מוצרי דיאט: הסל קל, המחיר כבד

מוצרי הדיאט והלייט במרכולים הם מכה לארנק - על אותם מוצרים, רק בגרסה מופחתת קלוריות, משלמים יותר. השיא: לחם קל עולה עד 135% יותר מלחם אחר של אותה מאפיה. אז כמה נשלם על מוצרי דיאט?

לאכול פחות, לבדוק את הרכב המזון - ולספור קלוריות, זה מה שצריכים לעשות כשרוצים לרדת במשקל. כך, לפחות, לפי רופאים ותזונאים. עזבו תוכניות הרזיה באלפי שקלים, עזבו קבוצות תמיכה בשעות לא שעות, תשכחו ממוצרי הרזיה עתירי הבטחות. הקפידו רק על כמות ואיכות המזון שאתם מכניסים לפה - ושיחקתם אותה.

 

המלחמה הזו מתחילה עוד בסופר. אתם עומדים מול שפע מוצרי הלייט והדיאט, מתעכבים, בוחנים, קוראים את התוויות, מתלבטים - ובסוף שמים בעגלה את המוצר שיעזור לכם במשימה, או כך, לפחות, אתם מאמינים.

 

המספרים זועקים מהאריזות: מוצר 0% (של מה?) מוצר מופחת קלוריות (לעומת מה?) ללא סוכר (אז למה הוא מתוק?) והשאלה הלא פחות חשובה: למה המוצר הדיאטטי יקר יותר מאחיו הרגיל?

 

הנה האבסורד: כשאדם מתחיל בדיאטה הוא צורך פחות מזון, ולכן אמור לחסוך גם בהוצאות החודשיות שלו. אז איך ייתכן, שהוא למעשה מוציא הרבה יותר? התשובה פשוטה: יותר ויותר יצרניות מזון פונות הישר ללבו של קהל הצרכנים המתוסכל הזה - וגם גובות על כך תבין ותקילין.

 

לחם קל במחיר כבד

 

הדוגמה הבולטת ביותר לפער המחירים היא בתחום הבסיסי של הלחם, מוצר רב חשיבות בדיאטה. פרוסה אחת של לחם קל מכילה כ-35 קלוריות, לעומת כ-60-50 קלוריות בפרוסה רגילה. מכיוון שרבים כבר גילו את הסוד הזה מתפוצצים מדפי הלחם הקל מרוב סוגים: קל דגנים, קל נשים, טופו קל, אחיד קל או אורגני קל, רשימה חלקית. והמחיר? 12.50-10 שקל ללחם קל, לעומת 4.90 שקל ללחם אחיד פרוס או 3.30 שקל לאחיד רגיל.

 

אפילו אם נשווה את הלחם הקל ללחם דגנים משוכלל, שמחירו בין 9-7 שקל - עדיין הפער זועק לשמיים.

 

דוגמה נוספת: המיונס החדש של אסם מכיל רק 9% שומן, לעומת 35%-25% שומן במיונז לייט, או 65% במיונז רגיל. מחיר המיונס החדש מגיע ל-9.95 שקל לעומת 7.25 שקל מיונז לייט או 6.75 שקל למיונז רגיל (500 גרם).

 

פער נוסף נפער בתחום המריחה: מוצר ששמו ויקול נמכר ב-5.90 שקל, אך מחירו של דיאט ויקול החדש 1/2% שומן ממריא ל-6.40 שקל.

 

פערי מחירים בגלידות

 

נכון שלא חייבים לאכול דברי מתיקה כשהולכים על דיאטה, אבל למי שמתקשה לוותר על מתוק המציאו תעשיות המזון מוצרים מופחתים, רק כדי שלא תפסיקו לקנות. גם כאן בולטים הפערים במחירים.

 

לדוגמה: זה עתה ראתה אור עוגה חדשה מבית Sweet n' Low, שאינה מכילה סוכר ומכילה שליש קלוריות פחות מעוגות בחושות אחרות. יצרניה אומרים שפרוסה מגיעה רק ל-87 קלוריות, כך שהיא יכולה להוות תחליף מצויין לארוחת ביניים בתפריט דל קלוריות. אלא גם מחירה מצויין: 21.90 שקל לעוגה בחושה בת 400 גרם.

 

עוגת הבית של אסם או חגיגה של עלית עולות בין 14-12 שקל, כאשר גירסת הלייט שלהן (ללא תוספת סוכר) מעלה את מחירן בשקל לערך. מחיר עוגות דומות של מרמולייט עומד אמנם על כ-16 שקל, אך בתחום העוגיות של מרמולייט פער המחירים גדול הרבה יותר לעומת העוגיות הרגילות.

 

גם בתחום הגלידה, למי שלא יכול בלי, יש לא מעט פערים. כך, לדוגמה, עולה גלידת קרמיסימו שוקו וניל (201 קלוריות ל-100 ג') של שטראוס 18.50 שקל, ואילו גלידת לייט שוקו וניל (70 קלוריות ל-100 ג') 18.90. הפער ממריא מעלה במאגדות: מאגדת של 10 קרחונים רגילים בטעם לימון (66 ק' ליחידה) עולה 13.90 שקל, ואילו 10 יחידות של קרח לייט לימון (8 ק' ליחידה) עולים 19.50 שקל.

