לילה של עריקים

כתב ynet הצטרף ללילה אחד של מרדף אחר עריקים מצה"ל באזור הדרום. הוא ראה את התירוצים וניסיונות ההטעייה, שמע על הטריקים והשטיקים של שני הצדדים - וחזר יחד עם צוות המשטרה הצבאית לבסיס, עם עריק ביד. כך נראה עוד לילה לבן במשטרה הצבאית

אחד הלילות החמים השבוע, 34 דקות אחרי חצות. חוליית לוכדי העריקים של המשטרה הצבאית מקיפה בית פרטי בשכונה שקטה בבאר שבע. היעד: תושב העיר, בן 35, שמזה חמישה חודשים לא התייצב ביחידת המילואים שלו.

 

את הדלת פותח אב המשפחה, האם מתנתקת ממסך הפלזמה הענק בסלון, ומצטרפת לבעלה. הזוג לא מסתיר את חוסר סבלנותו למראה האורחים הלא רצויים. "הילד כבר לא בן 18, ואין לנו אחריות עליו", הם מסבירים בתוקף, "הוא לא נמצא כאן". השוטרים הצבאיים חושדים כי הבן מתחבא בבית, עבורם כל דבר חשוד, אפילו הזבל הטרי בפח האשפה בצדו השני של הבית.

 

13 דקות של ויכוחים הספיקו לאם המשפחה, "ממש חבל שאני מפסידה את הסדרה בטלוויזיה בגללכם". היא מפטירה בזעם, טורקת את הדלת וחוזרת לזוג האוהבים בטלנובלה בערוץ ויוה. כך נראה עוד לילה של מבצע ללכידת עריקים שמקיימת המשטרה הצבאית ברחבי הארץ,

 

כך צומצם מספר העריקים

 

כמעט בכל לילה, באזורים שונים בארץ, מנסים חוליות לוכדי העריקים של המשטרה הצבאית בצה"ל לאתר את אלה שעבורם צו מילואים או צו גיוס, הם בגדר בקשה מנומסת ולא חובה לאומית. "אנחנו רואים במשימה הזאת מסר ערכי חשוב מאוד דווקא לאלה שעושים מילואים, להראות להם שלא מוותרים לאלה שמתחמקים", מסביר בסבר פנים חמורות סגן אלוף גיא גולדיג, מפקד המשטרה הצבאית בפיקוד הדרום.

 

בשנה האחרונה חלה מהפכה גדולה בתחום. ביוני 2003 התמודדו במשטרה הצבאית עם למעלה מ-3,000 עריקים בכל הארץ, הצפיפות בבתי הכלא הצבאיים הביאה לעצירת מבצעי הלכידה משום שלא היה מקום פנוי בתאים. קצין המשטרה הצבאית הראשי, תת אלוף מיקי בראל, הגה רעיון פשוט שפתח את צוואר הבקבוק: כל עריק "קל" (איש מילואים עד שנה וחייל סדיר עד 45 ימים), יישפט בבסיס המשטרה הצבאית במקום בבתי הכלא, וכך יישאר מקום בבתי הכלא לעריקים המכונים "גרעין קשה".

 

כיום עומד מספר העריקים בצה"ל על כ-1800 עריקים. "בעבר", מציין סא"ל גולדיג, "היינו יותר שומעים על חיילים בסדיר שהיו יורדים לאילת, היום בהחלט יש כאלה שלא פוקדים את הבסיס מטעמים כלכליים, מבקשים לעזור בבית. מבחינתנו זה לא מקובל. לצה"ל מערכת מסודרת שיודעת לסייע לכל חייל על פי מצבו הכלכלי".

 

מטלת איתור העריקים אינה משימה פשוטה, בעיקר לא כשמדובר בכאלה שיעשו הכל, אבל הכל שלא להיתפס. איתור העריק מתחיל בעבודה מודיעינית מאומצת, הכנת תיק פרטים, כולל תמונה וגיחה לעבר הבית בו הוא אמור להימצא במהלך היום. לא אחת פועלים במשטרה הצבאית באמצעים מתוחכמים וחשאיים, כדי לאמת כי היעד שלהם אכן נמצא במקום שהם חושבים, הכל כדי להכין את הקרקע למבצע הלילי.

 

ואם מחפשים חיילים שכבר ראו הכל, אלה ללא ספק לוכדי העריקים. התחבאו להם מתחת למיטה, בארון, בבוידעם, ניסו לקפוץ מהחלון, להזדהות כבן משפחה אחר, קיללו אותם, את הוריהם, וגם ניסו לתקוף אותם. אפילו בסכינים. "האמת", מגלה סמ"ר דורון, האחראי על מחלקת הבלשים במשטרה הצבאית באר שבע, "הכל תלוי בצורה בה מדברים עם העריק ובני משפחתו, נותנים כבוד, מסבירים בצורה נעימה, לא הולכים עם הראש בקיר, ואז גם נמנעים עימותים מיותרים".

