מסלול האשליות: איך מפתים ילדים להיות דוגמנים

מבול של תלונות כנגד סוכנות הדוגמנות רייטינג זום הפקות. למרות האזהרות, אזרחים תמימים וילדיהם נענים למודעה, חותמים על חוזה דרקוני, משלמים אלפי שקלים ונשארים ללא תמורה. המשטרה חוקרת

הכל התחיל ממודעת פרסום בעיתון: דרושים מועמדים לפרסומות ולהופעות. אלה שחולמים על הופעה בטלוויזיה או על במה, או אלה שחושבים שילדיהם הנאים מוכשרים לכך - פנו בעקבות המודעה לסוכנות המפרסמת, בתקווה להופיע וגם להרוויח מזה כמה שקלים.

 

בסוכנות אכן מבטיחים לפונים להעסיק אותם (או את ילדיהם) תמורת שכר שנע בין 600 ל-1,500 דולר ליום צילום, אבל לפני כן מחתימים אותם על חוזה דרקוני. לפי החוזה, על המועמדים לשלם כ-6,000 שקלים, תמורתם יקבלו בוק בסוכנות צילומים ויעברו קורס משחק.

 

נשמע מוכר? אכן, במחזוריות עיקשת חוזרים אלינו סוחרי האשליות מסוג זה. בעבר היתה זו סוכנות דיסקברי והיום מככבת בתחום זה סוכנות בשם רייטינג, שמפילה ברשתה צרכנים רבים. לנו לא נותר אלא לחזור ולהזהיר את הציבור מפניהם.

 

לא ניתן לבטל את הצ'קים

 

נגד סוכנות רייטינג זום הפקות בע"מ, היושבת ברח' טברסקי 9 בתל אביב, הצטברו תלונות רבות. חלקן הגיעו לשולחנו של מנכ"ל המועצה לשלום הילד, ד"ר יצחק קדמן, רבות אחרות הופנו למועצה הישראלית לצרכנות, וחלקן הגיע למדור זה.

 

הנה דוגמה אחת מני רבות: "בעקבות פרסום מודעה בעיתון קבעה בתי מועד לפגישה בחברת רייטינג זום הפקות, שם נאמר לה להביא עמה שתי תמונות, מספרת אם לילדה בת 10 מבאר שבע. לאחר שחיכינו כ-4 שעות מהשעה היעודה שנקבעה לנו, נכנסה הילדה לאודישן אצל מנכ"ל החברה, אורן כהן, והוא קבע לאחר מספר דקות כי הילדה כשרונית במיוחד ולפיכך התקבלה ל'רייטינג'."

 

"באותה שיחה הדגיש המנכ"ל בפנינו כי החברה קיימת מזה שנתיים וכי היא חולשת על פלח רחב בעולם התקשורת והפרסום הישראלי, וכי לבית היוצר שלה שייכים שמות מפורסמים של שחקנים ודוגמניות, אותם מנה בפנינו בגאווה".

 

"ואז החל הלחץ המסיבי עלינו ועל בתנו. המנכ"ל טען כי 'הרשימות ננעלות עד סוף היום למשך שמונת החודשים הבאים' ולכן מועד הסופי של הרישום הוא 'רק היום'. הוא הבטיח כי בתוך 3 שבועות תפתח הסוכנות קורס דרמה בהנחיית אמן מרכזי, וכי החלק הארי מתוך 72 התמונות שצולמה בתנו יישלח אלינו תוך חודש ימים. עוד הובטח לנו שהסוכנות תפיץ את התמונות לקמפיינים שונים, והכל תוך תשבוחות שבתנו היא כשרון עילאי ומיוחד, דבר שהעלה כמובן את התלהבותה".

 

"למרות שביקשנו לחשוב מעט, הוחתמנו בו במקום על חוזה, שבו התחייבנו לשלם 6,600 שקל. שילמנו תשלום ראשון עס 1,100 שקל והשאר בצ'קים דחויים".

