במדינה בה ההחלטה על 95% ממקרי הנישואים מתקבלת על ידי המשפחה או באמצעות "משרדי-שידוך", הם נתקלו בהתנגדות לא קלה.
"הנחנו שיהיה קצת כעס, אולי קצת צעקות או איומים שקטים לזמן מה, ולאחר מכן כולם יקבלו את ההחלטה שלנו", מספר החתן, בן ה-45. לדבריו, "חשבנו שבמקרה הגרוע ביותר ינדו אותנו ממשפחתה של אשתי, אשר הביעה התנגדות לנישואין, ונוכל לחיות את חיינו בשקט".
מסתבר שהשניים, גולאם ואמנט סולאנגי, היו אופטימים מידי - מועצת השבט אליו הם משתייכים החליטה להעניש אותם על הנישואין ה"לא מאושרים" וחייבה את גולאם להעביר כסף ונשים למשפחתה של אמנט, אחרת יוצאו בני הזוג להורג.
מי שעומד מאחורי הפסיקה האכזרית הוא אחיה של אמנט, מוחמד. הוא התנגד לנישואיי אחותו הצעירה ממנו העובדת כרופאת נשים. זאת מחשש שהכסף שהיא מרוויחה בעבודתה לא יגיע יותר למשפחה לאחר שתתחתן.
מוחמד דחה בעבר את הצעות הנישואין החוזרות ונשנות של גולאם ומשנישאו השניים בניגוד לדעתו ניצל את מעמדו בשבט והפעיל לחץ על "בית הדין" על מנת שיענישם בחומרה.
בהסתמך על טענות האח הורתה מועצת השבט למשפחתו של גולאם לשלם 2 מיליון רופי, שהם כ-34,500 דולר, ולתת למשפחתו של מוחמד שתי נשים – אחרת, יוצאו להורג אחותו ובעלה.
יצוין כי כבר לפני שלושה חודשים הכריזה הממשלה כי כל הפסיקות השבטיות הללו אינן תקפות והוציאה אותן מחוץ לחוק. בכירים רבים התבטאו נגד גזרי הדין השבטיים, המתבטאים לעתים קרובות באכזריות יוצאת דופן.
לדוגמא, בחודש יוני 2001 גזר בית דין שבטי במחוז פונג'אב כי על צעירה לעבור אונס קבוצתי, זאת כעונש על פשע שביצע אחיה.
סיפורים הדומים לזה של בני הזוג סולאנגי נפוצים אף הם בחברה הפקיסטנית, המושתתת ברובה על ערכים של "כבוד המשפחה".
מאות גברים ונשים נרצחים במדינה מדי שנה כתוצאה מהפרה של ערכים אלה. רובן המכריע של הנרצחות הן נשים, שמוצאות להורג בעקבות נישואים שנערכו בניגוד לדעת המשפחה או בעקבות "פגיעה בכבוד המשפחה".