בורקס ירקרק

"שרק 2" הוא גרסת אנימציה לצ'רלי וחצי. הסרט אמנם פחות שנון מהחלק הראשון, אבל עדיין יש בו רגעים מהנים

"הרבה ימים ישנתי על מזרון קשה כואב מקור כלבים, מסתכל למעלה אל הכוכבים.

 

רץ יחף על הקוצים ולא עושה חשבון לאף אחד. גם אני רוצה את מה שיש להם, אדוני תסתכל עליי!

 

יש לי חלום שתמיד חוזר, עם הקול הלוחש שתמיד אומר, תתעורר ותתחיל בסיפור אחר"

 

(מתוך שיר הנושא של הסרט "צ'רלי וחצי", מילים: יהונתן גפן)

 

"דאבל פיצ'ר" (הצפייה בשני סרטים רצופים) הוא הרגל שלא רבים עומדים בו, אך לעתים הוא עשוי להניב תוצאות מפתיעות ומשעשעות. כך למשל, הצפייה הרצופה בצמד היצירות "צ'רלי וחצי" ו"שרק 2", עשויה לחשוף בפניכם את מקור ההשראה האמיתי לסרט ההמשך המגולל את מעלליו של המפלץ הירוק.

 

בפתח היצירה החדשה נצפים הנסיכה המקוללת, פיונה (קמרון דיאז) ובן זוגה הטרי, שרק (מייק מאיירס), כשהם נהנים מחיי ביצה סוערים ומאושרים, לפחות עד לאותו רגע דרמטי ממנו חושש כל גבר - הרגע בו בת הזוג מבקשת להפגיש בינו לבין הוריה. שרק, שמודע למגבלותיו וחסרונותיו, מביע חשש מהמפגש עם הוריה המלכותיים של פיונה (ג'ון קליז וג'ולי אנדרוז), אך לבסוף נכנע ללחציה, לא לפני שהוא מצרף למסע את החצי שהיה שם לתמוך בו כבר מנקודת ההתחלה, מיקו (סליחה, החמור - אדי מרפי).

 

וכך יוצאת השלישייה העליזה למפגש עם הוריה של הנסיכה פיונה בממלכת "Far Far Away" (שהיא למעשה בבואה של הוליווד). וגם כאן, ממש כמו בסרטי הבורקס, הפגישה המיוחלת מובילה להתנגשות בין ה"ספרדי" הגאה וחסר התרבות ובין ה"אשכנזים" החנוטים והמעונבים, ששיאה בארוחת ערב במיטב המסורת של זאביק רווח ויהודה ברקן. הווה אומר, הרבה צעקות, ידיים מונפות באוויר, אכילה אגרסיבית ורעשנית, ואם אפשר נפיחות לקינוח.

 

העלילה הולכת מסתבכת כאשר נודע לצופה כי אביה של פיונה הכין לה שידוך אחר - אשכנזי, בלונדיני ויפה תואר (טוביה צפיר לא היה פנוי), שמגיע ממשפחה מיוחסת - בנה של פיה חזקה ומרושעת במיוחד (ג'ניפר סונדרס), שמצידה מוכנה לעשות הכל כדי להיפטר משרק ולהביא לאיחוד המיוחל.

 

נסיך או צ'חצ'ח?

 

מי יזכה בליבה של פיונה? האם היא תעדיף נסיך בלונדיני ודירת פאר או שמא קסמו הפראי של הצ'חצ'ח הירקרק יכה שנית והיא תבחר בו ובחבריו, הילדים משכונת חיים? שאלות אלו ואחרות יקבלו מענה בסיום 90 הדקות של "שרק 2", שלמרות השמועות העיקשות מסביבו, אינו עולה על קודמו.

 

 

"שרק 2" חסר את הרוח המקורית, הרעננה והממזרית שאפיינה את היצירה הראשונה ונדמה כי יותר משהוא מנסה לתקוף את הוליווד, או לחילופין את עיבודיהם השמרניים של דיסני לאגדות האהובות עלינו, הוא מבקש להקסים את הצופה בכל דרך אפשרית ובכך ולהעניק לו שעה וחצי של אסקפיזם טהור ומתוק. אלא שגם כמהתלה חסרת יומרה "שרק 2" יודע עליות ומורדות, בעיקר בשל התסריט הרופף שכתבו דיוויד סטם, ג'ו סטילמן ודיוויד וויס.

 

לאחר 10 דקות סוחפות, בעיקר בשל המבנה הוידיאו-קליפי שלהן, הסרט מתחיל להתנהל בעצלתיים, לפרק זמן של 40 דקות, בעיקר בגלל ששתי הדמויות שהיו כל-כך נפלאות בחלק הראשון, פיונה ושרק, אינן מצליחות לייצר את רגעי ההומור והקסם ששבו את ליבנו בעבר. פיונה של קמרון דיאז חיוורת יותר מגילה של "צ'רלי וחצי" ואילו שרק הפך מיצור ציני למפלץ רומנטי ששיניו כבר מזמן חדלו להטיל אימה.

 

לעומתם, דווקא דמויות המשנה מפותחות מתמיד. החמור הבלתי נלאה של אדי מרפי שוב מקבל את השורות הטובות ביותר, וכל דקה שהוא רוטן, מקשקש ומציק לשרק הופכת לנכס עבור הצופים. לצידו מתבלטת התוספת החדשה, החתול במגפיים, שגם מאוייר להפליא (בייחוד כשהוא פוקח את עיניו הגדולות) וגם זוכה למלאכת דיבוב אדירה של אנטוניו בנדרס, שלמעשה לועג לדמות הלוחם/מאהב שגילם בסרט "זורו".

 

"שרק 2" חוזר לחיים חדשים ב-30 הדקות האחרונות שבהן הוא מזכיר לצופה מדוע אהבנו כל-כך את החלק הראשון. שרק מגייס את ידידיו - פינוקיו, שלושת החזירים, החמור והחתול במגפיים - ויוצא למנוע את נישואי פיונה והנסיך. מסע ההצלה הוירטואוזי כולל מחוות קולנועיות מצוינות, החל ב"מכסחי השדים" וכלה ב"משימה בלתי אפשרית", בדיחות חזותיות מבריקות (בייחוד אלו שכוללות את פינוקיו), מוזיקה סוחפת ומופע אדיר של הצמד הקומי אנטוניו את אדי, שבתור הדרן אף מקנח בביצוע משעשע במיוחד לשיר של ריקי מרטין.

 

"שרק 2" איננו סרט אדיר ואין ספק שגם בתחום האנימציה נראו כבר יצירות טובות ממנו. עם זאת, יש רגעים כאלה, בייחוד, בימי שבת בבוקר, שאין, פשוט אין, תחליף לבורקס טוב. גם אם הוא קצת דיגיטלי.

 

 

שני דברים לפני סיום:

 

1. האם סרטי האנימציה הפכו ללשכת התעסוקה החדשה לשחקנים שכוכבם דעך לאחרונה? ואם כן, למה אף אחד לא דואג להריסון פורד. ככה יפה?

 

2. איך לא נתנו לזאביק רווח לדובב את החתול במגפיים בגרסה העברית? רבאק, גם סרט בורקס וגם יש לו שורת פתיחה מוכנה: "מיאו. חתולה".