קובלנץ לגולשי ynet: הפלייליסט חיוני

אלדד קובלץ ודן דן מטיוק מגלגלצ שוחחו עם גולשי ynet בפורום מוזיקה ישראלית וענו לכל הביקורות נגדם. לפניכם השאלות והתשובות

רודריגה: רציתי לדעת, רק מתוך סקרנות: איזה מוסיקה אתה מעדיף לשמוע בבית?  האם אתה מתחבר למוסיקה המושמעת בגלגלצ? ואם כן, האם אתה מאמין שהרגל יכול לגרום לאדם לאהוב שיר ספציפי?

 

"בזמן האחרון בשעות הפנאי הבודדות שברשותי, אני מעדיף לשמוע מוזיקה קלאסית, מאהלר, שוברט ורחמנינוב. אני שלם עם כל שיר שמשודר בגלגלצ, ללא שום קשר לטעמי המוזיקלי. בהחלט יש השפעה לחומר המשודר על טעמם של המאזינים ואולם אין קשר ליניארי בין השמעות לטעם אישי. אדם שחובב ג'אז לא יתחיל לחבב טראש מטאל רק בגלל שהוא שמע את זה בגלגלצ".

 

למה אתם משדרים כל כך הרבה מוזיקה לועזית?

 

"ביוני אשתקד, גלגלצ החלה בהליך מדורג של העלאת המינון של המוזיקה הישראלית המשודרת. בשנה האחרונה עלה המינון ב-50 אחוז. בשנה האחרונה 60 אחוז מהשירים החדשים ששידרה גלגלצ במסגרת הפלייליסט היו ישראלים. לפני שנתיים, 2/3 מהחומר החדש ששודר בגלגלצ היה לועזי. חשוב לציין כי גלגלצ משדרת לקהל יעד בגילאים של 15-35, קהל שבחלקו הגדול חשוף ומעדיף מוזיקה לועזית. אני מאמין שהמינון הנוכחי הוא המינון הנכון הן בין מוזיקה עברית ולועזית והן בין ז'אנרים שונים של מוזיקה. בכל מקרה, קיימת תחנה ציבורית אחת שמשדרת מאה אחוז מוזיקה ישראלית - רשת ג' - פלורליזם והחשפות לחומרים מחו"ל הינם אינטרס של תעשיית המוזיקה הישראלית".

 

ד. : למה כל שיר שני זה בריטני ספירס או משהו שמיועד לילדים בני 13? למה לא להשמיע יותר רוק?

 

"אנחנו משדרים גם וגם: חלק מהקו המוזיקלי של גלגלצ הוא לשקף כמה שיותר סגנונות של מוזיקה פופולרית. תחת השאיפה הזאת מושמעים פרל ג'ם לצד בריטני ספירס ומושיק עפיה לצד יוני בלוך. אנו מודעים לכך שאין באפשרותנו לרצות את כל קהל מאזיננו כל הזמן. אנחנו משתדלים לשמח את רוב מאזיננו רוב הזמן".

 

דב: מדוע לא ניתן לקלוט את גלגלצ בנגב?

 

"תחנות גלי צה"ל וגלגלצ הינן תחנות דלות תקציב ועניין המשדר בדרום בראש סולם העדיפויות כרגע. אני שמח לבשר כי בשבועות הקרובים יחלו שידורי ניסיון בתדר 99.8 fm של גלגלצ".

 

אופיר: יש לי שיר מדהים לדעתי ולדעת הסביבה הקרובה. אני מעוניין לשלוח, האם יש דרך נוספת חוץ מלשלוח לתקליטייה?

 

"את השיר יש לשלוח לתקליטיית גלי צה"ל. מנהל התקליטייה, אלון ימין, מעביר את השיר לכל העורכים המוזיקלים אשר מחוייבים להקשיב לכל שיר שמגיע לתחנה. בעבודתו של העורך המוזיקלי אין הבדל בין סינגל שהגיע מאדם פרטי לבין סינגל שהגיע מחברת תקליטים. לצערי, לאור העובדה שרוב זמני מוקדש לעבודת הניהול, עשרת העורכים המוזיקלים העובדים בגלגלצ הם אלה ששומעים כל שיר ושיר שמגיע לתחנה, בסופו של דבר אלה גם הקובעים אלו שירים ישודרו".

