טיפול שיניים ללא כאבים: כל השיטות

יכול להיות שהזריקות מכאיבות, שהרעש נוראי, ושהריח במרפאת השיניים בלתי נסבל. אבל ייתכן גם שאתם פשוט סובלים מחרדה דנטלית. אז תירגעו, ותזכרו שיש פתרונות. והעיקר - לא לפחד כלל

רובנו לא אוהבים לבקר אצל הרופא, בין אם מדובר ברופא המשפחה או ברופא נשים או ברופא אף-אוזן-גרון, ובכל זאת הרופא שמעורר הכי הרבה חרדות הוא כנראה רופא השיניים: כ-15% מאוכלוסיית העולם המערבי סובלים מחרדה דנטלית עמוקה. בארץ מדובר במספרים גבוהים אפילו יותר: 19% מאזרחי מדינת ישראל נמנעים מטיפולי שיניים בכלל או מסתפקים בפנייה לקבלת טיפול אנטיביוטי בחדר המיון, ובלבד שלא יצטרכו לפתוח את פיהם בפני רופא השיניים, או אפילו השיננית. התוצאה היא כמובן הזנחה וסיבוכים, שמסתיימים על פי רוב בחורים בשיניים, ובסופו של דבר גם בכיס.

 

הסיבות לחרדה הדנטלית שנויות במחלוקת - החל בטראומת ילדות ופחד כללי מרופאים, וכלה בפחד מדם, מחטים ודקירות. גם חומרת הבעיה והתגובות לה מגוונות: יש מי שפוחד, יושב מכווץ אצל הרופא, אבל מצליח להביא את עצמו למרפאה, ויש מי שנאלם דום ואפילו מתעלף רק למשמע הרעיון שהוא זקוק לטיפול שיניים. וכמו שהגורמים והתסמינים מגוונים, כך גם דרכי הטיפול בבעיה. אז נכון שאין ברירה אלא לטפל בשיניים, אבל במה שנוגע לאופן ההתמודדות עם הכאב והפחד - יש יותר מברירה אחת.

 

לאן פונים?

 

אם אתם חרדים מטיפול שיניים, עליכם לחפש מרפאות המתמחות בחרדה דנטלית. תוכלו למצוא כאלה בבתי החולים הדסה ואסותא, בקופת חולים מכבי וכן במרפאות פרטיות כמו מרפאת "מדיקליניק" בתל אביב.

 

אחרי שקיבלתם המלצה על מרפאה כזאת, כדאי שתתחילו לבדוק אם היא מתאימה לכם. שאלו אילו שיטות לטיפול בחרדה דנטלית מיושמות בה. ככל שהמרפאה מציעה מגוון רחב יותר של שיטות התמודדות, יש סיכוי גבוה יותר שיימצא שם מענה גם בשבילכם. רוב המרפאות מציעות הרדמה כללית, אבל ייתכן שטיפול התנהגותי, למשל, יחסוך מכם את הסיכון שבהרדמה ויאפשר לכם לעבור את הטיפול כשאתם רגועים.

 

חשוב גם לבדוק שהרופא הוסמך להעניק את הטיפול המוצע. טיפול בהיפנוזה, למשל, מחייב אישור מיוחד של משרד הבריאות, ושימוש בחומרי הרדמה דרך הווריד או האף מחייב גם הוא הכשרה מתאימה.

 

כדאי גם לבדוק אם קיימת במרפאה הפרדה ברורה בין חדר ההמתנה לחדר הטיפולים. חדר ההמתנה צריך להיות מבודד מרעש מכשירי הקדיחה, האוויר בו צריך להיות נעים ונטול ריחות של תכשירים רפואיים, וכדאי שעל קירותיו לא יתנוססו כרזות האופייניות למרפאת שיניים. ב"מדיקליניק" לקחו את העניין צעד אחד קדימה ועיצבו את חדר הטיפולים כמו צוללת, מה שמקנה תחושה של אקווריום מרגיע.

 

אבל הנקודה החשובה ביותר היא ככל הנראה האווירה במרפאה. אם אתם חשים בנוח, זה סימן טוב. אם אתם חרדים כבר בשלב ההסתגלות למקום או לרופא המטפל, הדבר עלול לעורר קשיים בהמשך.

 

מהן האפשרויות?

 

כאמור, רפואת הגוף והנפש מציעה היום מגוון פתרונות לחרד הדנטלי. אלה נחלקים לכמה סוגים: טכנולוגיות המפחיתות את עוצמת הכאב כמו וונד או לייזר, טשטוש והרדמה באמצעים כימיים או נפשיים, וכמובן התמודדות עם החרדה עצמה ועם הגורם לה.

 

טכנולוגיות מתקדמות

 

• וונד: מי שמקור החרדה שלו במחטים ובזריקות עשוי למצוא מענה במכשיר חדש, שנראה כמו עיפרון פלסטיק ומכיל בתוכו מחט זעירה ובלתי נראית, מכל לחומרי ההרדמה וחיישן המווסת את לחץ החדרת החומר לחניכיים. יתרונו של הוונד בכך שהוא נותן מענה בכמה מישורים: עיצובו נעים לעין ואינו מאיים, גודלה הזעיר של המחט חוסך מהמטופל את כאב הדקירה, וההחדרה המבוקרת של חומר ההרדמה מונעת אף היא את הכאב ומזרזת את השפעתו.

