פרופ' עמוס קורצ'ין, ד"ר ורד אהרונסון

אבחון התפתחות מחלת האלצהיימר בשלבים מוקדמים

אלצהיימר נקראת המגיפה של המאה ה-21, כי האחוז והמספר המוחלט של החולים באלצהיימר גדל בכל שנה. כיום יש מספר הולך וגדל של אנשים מעל גיל 80 גידול אקספוננציאלי מאז תחילת המאה שעברה ובפרט אחרי מלחה"ע 2. במקביל, האוכלוסייה הצעירה הולכת ופוחתת, כי יש פחות ילודה. אומות שלמות ניצבות מול הרבה אוכלוסייה קשישה ופחות מפרנסת. לכן, הצורך שלהן לצמצם את האחוז הסיעודי באותה אוכלוסייה הולך והופך לקריטי.

השכיחות של אלצהיימר עולה עם הגיל: בגיל 60 יש אחוז אחד, וכל עשור, גדל ב-10%. כלומר, 20-30% מאוכלוסיית בני 85 ומעלה תחלה באלצהיימר.

אם לא תיפתר הבעיה, צופים ב-2050 מצב בעייתי וחמור, לכן בארה"ב הכריזו כבר עתה על מצב חירום בנושא. כמו כן האוכלוסייה הזקנה מפעילה לחץ למציאת ריפוי למחלה וחברות התרופות גם הן משקיעות את מירב המשאבים בפיתוח תרופות לגיל הזהב.

 

לאלצהיימר יש גורמי סיכון ידועים: גיל (הגורם העיקרי), מִגְדַר – נשים נפגעות ב 20% יותר, הורמונים – האסטרוגן הוא גורם מגן, אבל כשהוא, נעלם ההגנה נעלמת, יתר לחץ דם ושאר גורמי הסיכון למחלות לב (גורמים מזיקים שידוע איך לטפל בהם).

גורם הסיכוי החיובי היחיד – השכלה (מפחיתה את הסיכוי למחלה).

 

יש דעה רווחת אך מוטעית שאין מה לעשות נגד אלצהיימר, אך למעשה אם המחלה מתגלה בשלבים מוקדמים יש מה לעשות. יש תרופות וטיפולים, שינויים בתזונה, באורח החיים ועוד.

כרגע יש 3 תרופות בתהליכי ניסוי קליניים. הטיפול במחלה כשעוד אפשר הוא בחומר שנקרא אצטילכולין. זהו חומר שמשמש כמתווך עצבי, שכמותו מופחתת כשחולים. הטיפול הוא ע"י תרופות שגורמות להשארות החומר הטבעי בגוף לזמן יותר ארוך. זוהי התפתחות שהתרחשה בעשור באחרון.

הרבה יותר קל למנוע מאשר לעזור לאחר ההתפרצות. מניעה מוקדמת מונעת התפתחות הסימפטומים. ואז, תרופות שכיום מפותחות עשויות למנוע התפרצות הסימנים עד גיל ממש מבוגר.

כיום בד"כ אנשים מגיעים רק כשכבר יש סימנים ברורים, ואז זה כבר מאוחר מדי, קשה לתקן את הנזקים.

 

המערכת הממוחשבת של NexSig Neurological Examination (by) Signal Processing – בוחנת את ניווניות המוח באמצעות מה שלנבחן נראה כמו מבחני זיכרון. התוצאות מתקבלות בצורה שרופא יכול לקרוא. התוכנה מתאימה לכל אדם, בכל גיל, ללא ידע במחשבים. הבדיקה לוקחת 20 דקות – עד רבע שעה, אבל מספיקות 10 דקות. מתקבלים ציונים מסוללת המבחנים שמנבאים סיכוי לאלצהיימר.

ד"ר ורד אהרונסון באה מרקע של פיזיקה והנדסת חשמל. הדוקטורט שלה נעשה במכון אדמס לחקר המוח באונ' ת"א. המפגש עם פרופ' קורצ'ין נועד לשתף פעולה ולייצר כלים טכנולוגיים לחקר המוח.

המערכת הממוחשבת עושה מעקב על שימוש האדם במחשב, באמצעות סדרה של מבחנים נוירופסיכולוגיים ידועים, שקצת מזכירים פסיכומטרי. אבל, המערכת כלל לא בודקת מה הפתרון, אלא איך התגובה: מתי מהסס, מתי טועה. חיפשו תבנית שמתארת אדם עם שלבים ראשוניים של אלצהיימר.

התחילו לבדוק את התוכנה לפני 3 שנים. אמנם עוד לא התחילו בניסויים פורמליים, אבל עד עכשיו הייתה להם תאימות מאד גבוהה.

לקחו אוכלוסייה שטענה שיש להם בעיית זיכרון, ובחנו אותם במערכת הזאת. אחרי שנתיים עשו להם מבחןfollow up של המערכת. בנוסף ערכו עוד בדיקות – של נוירולוג, ואת השאלון השגרתי של נוירולוגים ופסיכולוגים למקרה של תלונה על בעיית זיכרון, "מיני- מנטל". האוכלוסייה שנבדקה הייתה הומוגנית, כולם נחשבו כ-age associated memory impaired. אבל, לפי הבדיקה של המערכת, התקבלו 2 קב' עם תגובות מסוג שונה.

לאחר שנתיים עד שנתיים וחצי, אצל חלק מהאנשים שנבדקו התגלו סימנים ראשונים של אלצהיימר. התברר, כי כל מי שהתגלו אצלו הסימנים, השתייך לקבוצה אחת!

 

אחד האתגרים – לבנות תוכנה לאנשים שלא מכירים מחשב, מבוגרים, או שיש להם אלצהיימר או שהם חרדים מכך. צריך שהתוכנה תדע ללמוד את הבנאדם ולהתאים את הצעד הבא שלה, לתגובה הקודמת שלו. היתרון, שזה גם עוזר לאנאליזה.

במחקר האקדמי שלה ד"ר אהרונסון חוקרת את השלב הבא במערכת: כרגע, לקבלת קלט, משתמשים רק במקלדת ועכבר, אבל בגרסאות העתידיות רוצים להשתמש גם במיקרופון ובוידאו. גם היום משתמשים בקול לשאלות. אבל בעתיד ירצו לנתח את התשובה הקולית, איפה ההיסוסים, הגמגומים ובהמשך, גם הבעות הפנים!

 

פרופ' עמוס קורצ'ין וד"ר ורד אהרונסון, מחברת NexSig, התארחו בתכנית מספר 114.