 

דני: כמעט כל השדרנים בגלגלצ נשמעים אותו הדבר. לשדרן/ית בגלגלצ של היום אין שום ערך מוסף וחבל כי שדרן עם אישיות יכול לתרום המון.

 

"א. גלגלצ היא בראש ובראשונה תחנת מוזיקה.

 

ב. לדעתנו, דיבור רב מדי בשידורי גלגלצ יפגום באיכות התחנה.

 

ג. גם בתוך המנעד הצר שניתו לשדרן בגלגלצ, ניתן לפתח סגנון אישי. רונית כפיר נשמעה שונה לגמרי מלילך ברנע ומעומרי רונן. הדס אהרון נשמעת אחרת לגמרי ממשה בונן ורומי נוימרק".

 

טלמון: למה שירים של ישראלים באנגלית לא חודרים לפלייליסט של היום?

 

"אני חלוק עליך לגבי התיזה שהשמעה בפלייליסט לילה איננה אפקטיבית. בשעה 22:30 בערב בגלגלצ יש יותר אחוזי האזנה משעה בפריים טיים בכל תחנת מוזיקה אחרת המשדרת בארץ.

דרך אגב, את בלאקפילד (הרכב שמקליט באנגלית) שידרה גלגלצ גם במסגרת פלייליסט יום.

מעבר לכך, מאוד מאוד חשוב להדגיש שמדי שבוע מגיעים לתחנת הרדיו גלגלצ בין 30 ל-50 שירים חדשים והציפיה מתחנת רדיו אחת שתכסה את כל השירים הנולדים לעולם, הינה לא ריאלית בלשון המעטה".

 

amazingwolf: במקום להשמיע את אותו שיר 20 פעמים ביום, אולי תשמיעו אותו קצת פחות, ותתנו למישהו אחר, מוכשר לא פחות אבל הרבה פחות מוכר, להשמיע את קולו.

 

א. מספר הפעמים המקסימלי ששיר מושמע בשעות היום (בין שש בוקר לשמונה בערב) הוא 4 פעמים.

 

ב. הדרך היחידה לגרום לשיר להיקלט הינה השמעה חוזרת שלו.

 

ג. קהל המאזינים של גלגלצ הינו מאוד מגוון מבחינת הרגלי האזנה שלו. יש אנשים שמאזינים לגלגלצ בין 15 ל-20 דקות ביום ובצד השני של הספקטרום, אנשים שמאזינים לגלגלצ 10 עד 12 שעות ביממה. מספר הפעמים ששיר משודר ביום צריך להתייחס לשני הקהלים האלה. ומאחורי כלל זה עומד הרציונל של מקסימום 4 השמעות ביום.

 

בתחנות רדיו מקבילות לגלגלצ בעולם, שיר חדש יכול להיות משודר פעמיים בשעה (יותר מ-30 פעמים ביום).

 

ד. חלק מהשירים שגלגלצ משדרת משודרים גם בתחנות אחרות וכך נוצרת התחושה ששיר שלמרות היה משודר 4 פעמים ביום, מאזין חש שהוא נחשף אליו 10 פעמים ביום".

 

ת. אביב: למה אני לא מקבל אצלכם תוכניות אישיות בהן אוכל להקשיב גם לשדרן, פינות (ואני לא מתכוון לדיווחי תנועה) וכו'

 

"ברגעים אלה מחלקת המחקר והפיתוח של גלגלצ שוקדת על מספר רעיונות לתוכניות שמתעסקות בז'אנרים ספציפיים. בחודשים הקרובים יתנהל דיון לגבי הצעות אלה ויוחלט לגבי עתידן". 

 

מתן: התחנה עובדת בשיטת פלייליסט מצומצם, שם נמצאים השירים החדשים, "הלהיטים", ואותו פלייליסט מקבל ללא ספק יותר השמעות. בשלב מסוים, אני מניח, אתם מחליטים אם השיר החדש ייכנס לפלייליסט המורחב, כלומר יישאר לתמיד בפלייליסט של התחנה. איך אתם קובעים אם השיר ייכנס לאותו פלייליסט מורחב, או יישאר בחוץ?

