מחקר: תיקוני חקיקה "סירסו" חוק ביטוח בריאות ממלכתי

357 עדכונים ותיקונים שבוצעו בחוק בעשור מאז שהתקבל, רבים מהם עקב לחצים של בעלי עניין, שחקו את סל הבריאות. על פי מחקר של מרכז טאוב לחקר מדיניות חברתית, סל הבריאות אינו נגיש כיום למרבית האוכלוסיה

שירותי בריאות אחידים במחיר שווה לכל נפש? לא ממש: מחקר חדש מגלה כי חוק ביטוח בריאות ממלכתי איבד את ייעודו וכי 357 שינויי חקיקה של בעלי עניין ואינטרסנטים במשך עשור, "סירסו" את החוק.

 

חוקרי מרכז טאוב לחקר מדיניות חברתית, שערכו את המחקר, קראו לממשלה ולכנסת להחזיר לחוק את המרכיבים החשובים שנשללו ממנו, במלאת עשור לחקיקתו, ולהשלים את חקיקת חוק יסוד זכויות חברתיות.

 

על-פי המחקר שערך ד"ר טוביה חורב, מרצה למדיניות בריאות, שינויי החקיקה הרבים הסיטו את הרפורמה ואת החוק מכוונתו המרכזית, ופגעו באופן קשה בציבור. חלק ניכר משינויי החקיקה שעבר החוק מאז ה-15 ביוני 94', נבע מלחצים של גורמים אינטרסנטיים במערכת הבריאות, שקידמו אינטרסים מבלי להתייחס להשלכות על ציבור הצרכנים.

 

כך, לדוגמה, במקום לספק סל שירותים רפואיים בסיסי ואחיד לכל תושב - אחת המטרות העיקריות של החוק - התקבל סל שירותים לא אחיד ולא נגיש למרבית האוכלוסיה. שירותי מניעה בתחום בריאות לתלמידים ושירותי גריאטריה נשארו מחוץ לסל עבור רוב האוכלוסיה. החוק, שנועד להבטיח מתן שירותים רפואיים ברמת זמינות ונגישות גבוהה, איבד את ייעודו המרכזי.

  

שיעור המימון הציבורי קטן

 

המחקר מגלה עוד כי עלות סל שירותי הבריאות נשחקה לאורך השנים, כתוצאה מביצוע ואי-ביצוע של צעדי חקיקה בתחום מנגנון הצמדה לקוי ומנגנון לפיצוי קופות נחולים על אובדן הכנסות.

 

זאת ועוד, שיעור המימון הציבורי הוקטן על חשבון השתתפות משקי הבית בתשלומים ובמקביל הוגברה התלות של הקופות בתקציב המדינה. המחקר קובע כי "נטל התשלומים על המבוטחים הוכבד במהלך השנים והתשלומים הפכו רגרסיביים יותר, תוך הגברת הפגיעה באוכלוסיות חלשות".

 

במרכז טאוב מדגישים, כי על אף שבנוסח המקורי של החוק ניתנו לשר הבריאות סמכויות כמעט בלעדיות במרבית התחומים, הרי בעדכונים שהתקבלו ניכרת טביעת ידו של משרד האוצר, שהפך לדומיננטי יותר ו-262 מתיקוני חקיקה התקבלו במסגרת חוקי ההסדרים במשק.

 

האחריות הועברה לקופות החולים

 

מעקב אחר התקדמות הרפורמה במערכת הבריאות באמצעות עדכוני החקיקה מגלה כי לא מומשו שינויי חקיקה בסוגיות מהותיות ומרכזיות, שהיתה לגביהן ציפיה שיוסדרו במהלך השנים, כמו ניתוק משרד הבריאות מתפקידיו כספק שירות, תיאגוד בתי-החולים הממשלתיים ושינוי הרכב מדד יוקר הבריאות.

 

במבחן התוצאה, מגלה המחקר, המדינה העבירה את האחריות לקופות החולים, על אף שאלה נדרשו בחוק המקורי לספק רק סל שירותים מוגדר. אלא שהעברת האחריות לא לוותה בתקציב מתאים.

 

גם בתי המשפט שנדרשו לסוגיית מתן השירותים בעקבות תלונות של מבוטחים, פטרו את המדינה מאחריות והפכו "דה פקטו" את קופת-החולים לאחראית על בריאותו של האזרח, ללא קשר, לכאורה, למימון הניתן לקופות לאספקת סל השירותים הראוי.

 

חיים רמון: ממשלת נתניהו פגעה בחוק

 

יוזם החוק, ח"כ חיים רמון, אמר בשיחה עם ynet כי "בין 95' ל-97' החוק היה בשיאו ונתן את כל התוצאות שדיברנו עליהן. מ-97', בעיקר בתקופת ממשלת נתניהו הראשונה, נעשו שתי פגיעות בחוק. הראשונה היא שביטלו את השתתתפות המעסיקים - 1.5 מיליארד בשנה. זה היה שינוי דרמטי בחוק, והיו עליו אינסוף דיונים".

 

"השינוי השני, שנעשה על ידי שר האוצר מרידור וראש הממשלה דאז נתניהו - הטלת תשלומים על המבוטחים באופן דרמטי. עד קיץ 98' היו תשלומים, אבל ברמה מאוד נמוכה. הדבר השלישי - אי-עדכון הסל. ב-95' קבענו סל שהיה אחד מחמשת הטובים בעולם באותה עת. כך היה המצב עד 97', אבל כבר שנה לאחר מכן נוצר צורך לעדכן אותו, וזה לא קרה בפועל".

 

לדברי רמון, "גם היום, למרות כל הביקורת הזאת שיש לי, עדיין המצב הוא יותר טוב מאשר לפני החקיקה. נתניהו, והוא לא מסתיר את זה, רוצה מערכת בריאות אמריקאית, שבה ל-100 מיליון איש אין ביטוח בריאות או שיש להם ביטוח עלוב. ובאמת, החלק של ההשתתפות הישירה במימון הבריאות עלה בשנים האחרונות מ-25% ל-32%. זה היעד שלו, והוא לא מסתיר. רוח החוק הייתה שאתה משלם על פי יכולתך כשאתה בריא, ומקבל על פי מחלתך כשאתה חולה".