זה נשמע כמו חלום שספק אם יתגשם, אולם אם לא יקרו תקלות מיוחדות, יונס נזריאן, הנחשב ליהודי העשיר בתבל, עתיד להנפיק עד סוף החודש בבורסה של תל-אביב את חברת חיפושי הנפט גינקו. כך נודע לידיעות אחרונות.
נזריאן שותף בגינקו יחד עם רמי קרמיין, לשעבר בכיר בבנק הפועלים, ורו"ח יאיר קרני, השותף בין היתר ברשת המלונות קלאב-הוטל.
גינקו אמורה לגייס כ-140 מיליון שקל, בהנפקה שאותה אמורה להוביל אחת מחברות החיתום המובילות בשוק ההון. לגינקו אין כיום פעילות עיסקית של ממש, מלבד אחזקותיה בזיכיונות לקידוחי נפט בשטחים נרחבים הסמוכים לים המלח.
גינקו מייעדת את כל תמורת ההנפקה, שתתבצע ככל הידוע במניות ויתכן שתכלול גם אג"ח ואופציות, לצורך קידוחי נפט באזור המוגדר על-ידי בכירים בחברה כאגן הנפט של ים-המלח.
ככל הידוע, בחברה אופטימיים מאוד ביחס לסיכויים למצוא במקום נפט, זאת על בסיס ניתוחים גיאולוגיים והדמיות תלת-מימדיות שנעשו באחרונה באזורים הללו. על-פי הערכות שני גיאולוגים המלווים את החברה, מבנה שכבת הסלע באזור ים המלח מזכיר מאוד את המבנים הגיאולוגיים הקיימים במדינות שכנות, כמו לוב, ערב-הסעודית וסוריה. כולן, אגב, מדינות שבהן התגלו עתודות נפט גדולות.
באפריל האחרון כבר דיווחה גינקו על גילוי גז טבעי בקידוח זרח 1, דרומית לקיבוץ עין גדי, שאותו קדחה באמצעות חברת הקידוחים לפידות. הקידוח, שבוצע לעומק של 363 מטר, העלה שכבה בעובי של 7 מטר שמכילה בעיקר גז, אך גם כמויות מזעריות של נפט.
עד כמה גדול פוטנציאל הנפט אפשר ללמוד מההערכות פנימיות של גינקו שהגיעו לידי ידיעות אחרונות. בחברה מעריכים, כי באגן ים-המלח קיים פוטנציאל ל-20 מיליארד חביות נפט לכוד, ששוויין מגיע ל-400 מיליארד דולר. עם זאת, התוכנית העיסקית של גינקו
צנועה הרבה יותר, והיא מדברת על מיליארד חביות נפט שאמורות להתגלות בשטחים שבהם קיבלה זכיונות קידוח, וששווין (לטווח ארוך) נאמד בכ-20 מיליארד דולר לפחות.
מעבודה ניתוחית שנעשתה בגינקו באחרונה עולה, כי במשך 50 השנים האחרונות הושקעו בקידוחי נפט וגז באזור ים המלח לא פחות
מ-150 מיליון דולר. אם הנתון הזה נשמע קצת מפתיע, הרי שהנתון הבא מפתיע הרבה יותר: הקידוחים שנעשו באזור ים המלח הפיקו נפט, ובעיקר גז, בשווי כולל של כ-350 מיליון דולר, עד היום. כך, למשל, העיר ערד, השוכנת בסמוך למקום הנמוך ביותר בעולם, מפיקה את החשמל שלה מגז.
בגינקו סבורים, כי הנתונים הללו מלמדים על כך שהסיכון העיסקי שאותו נוטלת החברה נמוך יחסית.
למשקיעים, אגב, הסיכון נמוך הרבה יותר. בעוד כל חברות חיפושי הנפט הנסחרות בבורסה הן מסוג שותפות מוגבלת שבה השותף הכללי (מנהלי השותפות) זכאים למשוך דמי ניהול, ובונוס של הצלחות, ולמעשה לא נוטלים סיכון (למרות שמדובר בענף עתיר סיכון), הרי שבגינקו הולכים על מבנה אחר, פשוט הרבה יותר. בגינקו מתכננים להנפיק חברה בעמ, בה ישאו היזמים והמשקיעים בסיכון ובסיכוי שווה בשווה, כמו בכל חברה בורסאית רגילה.
יתרה מזאת, ממידע שהגיע לידי ידיעות אחרונות עולה, כי בעלי השליטה בגינקו מתכננים להבטיח את קרן ההשקעה של המשקיעים באמצעות מנגנון מיוחד, שבמסגרתו יוכלו בעלי המניות של גינקו לקבל את הכספים שהשקיעו בחברה בתוך 7 שנים בחזרה, תוך שהם צמודים לשער הליש"ט הבריטי. בגינקו סבורים, כי המנגנון הזה מוכיח עד כמה מאמין נזריאן בהצלחת תוכנית הקידוחים הגרנדיוזית.
נזריאן: אחד היהודים העשירים בעולם
יונס נזריאן נחשב כיום לאחד היהודים העשירים בעולם, ואולי אף העשיר מביניהם. נזריאן (71) נולד באיראן, ועלה לישראל לאחר קום המדינה עם אחיו הגדול יצחק. את עיקר הונו עשה מהשקתו בחברת תשתיות הסלולר האמריקנית קוואלקום, שפיתחה את טכנולגיית ה-CMDA. נזריאן ואחיו נחשבים עד היום לבעלי המניות הפרטיים בחברה, ששווי השוק שלה בוול-סטריט עומד על כ-55 מיליארד דולר.
בפורבס העריכו בעבר את שוויו של נזריאן בכמה מיליאדי דולרים. מלבד השקעתו בקוולקום, מחזיק נזריאן, המתגורר דרך קבע בארה"ב, גם בעיסקי נדל"ן ובנקאות. הוא יו"ר חברת התשתיות קווטרון מסן-דייגו, וגם מחזיק במניות יצרנית הציוד הצבאי ANG, ויצרנית מוני הגז סלקט.
בישראל מוכר נזריאן בעיקר כפילנטרופ גדול. הוא עומד בראש אגודת ידידי הוועד למען החייל בלוס-אנגל'ס, ותורם רבות לקרן ירושלים, קרן חיפה וקרן תל-אביב. אחת התרומות המפורסמות שלו היא 2 מיליון דולר לבניין החדש של בית הספר התיכון והקונסרבטוריון שליד האקדמיה למוסיקה בירושלים. הבניין נקרא על שמו ועל שם רעייתו סוראיה.
ההשקעה בגינקו, היא ככל הידוע, ההשקעה האקטיבית הראשונה של נזריאן בארץ הקודש. עם זאת, לאחרונה הועלה שמו כאחד
המתעניינים ברכישת השליטה מבנק דיסקונט, אם וכאשר יופרט. בעבר פורסם, כי משפחת נזריאן מנהלת מגעים עם האוצר באשר לעתיד הבנק, וכי היא מיוצגת על-ידי משרד עוה"ד יעקב נאמן.