 

"בניגוד לפלייליסט המצומצם ששירים נכנסים אליו לאחר ישיבה בה נוכחים כל העורכים, מעבר לפלייליסט הרחב, קרי מאגר השירים המלא של גלגלצ, הוא תהליך פחות מתמטי. בעולם נקבע המעבר הזה בעזרת נתוני מכירות של סינגלים (שירים בודדים). בארץ, מאחר ואין שוק לסינגלים, לא ניתן להשתמש במכניזם זה. לכן אנחנו נעזרים בפידבקים שונים האמורים לסייע לנו לקבוע אם שיר נקלט, הפך להיות אהוב. פידבקים כאלו אנחנו מקבלים בתוכניות כמו 'המצעד', 'הבחירות', 'קולות החיילים' וכן ממקורות פחות רשמיים כגון כלי תקשורת אחרים ורשמים אישיים".

 

אבי: מה עם הרצף המוסיקלי "ההגיוני" שלכם - U2 ומייד אחרי זה דנה אינטרנשיונל?

 

"בדוקטרינת הרדיו קיימות שתי אסכולות: אחת, אסכולת הקרוסים (שיר שמשודר צריך להיות דומה מוזיקלית לשיר שבא לפניו ואחריו). הדבר יוצר מצד אחד אסתטיקה מוזיקלית הקשורה לסולם מוזיקלי, מקצבים ספציפיים והפקה מוזיקלית. החסרון הינו רצף מונוטוני שיכול גם להבריח קהל שלא מחובר ספציפית לז'אנר הבוסה נובה, נניח. באסכולה הדינמית, אסור ששיר יהיה דומה מדי לשיר שבא לפניו ואחריו, על מנת לייצר עניין והפתעה אצל המאזין. העריכה בגלגלצ מושתתת על שתי האסכולות הנ"ל, כשכל אחת באה לידי ביטוי בתוכניות ושעות מסויימות".

 

ירושלמי: גלגל"צ זו תחנה שמייצגת את הצבא. הצבא מורכב מכל שכבות העם, כל סוגי האנשים מכל העדות והמינים. למה לא נאה לכם להשמיע שירים שנוגעים גם לאוהבי המוזיקה המזרחית ואני לא מדבר רק על איזה שיר אחד או שתיים שאתם שמים ביום של מוזיקה עלובה עם מילים עלובות כמו קובי פרץ, מושיק עפיה השירים החדשים שלהם. אני מדבר על מוזיקה מזרחית ישראלית קלאסית. עופר לוי, תמיר גל, תמיר סולטנה ועוד כל מיני זמרים וזמרות שחצי מהאנשים בישראל מכירים את כל השירים שלהם בע"פ.

 

"השימוש במינוח 'מוזיקה מזרחית' בשנת 2004 הינו ארכאי ולא רלוונטי, כאשר אמנים כמו עברי לידר, מוקי וברי סחרוף שוזרים ביצירתם אלמנטים ים-תיכוניים מובהקים, כל החלוקה הזאת לז'אנרים היא סינתטית ולמעשה לא קיימת.  אגב, כחמישה עשר אחוז מתושבי מדינת ישראל הם עולי מדינות חבר העמים. האם אומר הדבר שעל גלגלצ לשדר בכל שעה 3 שירים ברוסית".

 

גל: "סליחה שהשאלה שלי היא לא על מוסיקה, אבל הרשו לי לנצל את ההזדמנות ולשאול את מנהל גלגל"צ שאלה מהותית. אני לתומי חשבתי שגלגל"צ היא קודם כל תחנה לנהגים, משמע, צריכה לספק דיווחי תנועה בזמן אמת. אבל מה, נראה לי שדיווחי תנועה זה הדבר האחרון שמעניין אתכם". 

 

|גלגלצ מספקת שלושה סוגי תכנים:

 

1. מוזיקה.

2. דיווחי תנועה.

3. מסרים של בטיחות בדרכים.

 

התמהיל הגלגלצי בנוי מערבוב של כל המרכיבים הנ"ל. אגב, לעיתים קרובות אנו מקבלים גם את הטענה ההפוכה שגלגלצ משדרת יותר מדי דיווחי תנועה.

 

בגלגלצ מתנהל במשך יותר מעשר שנים הקמפיין הארוך ביותר לנושא כלשהו, הנושא הינו "בטיחות בדרכים". מדי שעה, הן באמצעות ג'ינגלים והן באמצעות מסרים שמעבירים השדרנים, גלגלצ פועלת להטמעת הרגלי נהיגה בטוחים יותר.

