כשמגיעים הביתה רעבים, עייפים ואולי גם לחוצים, זה לא בדיוק מציאותי לעמוד ולקצוץ ירקות, נכון? אבל כשתפתחו את המקרר ותגלו את הקערה שהשארתם מכוסה ובתוכה ירקות קצוצים ולא מתובלים, אני מבטיחה לכם שתתנפלו עליה, כמו על הדבר הכי טעים שיצא לכם לאכול (ואל תשכחו להוסיף תבלינים, מרוב התלהבות).
והנה לפניכם דוגמה לתפריט אישי של דנה. היא עשתה כבר המון דיאטות, וכצפוי, כל דיאטה הסתיימה בתוספת משקל. "אני לא מסוגלת להתהלך בתחושת רעב", התלוננה. והיא צודקת. הרעב משבש את כל סדרי החיים, לא רק את הדיאטה. הוא גורם לאותו אובדן שליטה נוראי.
דנה מתחילה להיות רעבה בשעות הצהרים. לארוחת בוקר היא ממש לא זקוקה, וטוענת שארוחת בוקר "רק פותחת לה את התיאבון". המשבר עצמו מתחולל בשעות הערב. אז מתחילה הצעדה מהסלון למטבח ובחזרה, מלווה במלמולי קטילה עצמית: "מה אני עושה לעצמי, בשביל מה אני צריכה את זה. קחי את עצמך בידיים!" בקיצור, אוכלת ובוכה.
את התפריט החדש, שהתבסס על 1,200-1,300 קלוריות, התאימה דנה להרגליה ולצרכיה. הוא נועד להעניק לה תחושת שובע. ומה נותן תחושת שובע? בוודאי לא מלפפון או יוגורט, אלא, נכון, פחמימות. כן, תתפלאו, עם תפריט מאוזן של פחמימות יורדים במשקל, ודנה יכולה לחיות איתו בשלום.
הדיאטה של דנה
ומה אפשר "לקנות" ב-3 משולשי פיצה שחיסלתי בשניות כשהגעתי הביתה מורעבת? ובכן, זה שווה ל-11 פרוסות לחם רגיל או ל-22 פרוסות לחם קל או למנת ספגטי יפה ברוטב עגבניות + רבע עוף + כוס אורז מבושל + 2 כדורי גלידה = 900 קלוריות