 

לאחר שהתעשתו והבינו שלא יקבלו תמורה לכספם, שכן דבר מכל ההבטחות שהבטיח מנכ"ל החברה לא קויים, לדבריהם, מיהרו ההורים לבטל את הצ'קים הדחויים ולדרוש מהחברה להחזיר להם את הסכום שכבר שולם. דבר אחד 'קטן' נשכח מהם - החוזה עליו חתמו, למעשה מרצונם החופשי.

 

שורות באודישן

 

סיפור דומה אירע לאם לילד בן 16.5 ממושב בצפון הארץ. "בעקבות מודעת הפרסום פנינו לסוכנות, שם נאמר לנו כי עלינו לבוא עם בני, 2 תמונות ו-2 חליפות לצורך צילומים, אודישן והתרשמות. לשאלתי, נאמר לי בשיחת הטלפון כי הדבר אינו כרוך בתשלום, שכן הסוכנות מחפשת מועמדים למשחק ולדוגמנות".

 

"מהר מאוד התברר כי האודישן הסתכם בקריאת קטע בן 3 שורות, לאחריו נאמר לנו כי 'הילד מוכשר, בעל ביטחון עצמי ויוכל להצליח אם רק נאמין בו'. אחר-כך הציגו בפנינו מצג של כל מאות הדולרים, שבני ירוויח מכל שעת צילום, בהתאם לתפקיד".

 

"אנשי הסוכנות כל-כך הלהיבו את בני וכל-כל לחצו עלינו, עד שהסכמתי להתקשר איתם על המקום בהסכם, שמחייב אותנו לשלם להם 5,600 שקל עבור עריכת אלבום קטן ועלוב, ולשם קבלת שיעורי דרמה, שלא ניתנו מעולם".

 

גם האם הזו חשבה שסוכנות רייטינג תעשה מבנה דוגמן מצליח. "רק מאוחר יותר נפל לי האסימון והבנתי שמדובר במניפולציה שיווקית", היא מספרת. אך כאשר החליטה לבטל את העיסקה מצאה עצמה במצב ביש. היא לא הצליחה לשוחח עם נציגי החברה ולכן התקשרה לבנק כדי לבטל את הצ'ק הראשון שנתנה. זמן קצר אחר-כך קיבלה מכתב מההוצאה לפועל, לפיה עליה לשלם 1,000 שקל פלוס הוצאות במקום הצ'ק שבוטל.

 

הטעיה וחוסר גילוי נאות

 

כמו הורים אלה, ישנם רבים אחרים, שהתפתו לחתום על חוזים עם רייטינג והיום הם חסרי אונים. "כ-100 תלונות נגד רייטינג הגיעו למועצה לצרכנות, והן מעלות חשש כבד להטעיית ציבור גדול של צרכנים", אומרת עו"ד יעל כהן-שאואט, יועצת משפטית במועצה. מטרת העסק היתה לגרום להורים לחשוב שהם מתקשרים בעסקת תיווך בתחום הדוגמנות או המשחק, כאשר בפועל, על פי החוזה, העסק כלל אינו מתחייב לספק עבודה אלא תיק צילומים ו/או 'קורס' משחק, שהצרכנים כלל לא התכוונו לרכוש.

 

במקרה זה, רשימת ההפרות לכאורה של חוק הגנת הצרכן היא ארוכה. מדובר בהטעיה על מהות העיסקה, בהשפעה בלתי הוגנת על הצרכן, בניצול מצוקה כלכלית, בהעדר גילוי נאות ובהטעיה בפרסום.

