פרשנות: ממתינים להכרעת העליון בנושא המתת החסד

לדברי סגן נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב לשעבר, השופט בדימוס משה טלגם, חוק זכויות החולה קובע שלא יינתן לאדם טיפול ללא הסכמה מודעת, אולם לא ניתן לגזור מכך על ניתוק מכשירים, כי הניתוק אינו בגדר טיפול

עופר מאיר פורסם: 13.07.04, 19:12

"לאחר שבית המשפט העליון יאשר את החלטת בית המשפט, כאשר ישתכנעו כי זה אכן הוא רצונו של החולה, זה יהיה פסק דין תקדימי". כך אמר היום (ג') ל-ynet השופט בדימוס משה טלגם, לשעבר סגן נשיא בית המשפט המחוזי בתל-אביב, וכיום נשיא עמותת ליל"ך - לחיות ולמות בכבוד, בעקבות החלטת בית המשפט המחוזי, לאפשר ניתוק חולה, גם ללא צוואה.

 

טלגם עסק כשופט בהמתות חסד והיה חבר בוועדת המשנה המשפטית של ועדת שטיינברג לעניין חוק החולה הנוטה למות.

 

"חוק זכויות החולה, בסעיף 13, אומר שלא ייתנו לאדם שום טיפול אם הוא לא הסכים הסכמה מודעת. כך שברור שאם אין הסכמה מודעת – אי אפשר לטפל בו", אמר השופט, "מהסעיף הזה אי אפשר לגזור לעניין ניתוק מכשירים, משום שניתוק מכשירים איננו טיפול".

 

זו הפסיקה השנייה בנושא הזה

 

לדברי השופט בדימוס, "זאת הפסיקה השנייה שניתנת בנושא הזה, והפסיקה הראשונה שהצליחה בינתיים, עד שייגמר הערעור.

 

"אני עצמי נתתי פסק דין כזה בעניינה של קשישה בת למעלה מ-90, ששכבה חמש שנים כצמח. בנה בא לבית משפט והשתכנעתי שהיא ביקשה לא להאריך את חייה באופן מלאכותי, בעת שראתה סרט בטלוויזיה על מקרה דומה. נתתי צו לנתק אותה, אבל בית המשפט העליון החליט שזה לא מספיק ברור מה ששמעו מפיה. מכאן, שאם אפשר היה לקבוע בוודאות שזה רצונה - בית המשפט העליון היה מאפשר את זה. השאלה היא אם אפשר לסמוך על העדים, כי יכול להיות שזה מה שהם רוצים כיום, ולא מה ששמעו מהחולה בעבר". 

  

לדברי השופט בדימוס, "הדתיים דוחפים לחקיקת חוק בכנסת, כדי להוציא את זה מסמכות בית המשפט ולהעביר את זה לוועדות אתיקה. על החלטות של ועדת האתיקה בבתי חולים ניתן יהיה לערער בוועדת אתיקה ארצית, ועל ההחלטות של הארצית - בבית המשפט המחוזי, בפני שלושה שופטים".  

 

השופט בדימוס ציין כי בדילמות קשות אלו מתנגשים ערך קדושת החיים מול ערך מתן הכבוד לרצונו של אדם. "הדתיים טוענים שכבודו של אדם הוא בחייו. אם אין לו חיים, אין לו כבוד. ומולם אומרים אחרים שרצונו של אדם כבודו, ואם רצונו הוא שלא יאריכו את חייו בצורה מלאכותית - יש לכבד את זה, קיים הרי גם חוק יסוד כבוד האדם וחירותו".