כמו חומוס לסושי

"מדינה על המשקל" מתבררת כטעימה וקלה לעיכול אבל לא כל-כך מזינה. רענן שקד על התוכנית היחידה בטלוויזיה שבה רפי גינת מוריד חולצה

רענן שקד פורסם: 07.07.04, 10:01

 

"מדינה על המשקל", ערוץ 2, 21:30

 

גבירותיי ורבותיי, ברוכים הבאים למלחמה על המלחמה על השומן! בצד הימני של הזירה – מר חומוס העולמי, שלוש פעמים ברציפות מר קוליפורמיה, הזמיר המקמבן רפי גינת! ומשמאל, בז'קט האלגנטי, אלופת לחלוחית-עילית העולמית, מיס יונית-מי?, הבלונדינית האמיתית מיקי חיימוביץ'!!

 

והקרב החל. מיקי פותחת במהלומת הייתי-ביפן מוחצת ומוסיפה לפיתת דובבתי-ילדים מפתיעה; אבל הנה מגיע רפי ו... לא ייאמן! במכת מחץ אדירה – הורדת חולצה – הוא משיג נוק-אאוט. כן, זהו ניצחון מוחץ לרפי, והכל בזכות מהלך הורדת-החולצה. אחח, אם רק היתה מיקי חושבת להוריד חולצה... אולי עוד היה סיכוי.

 

"מדינה על המשקל" היא התוכנית הראשונה אי-פעם, שחמש דקות לתוכה מוריד רפי גינת חולצה וחושף מפלים של מבוכה שעירה. נו, לראות את גינת אפילו בחצי-עירום זה הרבה יותר מדי אינפורמציה בשבילנו. זה לבדו יכול היה להיות סוף התוכנית: נבהלנו נורא. מעכשיו ניזהר עם האוכל, מבטיחים. מישן אקומפלישד.

 

"מדינה על המשקל" היא בעליל הפקה של גינת: האולפן הזול והמתכתי למראה, הטון הבומבסטי שבו מכריז גינת כי "השומן הורג אותם!" כאילו בישר על עוד "קומבינטור חלקלק!", בתוספת גישת הלואו-טק הכלבוטקית הטיפוסית. תשכחו מהאלגנטיות, הבימוי המשויף והבלונד המתנפנף של מיקי; זו תוכנית רזה ומקומית ביחס להרפתקאות מיקי מסביב לעולם ב-80 קילו – גירסת החומוס לסושי של מיקי – אבל גינת עושה בידור טוב יותר.

 

קודם כל, גינת מגיש לכם את עצמו כמתאבן. סיפורו האישי פותח את התוכנית, ושיר הנושא, בביצועו, חותם אותה, ברגע משעשע שמבהיר לך כי גינת הוא אנטרטיינר עד הסוף, מי שיהיה מוכן להסגיר את עצמו על מנת לרצות את הצופה. לאורך התוכנית אוסף גינת סידרת מאותגרי-מישקל ובונה גיבורים נוגעים ללב שאחריהם מתחשק לעקוב. גינת, בקיצור, שוחה היטב במדמנה המקומית, בא מהשטח עם כרס מהבית ונמנע כליל מהריחוק המדעי, הבוחן, ריחוק המגישה-שחזרה-מן-הבלונד נוסח מיקי. הוא מסיים עם תוכנית פחמימתית: מעוררת חשק, טעימה ונוחה לעיכול, גם אם לא מאוד מזינה. שווה.

 

ערוץ הקריוקי של "הוט"

 

ערוץ הקריוקי, יותר טוב מרוקי! 3!

 

חושבים שהפתיחה הזאת גרועה? חושבים שהיא מביכה? חושבים שהיא גרביים-בתוך-סנדלים? אז כן. היא כזו. אבל לא יותר מקריוקי, תחביב בינלאומי עם סקס-אפיל של אלכוהול זול, מסיבות של מקום עבודה ובני גיל המעבר שאינם נמנים עם שרי אריסון.

 

ערוץ הקריוקי החדש של הכבלים, לעומת זאת, הוא מרענן לא-רשמי. כשומר מסך, ערוץ הקריוקי הוא כל מה שערוץ המוזיקה "24" כבר לא יהיה. השילובים המקריים בין נופי ארצנו – חופי ים, שדות עמק יזרעאל, נתיבי אילון – לבין שירים עבריים שמילותיהם מרצדות בתחתית המסך יוצר קליפים מרהיבים בהרבה מ-90 אחוז מהחובבנות הקליפית דלת התקציב (חה, אמרתי "תקציב" ביחס לקליפים ישראלים!) המשודרת ב"24".

 

המימשק האינטראקטיבי מכוער כנדרש, ומילות השירים מוארות בכחול בזו אחר זו במקום להשקיע בכדורית קטנה שתקפץ ממילה למילה. קריוקי הוא עולם נחות.

 

אבל הכל זניח לעומת נחיצותו של ערוץ השירות הזה, בעיקר באותם ערבים עם חברים, אחרי ערימת בקבוקי יין, כשכל הרמזים לא עוזרים והעלוקות פשוט מסרבים להתפנות. זה הזמן להתרווח על הספה ולהציע להם להצטרף אליכם לתחביבכם החדש – ערוץ הקריוקי. אם גם זה לא יבריח אותם, אולי כדאי שתזמינו לעצמכם לילה במלון.

 

צריך להגיד: