מכת ברק

בעל מגרש מכוניות שהונה לקוח, תבע ממנו 17 אלף שקל על ביטול העסקה. ביהמ"ש: "טענות הנתבע מפוקפקות. הכסף יוחזר ללקוח"

מי שמבקש לערוך עיסקת רכב של רכישה או החלפה באמצעות מגרש המכוניות ברק 2000 בחיפה, הנמצא בבעלותו של יקיר ברק, כדאי שיבדוק היטב את ניירות הרכב המוצע לו. א', שלא הקפיד לעשות זאת, סיבך את אמו בהוצאה כספית של 17 אלף שקל "דמי עושק", שהוחזרו לה בפקודת בית המשפט לתביעות קטנות בחיפה.

 

הסיפור החל כאשר א' פנה למגרש המכוניות ברק 2000 והתעניין בהחלפת מכונית האופל אסטרה שבבעלות אימו ושהיתה בשימושו,  בג'יפ. הוא הגיע למגרש בידיעת אימו, נפגש עם בעל המגרש, וזה הציע לו כעסקת חילופין ג'יפ מסוג מיצובישי תמורת מכונית האופל.

א' ראה את הג'יפ שהוצע לו, וביקש, לדבריו, לדעת את יש לו טסט וביטוח ואם הכל בסדר מבחינת הניירת.

 

ברק השיב בחיוב ולא חסך במאמצים כדי לשכנעו לחתום על זיכרון דברים לביצוע העיסקה. "הרכב", אמר לו א', רשום על שמה של אמי. אני צריך לקבל את הרשות וההסכמה שלה". לדבריו, ברק לא חדל ממאמצי השיכנוע, והסביר לו שאפשר לקבל את האישור של אימו בשלב מאוחר יותר וכי ממילא העיסקה לא תבוצע ללא אישורה של בעלת הרכב.

 

בסופו של דבר, בשעה 19:00, התפתה א' לחתום על זיכרון הדברים, השאיר במגרש את מכוניתה של אמו, קיבל את הג'יפ ואת הניירת שלו, ונסע עימו לביתו. לא לפני שחזר והזכיר לברק כי הוא צריך לבדוק את מסמכי הביטוח והטסט של הג'יפ.

 

כשהגיעה לביתו בדק א' את הניירת שקיבל והופתע לגלות שבעל המגרש היטעה אותו, וכי לגיפ' אין ביטוח ואין טסט. למחרת הוא החזיר את הגיפ' למגרש וביקש לבטל את העיסקה ולקבל את מכונית האופל אסטרה. ברק סירב, נסוג מכל הבטחותיו ומכל מה שאמר, וטען שהאופל כבר איננו. א' נאלץ לשתף את אימו ולספר לה על הסתבכותו עם בעל מגרש המכוניות.

 

האם, ח', פנתה לבעל המגרש והתחננה בפניו להשיב לה את מכוניתה. "אפילו בכיתי", סיפרה. אלא שהדמעות לא ריככו את ליבו של ברק שדרש ממנה 17 אלף שקל כדמי ביטול עיסקה. ח' שילמה לו בלית ברירה את סכום הכסף, קיבלה את מכוניתה ומיהרה להגיש תלונה למשטרה.

 

הטיפול בתלונה לא השביע את רצונה וח' פנתה לבית המשפט לתביעות קטנות, גוללה בו את סיפור המעשה וביקשה כי יצווה על בעל המגרש להשיב לה את "דמי הסחיטה". הנתבע טען להגנתו כי העיסקה נחתמה כדין, וכי על פי התנאים שנכללו בזכרון הדברים הוא זכאי היה לגבות בגין ביטול העיסקה את הכסף. 

 

השופט, רם חדיד, ששמע את עדויות הצדדים, האמין לגירסת התובעת וקבע שזו של ברק אינה מהימנה. "הנתבע", ציין השופט, "הותיר בפני במהלך חקירתו רושם שלילי ביותר ואינני מוכן להאמין לטענותיו המפופקות, הוא ניצל בחוסר תום לב משווע את המצוקה אליה נקלעה התובעת במטרה לעשוק אותה ולגבות ממנה שלא כדין סכום מופרז ביותר בגין ביטול זכרון הדברים".

 

"התרשמתי", המשיך בדברי הביקורת, "כי הנתבע הינו אדם שההגינות הינה ממנו והלאה וכל עניינו הוא להתעשר על חשבונם של האחרים ולעניין זה אין נפקא מינה בעיניו באיזה דרך יעשה זאת"

 

"מאידך", כתב בפסק הדין, "התובעת ובנה הותירו עלי רושם אמין ביותר. אשמתם היחידה במקרה זה הינה שדרכם נפגשה עם דרכו של הנתבע ולא עלה בידיהם ובמיוחד לא בידיו של א' בנה של התובעת, לגלות את תכונותיו האמיתיות של ברק בטרם שחתם על זכרון הדברים ולפני שמסר לידיו את מכונית האופל של אמו".

 

השופט, שקיבל כאמור את התביעה, חייב את ברק לשלם לתובעת את סכום הכסף ששילמה לו בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה במרץ 2003, ועוד 1,697 שקל הוצאות משפט.

(ת"ק 1951/03)