 

יתרה מזאת, כאשר מדובר בקטינים מתחת לגיל 15, אוסרות תקנות עבודת הנוער על גביית כספים מהילד או מהוריו בגין הוצאות תיווך. כמו-כן אסורה התניית התיווך ברכישת מוצר או שירות. העובדה שהעסק לא הגיש בקשות להיתרי תיווך במשרד התמת כנדרש על פי התקנות והתקשר עם צרכנים בהסכמים שמטרתם היא למכור 'בוק' או ,קורס', והכל תוך לחץ פסיכולוגי - מעלה חשש להונאה של ציבור גדול של צרכנים, אומרת עו"ד כהן-שאואט.

 

גם ד"ר יצחק קדמן, מנכ"ל המועצה לשלום הילד, מביע כעס רב על התופעה. "בשעתו נאבקנו בכל דרך אפשרית בחברות כאלה, עד שהבאנו להרשעתן בדין ואף לסגירתן. לאחר תקופת רגיעה מסויימת חוזרת אלינו עתה אותה גברת בשינוי אדרת, אומר דר קדמן. למרבה הצער, הורים וילדים ממשיכים להתפתות וליפול בפח ההבטחות והאשליות, שנמכרות להם במחיר יקר".

 

המשטרה נכנסה לתמונה

 

ואם כל אלה לא מספיקים, גם המשטרה נכנסה לתמונה, ולפני כחודש עצרה את הבעלים של סוכנות רייטינג, איציק מור, בחשד להונאת לקוחות. מור נעצר בעקבות פנייתה של המועצה לצרכנות וכן בעקבות תלונות של לקוחות, שהבינו שהולכו שולל אחרי שצפו בכתבה על החברה ושיטותיה בתוכנית כלבוטק.

 

מור נחקר ושוחרר בערבות של 62 אלף שקל, וממשטרת מחוז תל-אביב נמסר, כי עם סיום החקירה יועברו התיקים לעיון ולהחלטה בפרקליטות מחוז תל-אביב.

 

למרות כל האורות האדומים האלה ממשיך העסק לפעול כמימים ימימה, ולקוחות מלאי תקווה (וכנראה חסרי ממון) ממשיכים להגיע למשרדי רייטינג ולשים כספם על קרן הצבי.

 

ממשרדי רייטינג לא התקבלה תגובה לפנייתנו עד מועד סגירת המדור.

 

לא הפעם הראשונה

 

לפני כ-3 שנים הוגש לבית-המשפט כתב אישום נגד סוכנות דיסקברי, שפעלה בבניין אל-על בתל-אביב בשיטה דומה לזו של רייטינג. אנשי הסוכנות שיכנעו צעירים ואף ילדים להשקיע אלפי שקלים בבוק (ספר צילומים מקצועי) והבטיחו להם השתלבות בעולם הבידור, הפרסום והדוגמנות.

 

בכתב האישום, שגובש בעקבות מאות תלונות, נטען כי עובדי החברה פנו לבני נוער ברחוב או בקניונים, נהגו להציג עצמם כעובדי ערוץ 2 או כנציגי עיתונות נוער וקיבלו את פרטי הילדים תוך הבטחה שישלבו אותם בסרטי פרסומת ותוכניות טלוויזיה. כל זה כאשר הם מחמיאים לילדים ומבטיחים להם כי הם 'ניחנו במראה שמכשיר אותם להיות דוגמנים או שחקנים'.

 

בהמשך, הוזמנו הילדים עם הוריהם לאודישן במשרדי החברה, שם הופעלו עליהם לחצים לשלם בין 5,000-3,000 שקל עבור תיק צילומים אישי. בסופו של דבר פעלו הנאשמים לניתוק קשריהם עם ההורים והילדים, כשהם מתעלמים מפניותיהם או דוחים אותם בלך ושוב, בתקווה שיתעייפו וייעלמו.

 

לאחר סדרה של משפטים נגד דיסקברי, שהתקיימו בערכאות שונות ובערים שונות ברחבי הארץ (כולל תביעה ייצוגית), נסגרה החברה, לא לפני שחוייבה על ידי בית המשפט המחוזי בתא לשלם לתובעים רבים פיצויים ועגמת נפש.