 

גלידת לה קרמריה של נסטלה עולה 18.50 שקל ואילו לה קרמריה גלידיאט עולה 18.90. רק גלידת פלדמן מעמידה את מחיר הבליסימו 3% על מחיר זהה לבליסימו 9% שומן (17.50 שקל).

 

שיוויון במשקאות הקלים

 

אבל יש גם הפתעות. על המדפים ניתן למצוא חלק לא קטן ממוצרי הדיאט הזהים במחירם למוצר הרגיל, מה שאומר שאם רוצים להוריד מחירים - אפשר.

 

מוצרי יוגורטרה (יוגורט ומשקאות יוגורט) לדוגמה, זהים במחירם למוצרים המקבילים שאינם דיאט; גם מחירי מוצרי הדנונה-ביו זהים (1.5% ,0%, 3%); הקונפיטורות של 778 לייט ורגיל נמכרות באותו מחיר; כך גם המרקים של קנור, נמס בכוס של תלמה ומרקי האינסטנט של אסם; המיונזים של תלמה ורטבי הסלט של אסם ואוליביה (להוציא הרוטב החדש של אוליביה, המכיל 40 קלוריות ל-100 גרם ויקר בשקל מאחיו).

 

עוד נמכרים באותו מחיר: גבינת קרים צ'יז 5% החדשה (105 ק' ל-100 ג') ואותה גבינה בנוסחת לייט (73.5 ק' ל-100 ג').

 

השיוויון בולט בתחום המשקאות הקלים. המחירים זהים, בין השאר, בין קוקה קולה וקוקה קולה דיאט; פפסי קולה ופפסי דיאט; ג'אמפ ודיאט ג'אמפ; מוצרי פריגת דיאט, RC קולה ודיאט; קריסטל, תפוזינה, מיץ פז וספרינג. גם שישיית בירה שחורה נשר מאלט בגירסת דיאט (19 ק' ל-100 מ"ל) עולה כ-23 שקל, כמו אחותה הרגילה (35 ק' ל-100 מ"ל).

 

"מורכב יותר לייצר"

 

ליצרניות מגוון של תשובות לשאלות מדוע מוצרי הדיאט שלהן יקרים יותר מהרגילים, אותן ניתן לתמצת במלים ספורות: השקעה גדולה יותר בפיתוח המוצר. גם אם התשובה מוצדקת מבחינתן - חבל שהוצאות אלה מגולגלות על הצרכן.

 

ירון אנג'ל, מנכ"ל מאפיית אנג'ל, מסביר כי היתרון של לחם קל הוא לא רק בקלוריות המופחתות אלא גם בערכים התזונתיים. כתחליף לקמח מוסיפים ללחם קל סיבים ודגנים, הבריאים מאוד לחילוף החומרים ולפעולות המעיים. סיבים אלה מאוד יקרים ולכן מחיר הלחמים הקלים גבוה. עוד אומר אנג'ל, כי ללחמים הקלים צריך להוסיף גם גלוטן כדי שהלחם יתפח, וגם זאת תוספת של הוצאות.

 

באסם, שיצאו עכשיו עם המיונס החדש, אומרים כי "מדובר במוצר שונה לחלוטין מהמיונז הרגיל או הקל, וכי אי אפשר בכלל להשוות ביניהם. מדובר בפריצת דרך שמפחיתה את תכולת השומן והקלוריות, תוך השארת הטעם הטוב. פיתוח זה הצריך השקעה גדולה במיוחד".

 

 

רונן זהר, סמנכ"ל שיווק של גלידות שטראוס, מסר כי "השימוש בתחליפי סוכר בגלידות דיאט מייקר משמעותית את המוצרים, וכי החברה סופגת חלק מהעלות". ואילו מתנובה נמסר, כי "מחירם של רוב מוצרי הדיאט יקר יותר במספר אגורות ממוצרים רגילים בגלל תהליכי ייצור מורכבים יותר הכוללים הוצאה של השומן מהחלב, ובמקרים רבים בגלל מחיר יקר יותר של חומרי הגלם".

 

תשובה דומה קיבלנו מטבעול: "פיתוח וייצור מוצרי לייט כרוכים בהשקעה כספית גבוהה יותר בשל איתור פתרונות טכנולוגיים ותהליכי ייצור המאפשרים הפחתת כמות הקלוריות והשומן במוצרים, וזאת מבלי לפגוע בערכם התזונתי ובאיכותם הקולינרית. לכן תמחור מוצרי לייט הוא לעתים גבוה מעט יותר מזה של מוצרים רגילים".

 

איך ייתכן, אם כך, שיצרנים מסויימים מצליחים להעמיד את המוצרים המושקעים על אותה רמת מחיר? בחברה המרכזית לייצור משקאות, יצרנית קוקה קולה, אומרים כי המדיניות שלנו היא למכור לקמעונאים את שני הסוגים במחיר זהה, ולכן אין סיבה שהמחיר יהיה שונה לצרכן.

 

דני פלד, סמנכ"ל שיווק של מחלבת טרה: "אנחנו רואים במוצרי הדיאט מוצרים סטנדרטיים, שלא צריך לשלם עליהם פרמיה. טרה חושבת שמי שרוצה לאכול מוצר דיאטטי או לא יכול לאכול מוצר רגיל אינו צריך לשלם על כך יותר". נראה שאם רוצים - יכולים.