מחקר: לחץ מתון דווקא טוב לבריאות

שני חוקרים הגיעו למסקנה מפתיעה: להילחץ פה ושם, בקטנה, דווקא יכול להיות טוב לבריאות ולשפר את מערכת החיסון

עופר מאיר והסוכנויות פורסם: 06.07.04, 13:46

לחץ מזיק לבריאות? תלוי באיזו כמות. מחקר חדש קובע, כי התפרצות קצרה וממוקדת של לחץ, כמו זו שנגרמת כאשר צריך לשאת נאום בפני קהל, עשויה דווקא לחזק את המערכת החיסונית.

 

יחד עם זאת מזהירים החוקרים, כי לחץ קבוע לאורך זמן, כמו זה שנגרם כאשר חיים עם מוגבלות קבועה שצריך להתמודד איתה, עשוי לגרום למי שסובל ממנה להיות פחות עמיד ומוגן מפני זיהומים. המחקר, שערכו ד"ר סוזנה סגרסטורם וד"ר גרגורי מילר פורסם בכתב העת Psychological Bulletin.

 

ידוע כבר זמן רב כי ללחץ יש אפקט שלילי על הגוף. אולם כעת אומרים החוקרים מאוניברסיטת קנטאקי בארה"ב ומאוניברסיטת בריטיש קולומביה בקנדה, שקצת לחץ פסיכולוגי יכול דווקא להיטיב אתנו. השניים בחנו כ-300 מחקרים שפורסמו בנושא, ושכללו כמעט 19 אלף בני אדם שנטלו בהם חלק.

 

המחקר העלה כי מצבים מלחיצים שנמשכו זמן קצר, גרמו לתגובת "הילחם או ברח". זו תגובה קדומה של המוח מהתקופה שבה אנשים נאלצו להילחם בחיות טרף ולקבל החלטות בעשיריות השנייה. במצב כזה הדם זורם אל השרירים השלדיים הגדולים, כמו שרירי הרגליים, ומקל על בריחה, תוך כדי כך שהוא אוזל מן הפנים המלבינות באותם רגעים. במקביל מפעילים מעגלים במרכזים הרגשיים של המוח זרם של הורמונים המעבירים את הגוף ל"כוננות כללית" ועושים אותו דרוך ומוכן לפעולה. תשומת הלב מתקבעת באיום הקרוב, במגמה להעריך מה תהיה התגובה הטובה ביותר (להילחם או לברוח).

 

התגובה הזו היטיבה עם האדם הקדמון שנמצא בסכנה, כאשר הגבירה באופן ניכר את ההגנה של מערכת החיסון שלו מפני זיהומים וטראומות, כמו נשיכות או שריטות. אולם חרדה שנתמשכה על פני זמן ממושך גורמת לאפקט הפוך, וסיטואציות חרדתיות שנמשכות זמן ממושך גורמים לנזק בריאותי.

 

החוקרים ציינו גם, כי ישנם אנשים הרגישים יותר לסטרס מאשר אנשים אחרים. אנשים מבוגרים ובני אדם חולים נמצאו ככאלו שיותר נזק יכול להיגרם למערכת החיסונית שלהם כתוצאה מלחץ. אחד ממחברי המחקר, ד"ר מילר, אמר כי "אנשים מבוגרים הם בלי שום ספק חשופים יותר ללחץ. נראה כי הגוף או הנפש מאבדים חלק מן היכולת שלכם לתת פייט בחזרה. השאלה המרכזית כעת היא האם אותם שינויים הם חמורים מספיק וארוכי טווח דיים, כדי באמת להשפיע על פגיעותם של אנשים למחלות. זה מה שאנחנו בודקים כעת".

 

פיליפ הודסון, מהאגודה הבריטית לייעוץ ופסיכותרפיה, אמר כי המחקר מוכיח את מה שכבר ידוע לאנשי המקצוע. "כולנו צריכים קצת לחץ בחיים. הלחץ נמצא שם כדי לוודא שאתה מפיק את המירב מעצמך בסיטואציות שיש בהן אתגר – בין אם זה לברוח מנמר מאיים או הצורך להתמודד עם ראיון קשה".

 

הוא הוסיף כי זה מאוד הגיוני שסטרס גורם לתפקוד מיטבי של מערכת החיסון. "אתה מתמודד עם אירוע מלחיץ ונרגע מייד אחריו, כאילו שממש עבדת קשה. מערכת החיסון באמת עבדה קשה, אבל לא לאורך זמן. מה שמזיק למערכת החיסון הוא לחץ לא מבוקר וממושך שלא נפתר", הוסיף.