 

למבצע השבוע יצא גם סרן נועם, מפקד בסיס המשטרה הצבאית בבאר שבע, רב"ט סיטל, רכזת המודיעין של הבסיס, דורון ושלושה חיילים נוספים. החוליה לבושה בבגדים אזרחיים, רק אחד מהם במדים, כדי שלא ליצור פאניקה בבית מגורים ולהבהיר שמדובר באנשי צה"ל שפועלים במקום ולא כנופיית רחוב.

 

הרכב המשמש לפעולה הוא רכב אזרחי לכל דבר, "אנו מנסים להחליף את המכונית אחת לכמה זמן, כדי שכמה פחות יזהו אותנו בשטח", מסביר סרן נועם, "יש מקומות כמו דימונה למשל שאחרי ביקור בשתי כתובות כל העיר יודעת שחוליית לוכדי עריקים בפנים וזה מקשה על העבודה".

 

לילה של עריקים

 

מעט לאחר חצות יוצא המבצע לפועל, החוליה עוברת בתחנת המשטרה המקומית ומעדכנת את היומנאי בכתובות שהם אמורים לפקוד הלילה, זה למקרה חירום, אם יהיה צורך בסיוע המשטרה האזרחית. ברכב, ליד נועם, מונח פטיש גדול. "זה משמש לפריצה במקומות שאנו יודעים שהעריק מתחבא ולא מוכן לצאת, למרות שמנסים להשתמש בזה כמה שפחות", מסביר סרן נועם.

 

לוכדי העריקים של המשטרה הצבאית

 

המבצע יוצא לדרך: הביקור הראשון בדירה בקומה רביעית בבניין בבאר שבע. מחפשים איש מילואים הנמצא בסטטוס עריק שמונה חודשים. חוליית לוכדי עריקים כבר ביקרו בכתובת, אבל איש לא היה שם. את הרכב מחנים כמה בניינים מהמקום, כדי לא לגרום לעריק לגלות את אלה שבאים לתפוס אותו ולברוח ברגע האחרון. בשעה 0:25 עולים 2 חיילים לקומה הרביעית, היתר מתפרסים בחצר, מסתכלים על החלונות ומחפשים דרכי מילוט.

 

לאחר דקה חוזרים החיילים ומבט של אכזבה על פניהם. "אין אף אחד בבית", הם מסבירים. ללוכדי העריקים שורה של אמצעים לעקוב אחר התנועה בבית, לא סתם הספיקה להם דקה בודדת לקבוע כי איש לא נמצא במקום, באותו בוקר הם היו שם וביצעו מספר פעולות שלא ניתן לפרטם, על מנת לדעת האם מישהו נכנס לדירה. למשל, פיסת נייר קטנה שהוכנסה בחריץ הדלת, נותרה במקומה בדיוק באותו מקום. איש לא פתח את הדלת מהבוקר.

 

ממשיכים הלאה, לעבר דירה פרטית בבאר שבע, לחפש עריק בן 35 שעל פי הרישומים גר עם הוריו. עם כניסת הרכב, בשעה 0:34 לשכונה, מתחילים עשרות כלבים לנבוח בקולי קולות, פעולה חשאית זאת כבר לא תהיה, אבל החוליה מתרכזת במשימה. חלק מחבריה מתפרסים מאחורי הבית, מסתכלים בחשד לעבר התנועה בפנים, הם יודעים כי בבית יחידת דיור נוספת שבה ככל הנראה מתגורר המבוקש.

 

אב המשפחה, לבוש בגופיה לבנה, פותח את הדלת ומתעצבן, "תפסיקו לבוא, הבן שלי לא נמצא כאן". דורון מנסה להרגיע את האב ולהבהיר לו את חשיבות העניין, אבל האב טוען כי אינו יודע איפה הבן וכי כבר הסביר לו יותר מפעם אחת "שכדאי שיסגור את העניינים עם הצבא". גם האם מצטרפת לויכוח, אחד מחברת החוליה מבחין בזבל טרי בפח אשפה צדדי, גם מהחלון מבחינים בציוד בתוך יחידת הדיור, ציוד של אדם שגר במקום, אבל אין סימן לעריק שהם מחפשים.

 

אחרי קצת יותר מעשרים דקות משתכנעים חברי החוליה כי העריק לא בבית, גם האב מראה סימני התרככות. "בפעם הבאה תביאו אתכם שתייה, הייתי מזמין אתכם אלי, אבל אתם הרבה אנשים", הוא אומר כשחצי מתושבי השכונה כבר מחוץ לבתיהם, מציצים לעבר ההתרחשויות הדרמטיות.

