תעשיית הסלולר נתונה כל העת לשינויים טכנולוגיים בחומרה, בתוכנה ובמהירות תעבורת הנתונים. אך נדמה שהאתגר הגדול ביותר שניצב בפני יצרניות הטלפונים וספקיות השירותים מתבטא בהפיכת הטלפון הסלולרי למכשיר בעל מודעות ניידת ורגישות לסביבתו.
תעשיית הסלולר נתנה בידינו כלים רבי עוצמה ליצירת תקשורת בכל מקום ובכל זמן, אך עדיין פועלת באופן מוגבל יחסית לתהליך התקשורת שמקיימים בני אדם אלה עם אלה.
כמו המחשב האישי, גם הטלפון הסלולרי מבין מעט מאוד את סביבתו. המסכים הצבעוניים, סרטוני הווידאו ומשחקי הג'אווה לא יכולים לחפות על העובדה שגם בפתח הדור השלישי אנו עדיין נאלצים לבצע את מרבית הפעולות באופן ידני: החל ממשלוח הודעת SMS ועד להורדת רינגטון.
המצב האבסורדי הזה עומד להשתנות בשנים הקרובות: במעבדות הפיתוח והמחקר של היצרניות הגדולות מנסים לצייד את הטלפונים העתידיים בשירותים מבוססי מצב (Context Awareness): הטלפונים יצויידו בחיישנים רגישים שידגמו כל העת את הסביבה שבה הם פועלים.
הטלפון מכיר אותך
כבר כיום ישנם מספר יישומים המנצלים את היכולות הטכנולוגיות של הסלולרי כדי להכיר טוב יותר את הסביבה שבה נמצא המשתמש. כזה הוא היישום MiniGPS של חברת Psiloc: היישום מאפשר לכל בעל טלפון סימביאני לתכנת את המכשיר שלו, כך שברגע שבו הוא יימצא בקרבת תא סלולרי מסויים - כמו איזור המשרד, הבית או בית הקפה השכונתי - יעשה הטלפון מה שבעליו ביקש ממנו מראש לעשות.
כך, למשל, איש עסקים שהחליט שהוא לא רוצה לקבל שיחות במהלך פגישה חשובה מחוץ למשרד, יוכל לתכנת את הטלפון שלו באופן כזה שישלח הודעת SMS למשרד ברגע שיבחין שבעליו נכנס למסעדה שבה אמורה להתקיים הפגישה.
כיצד היישום יודע איפה אנו נמצאים? הטלפון מסתייע לשם כך בתחנות בסיס הפרושות ברחבי העיר. בהתאם למקום שאליו הגענו ולפקודה שנתנו מראש לכל מקרה ומקרה, יודע הטלפון לקבל לבדו החלטות: לשלוח הודעה, להחליף שומר מסך וכו'.
אך זו רק דוגמה אחת לפעולות שנוכל לבצע בהתאם לתנאים הסביבתיים שבהם אנו נמצאים. בעתיד הלא רחוק צפויה להתפתח תעשייה שלמה של שירותים מבוססי מצב.
הסלולרי ינחם אתכם
השירותים הללו יוכלו לנתח ולקבל החלטות לא רק בהתאם למקום שבו נמצא בעל הטלפון, אלא גם בהתאם לכמות האנשים שנמצאת סביבו, תנאי התאורה ומצב הרוח של המשתמש. מצב הרוח? כן, חיישנים שימדדו את הדופק שלנו יוכלו להסיק מכך אם אנחנו נרגשים (ומכאן שמחים או מתוחים) או רגועים (ומכאן אולי משועממים).
השירותים הללו יאפשרו לנו להודיע לחברים מה מצב רוחנו והיכן אנו נמצאים בלי שנצטרך לספר להם על כך בעל פה או באמצעות הודעת טקסט. במקום שאנו נספר, הטלפון ידווח להם בעצמו היכן אנו ומה מצב רוחנו.
למה בכלל חשוב שהטלפון יידע מה מצב הרוח שלנו? מפני שבניגוד ל-PC, הטלפון הסלולרי הולך איתנו לכל מקום ויוכל לשרת אותנו טוב יותר אם יתרגל לשינויים שחלים כל העת בסביבתנו.
קרה לכם שדיברתם עם מישהו בזמן שהוא צועד ברחוב סואן ובקושי שמעתם מה הוא אומר? בעידן השירותים מבוססי המצב יידע הטלפון לסנן את רעשי הרקע שעל הקו ולהעביר לנו את קולו של בן שיחנו באופן נקי וברור.
כשנגיע למשרד, המכשיר יידע זאת ויעדכן אותנו מייד בכל הפגישות שמצפות לנו בהמשך היום. כשניכנס לישיבה, יעבור הטלפון למצב רטט כדי שלא נצטרך לסבול צלצולים שיפרו את חוט המחשבה שלנו. כשנצא מהמשרד אל אור השמש המסנוור, הצג הצבעוני יתאים את עצמו לתנאי התאורה המשתנים.
התנאים להצלחה
כדי ששירותים מבוססי מצב יצליחו חייבת להתקיים תשתית אוניברסלית בעלת שפה משותפת (פרוטוקולים), שבאמצעותה יוכלו מפעילות הסלולר ויצרניות הטלפונים לבנות את היישומים שינצלו את הטכנולוגיות החדשות.
משתמשים רבים עלולים לחשוש מעצם העובדה שהטלפון שלהם יידע בדיוק היכן הם נמצאים. יתרה מזו: חברות מסחריות ופרסומאים היו מעוניינים מאוד לדעת היכן נוהגים בעלי הטלפונים להימצא כדי לנסות ולמכור להם מוצרים מתאימים.
לכן, כדי להרגיע את החוששים ולשמור על פרטיותם, השירותים מבוססי המצב יהיו חייבים להתבצע אך ורק בהסכמת המשתמשים.
פיתוח של יישומים בעלי מודעות להקשר מותנה בבשלות ובמיזעור של טכנולוגיות מקבילות, ובראשן החיישנים. כבר כיום יש חיישני מגע, תנועה, חום ולחץ אוויר - אך כדי ששילובם בטלפונים שלנו יצליח אסור שהחיישנים יגזלו עוצמת עיבוד וחיי סוללה רבים מדי.
אם כל התנאים הללו יתקיימו, השמיים הם הגבול: מומחים מעריכים שהשירותים מבוססי המצב יהיו לאחד מסיפורי ההצלחה הגדולים של תעשיית הסלולר - ממש כשם שהיו והינם שירותי ה-SMS.