 

• לייזר: טכנולוגיה זאת נמצאת בשימוש בתחום רפואת השיניים כבר כמה שנים, ויתרונה הגדול בכך שהיא חוסכת כאבים רבים. הלייזר מתאים לביצוע סתימות, ניתוחי חניכיים קלים והלבנת שיניים, אולם השימוש בו מחייב הכשרה מיוחדת, מה עוד שכל טיפול כזה מצריך תדר שונה של הקרן. שימוש בתדר לא נכון הוא אחת הסיבות העיקריות לכישלון הטיפולים, לכוויות ולפגיעה בשן. עם זאת עליכם לקחת בחשבון שהשימוש בלייזר מייקר את הטיפולים בכ-35%.

 

הרגעה, טשטוש והרדמה

 

• רסקיו רמדי: טיפות של תמציות פרחי באך המיועדות לאיזון ולהרגעה. כדאי להתחיל בנטילתן כמה ימים לפני הטיפול. תמציות צמחים נוספות הנמצאות בשימוש לאותה מטרה הן בלה-דונה ופוליסטילה.

 

• גז צחוק: שיטה המייקרת את הטיפול, אבל עשויה להקל על מי שלא מצליח להירגע במהלך הטיפול. זהו גז מהול בחמצן, שמוחדר לגוף בשאיפה וגורם להרפיה של השרירים ולתחושת אופוריה קלה. הוא מתאים לכ-80% מהילדים ומהמבוגרים הסובלים מחרדה דנטלית, אולם אסור בשימוש לנשים בהריון ולחולים במחלות ריאה כרוניות.

 

• היפנוזה: הרדמה ללא מזרק, הנעשית על ידי רופא שיניים שהוא מהפנט ברישיון. ההפנוט מאריך את הטיפול בכ20- דקות וכרוך בתוספת של כ250- שקל.

 

• הרדמה מלאה: יתרונה של שיטה זאת בכך שהיא מאפשרת לרכז ביום אחד כמה וכמה טיפולים, החל בסתימות וטיפולי שורש וכלה בהלבנת שיניים. עם זאת מדובר בטיפול יקר יותר, המחייב שכירת רופא מרדים וכרוך בסיכונים הרגילים המאפיינים הרדמה כללית.

 

התמודדות עם החרדה

 

• פסיכותרפיה: טיפול פסיכולוגי באמצעות חשיפה הדרגתית לגורמי החרדה ושימוש בשיטות הרפיה. כך, למשל, יציגו לכם תמונה של רופא שיניים, מכשיר רפואי וכו', וכאשר רמת החרדה תעלה, מה שיתבטא בהזעה ובדופק מוגבר, תיעזרו בתרגילי הרפיה. בשלב מתקדם יותר ילווה אתכם המטפל לביקור "תיאורטי" במרפאה, כלומר לא לטיפול אלא רק להיכרות. בסוף התהליך תגיעו למרפאת השיניים לטיפול, ובמהלכו תוכלו להשתמש בשיטות ההרפיה שרכשתם.

 

• דמיון מודרך: שיטת טיפול אלטרנטיבית נוספת, שהוכיחה את עצמה אצל חלק מהמטופלים. כאן תתבקשו לדמיין את הכאב כחפץ דומם שאפשר לזרוק או להשמיד. אם תדמיינו חוט כסמל לחוויות השליליות שחוויתם אצל רופא השיניים, תתבקשו לחתוך ולנתק אותו באמצעות מספריים דמיוניים. חזרה על תרגיל זה לפני הכניסה למרפאת השיניים תסייע לכם להתנתק מהחוויה הטראומתית ולהתמודד עם הפחד.

 

• ביופידבק: שיטה המאפשרת לנטר תהליכים בלתי רצוניים בגוף כמו דופק ולחץ דם ולשלוט בהם. בהתחלה תיעזרו במערכת ממוחשבת שתמחיש את הקשר בין החרדה, השינויים הפיזיים והרגשיים שהיא גורמת להם ויכולתכם לשלוט בשינויים אלה ולמנוע אותם.

 

לאחר שתתרגלו במעבדה תלמדו איך להירגע ולמנוע את השינויים האלה גם ללא ההמחשה הוויזואלית. אחת השיטות לכך היא באמצעות תוכנת מחשב המציגה על המסך דג שוחה באקווריום: כאשר אתם נינוחים הדג מתקדם, וכאשר הדופק ולחץ הדם שלכם עולים, הדג שוחה אחורה. באמצעות הרפיה תלמדו לאזן את לחץ הדם והדופק, מה שיגרום לדג לשחות קדימה, ולמעשה יביא אתכם לרגיעה.

 

אלא שהפתרון הטוב ביותר לחרד הדנטלי, כמו לכל האחרים, הוא מניעה, כלומר תחזוקה טובה של השיניים מילדות. לא רק שהדבר מצמצם את הסיכון לבעיות ולמחלות, גם הביקורים הקבועים אצל הרופא והשיננית הופכים לדבר שבשגרה ואינם מעוררים חרדות ופחדים בחייו הבוגרים של הילד.