המועד ביותר לפורענות אצל נשים הוא 31 עד 40.

 

לדברי פרופ' ספקטור, פרופסור לאפידמיולוגיה גנטית בבית החולים תומס בלונדון, נראה שיש קשר חזק בין המטען הגנטי לסיכוי שהאישה תפגין חוסר נאמנות כלפי בן זוגה. הוא מודה שגורמים נוספים, כמו מידת האושר במערכת היחסים, משפיעים על חוסר הנאמנות לבן הזוג. בכל מקרה, אין ספק שהטענה שלו על השפעה גנטית חזקה תעורר מחלוקת, כיוון שלמעשה היא מסירה מהנשים את האחריות לבגידה.

 

מומחים שונים טוענים שהמחקר לוקה בחסר, מפני שהחוקרים לא לקחו בחשבון גורמים אחרים שעשויים להשפיע על תאומות. למשל, אם ילדה רואה שאמא שלה בוגדת באביה, זה הופך להיות קל יותר עבורה. כלומר, הילד מעתיק את ההתנהגות של ההורה, ולא בהכרח מונע על ידי המטען הגנטי שלו.