 

בסופי שבוע למשל, מתמקדת גלגלצ בנגע תאונות הדרכים של חיילים בחופשה ובתחילת החורף, ההתמקדות היא על הנחיית נהיגה בטוחה תחת תנאי מזג אוויר קשים. מדובר במעל 20,000 מסרים בשנה! אנו רואים בדבר שליחות אמיתית. כאשר הפלטפורמה המאוד מואזנת משמשת גם לחינוך והקניית הרגלי נהיגה בטוחים יותר. ואם הצלנו אדם אחד שזכר לחגור חגורת בטיחות עקב האזנה לגלגלצ, דיינו".

 

דיסה: וזו הבעיה כמו שאני רואה אותה - הצמצום של מספר השירים שאפשר לשדר והתדירות הגבוהה של חלק מהם פשוט חוסמת את האפשרות של אמנים ושירים אחרים להיכנס לתודעה , וגלגלצ כתחנה שקובעת טעם ולא רק מייצגת אותו הופכת בכך לשותפה לעוול שנעשה כלפי אותם אמנים.

 

"הפלייליסט הוא מכניזם שהומצא בארה"ב לפני 50 שנה. מדינת ישראל הינה המדינה היחידה בעולם! שעדיין מתנהל הדיון העקר לגבי חיוניתו של הפלייליסט. לו גלגלצ היתה משדרת כל שיר שיוצא או מספר עצום של שירים מספר מועט של פעמים, אף שיר לא היה נקלט, לא היה הופך ללהיט ואף איש לא היה מאזין לגלגלצ. במסגרת הפלייליסט, גלגלצ משדרת גם דברים שלולא היותה תחנה ציבורית היא לא היתה משדרת, בגלל היותם מורכבים להאזנה. רק מהחודשים האחרונים ניתן למנות את יוני בלוך, עמיר לב, קאשי, יהושע, רונה קינן, אלי מגן, בני בשן ועוד ועוד".

 

דויד פרץ: האם ועדת העורכים שמחליטה על שירי הפליייסט נותנת ייצוג לשכבות שונות בעם? האם יש בה ייצוג לעולים מרוסיה ואתיופיה יוצאי עיירות פיתוח, בוגרי ישיבות בנוסף לחילונים תל אביבים אשכנזים?  כיצד זה יכול להיות שכל מוזיקאי שאני מכיר מתייחס כרפרנס ל"סאונד של גלגל"צ" בין אם לטוב או לרע. האם זה לא אומר ששיטת הפלייליסט יצרה סגנון מוזיקה מאוד הומגני ומאוד לא מאתגר אם אפשר די בברור לנחש מה תשדרו או מה לא תשדרו? 

 

"בגלגלצ ישנם 10 עורכים מוזיקליים, גילם נע בין 18 ל-37 והרקע שלהם ומקום היוולדם שונים מאוד. האם לדעתך בשעה בגלגלצ צריכים להיות שלושה שירים בערבית (20 אחוז ממשלמי המיסים בארץ), שני שירים ברוסית, שיר אחד באמהרית, שיר אחד ביידיש? בנוגע לשאלה על הקו המוזיקלי - הדג נחש, קובי פרץ, אהוד בנאי, האחיות פיק, נירוונה, קיילי מינו והרולינג סטונס. האם ניתן לנסח קו מוזיקלי משותף לכל האמנים האלה?".

 

עמית: מדוע יש תחושה שרק למי שעומדת מאחוריו סוללה של יח"צ, דמות מוכרת בהפקה של הדיסק, אבא או אמא מפורסמים יושמע הלוך וחזור גם אם לא לטעם הקהל ויש תחושה שהתחנה מחדירה את השיר בכוח. אם זה נכון, מדוע אתם לא משלמים תמלוגים לאקו"ם כפי שנטען?

 

"בשלושת החודשים האחרונים משודרים בפלייליסט גלגלצ 65 שירים ישראלים חדשים, מתוכם 36 שהם %55 מיוצגים על ידי שלושת חברות התקליטים הגדולות ו-29 (45 אחוז) אמנים שאינם מיוצגים על ידי שלושת חברות התקליטים הגדולות ולחלקם גם אין מערך יחסי ציבור מוסדר.

כמו לכל טענות כלפי גלגלצ, קיימת גם הטענה ההפוכה: גלגלצ משדרת פחות מדי אמנים המוחתמים בחברות התקליטים הגדולות, דבר הפוגע בתעשיית המוזיקה הישראלית".