 

הלך למבחן באוניברסיטה - ונלכד

 

בדרך לבית השלישי באותה עיר, מספרת סיטל, רכזת המודיעין, על סיפור הצלחה בתחום. "לפני כמה שבועות", היא אומרת בסיפוק, "תפסנו עריק שחיפשנו אותו שלוש שנים, השקענו עבודת מודיעין גדולה כדי להגיע אליו, אבל הוא החליף כתובות ולא הצלחנו להגיע אליו. גילינו שהוא לומד באוניברסיטת בן גוריון, והתחלנו לפעול, הגענו לפקולטה שלו, השגנו את רשימת הקורסים שהוא נרשם, ראינו שהוא מגיע רק לחלק, גייסנו סטודנט שיעזור לנו, ואז הכנו את התפיסה למבחן המסכם, אחרי שהוא סיים את המבחן ויצא מהכיתה, תפסנו אותו".

 

1:23 בלילה. מסתבר לצוות שיש לפחות ארבע משפחות בעלות אותו שם באותה שורת בניינים, קשה לדעת איפה בדיוק מתגורר העריק שהם מחפשים. לבסוף, אחרי רבע שעה של בדיקות והצלבות בתיבות הדואר, הם עולים לדירה הנכונה.

 

"20 שנה אני לא מדברת איתו, ברוגז עם אשתו", מסבירה אמו של העריק השלישי אותו מחפשת החוליה באותו יום, "לא יודעת איפה הוא". דורון וחבריו עורכים חיפוש בבית, בודקים שאכן האיש שהם מחפשים לא מתחבא מתחת למיטה, "היא אישה לא טובה", מנסה האם לשכנע את השוטרים הצבאיים כי כלתה גרמה לחתול לשחור לעבור בינה לבין בנה.

 

בדרך לבית הבא, בנתיבות, עוצרים בתחנת דלק, לשתות קפה. אמנם עד כה לא הצליחו לתפוס אנשי החוליה ולו עריק אחד באותו לילה, אבל צריך גם מזל, הם מסבירים. היעד הבא במרכז נתיבות, כפול. שני אחים, בני 20 ו-25, שניהם עתודאים, הבכור במסגרת שירות מילואים ואילו השני בשירות סדיר נעלמו באוגוסט 2003.

 

בשעה 2:13, עולים דורון ושניים מחבריו לדירה המבוקשת, לפני שדופקים בדלת הם מוודאים שאכן מדובר בדירה שהם מחפשים, לא אחת אין מספרים על הדירות וגם השמות שעל הדלתות מחוקים. את הדלת פותחת אישה בשנות ה-30 לחייה. "הם גרו כאן לפני כמה חודשים", היא מסבירה לאורחים ולרגע נדמה ששוב הביקור מסתיים ללא עריק כבול באזיקים. "רגע", היא נזכרת ומפיצה תקווה מחודשת, "חמותו גרה כאן בבניין ליד", היא אומרת ומובילה את הלוכדים לבניין סמוך.

 

"יש לנו סמכות לחפש בכל מקום שבו יש חשד סביר להימצאותו של העריק", מבהיר סרן נועם, את המעמד החוקי של הפעולה. הפעם פותחת את הדלת אישה בשנות ה-50 לחייה שנראה כי הדפיקות בדלת העירו אותה. "רק אני, בעלי והילד שלי פה", היא אומרת בזמן שהכלב שלה מנצל את ההזדמנות שדלת הכניסה פתוחה וחומק החוצה. דורון מבקש להציץ פנימה. הוא מרגיש משהו.

 

2:25 בלילה. דורון מגיע לאחד הדלתות בסוף המסדרון ומבקש לפתוח את הדלת הלבנה. "זה הבן שלי ישן כאן, בן 7", מנסה בעלת הבית למנוע את פתיחת הדלת, אבל דורון מרגיש שמשהו כאן לא כשר ונוקב בשמו של העריק, שמתעורר משינה עמוקה ועונה בקול ענות חלושה. בינגו. מרגע זה לא מורידים החיילים את העיניים מהעריק. מדובר באח הצעיר, החייל בסדיר.

 

השוטרים הצבאיים מאפשרים לו להתלבש ולצחצח שיניים, האם שניסתה להגן על בעלה של בתה, אוחזת בפיה בעזרת ידה, מבוהלת כולה, הכלב בינתיים חוזר הביתה לישון והעריק נאזק בידיו בחדר המדרגות בדרך לרכב ומשם לבית המעצר בבסיס המשטרה הצבאית בבאר שבע.

 

סרן נועם, שבע רצון, לא רק מכך שסוף סוף הוא מצליח לקלוט גלגל"צ ברכב בבאר שבע, אלא גם מהעריק שנתפס. "הוא העריק היותר חשוב לנו מבין שני האחים", אומר המפקד בדרך חזרה לבסיס, "סביר להניח שעכשיו גם אחיו יסגיר את עצמו".

 

החוליה מגיעה לבסיס, העריק נכנס לבית המעצר והשוטרים מתפזרים לחדרי המגורים. מחר בבוקר יכינו את מבצע המעצרים הבא ובלילה, ייכנסו שוב לרכב האזרחי וינסו להחזיר עוד כמה עריקים לצה"ל.