"נמצאו נקודות תורפה לפיגוע אסטרטגי בנתב"ג ונמל חיפה"

דו"ח של ועדת משנה של ועדת חוץ וביטחון חושף כשלי אבטחה חמורים במתקנים בעלי חשיבות אסטרטגית. יו"ר הוועדה, ח"כ סנה: "מדובר בפרצות שאם גורמי טרור ינצלו אותן עלול להיגרם פיגוע חמור". לדבריו, "לא יושמו הלקחים מפיגוע המיכלית בפי גלילות". הדו"ח יועבר לשרי הממשלה. רשות הנמלים: "התגבור באבטחה דורש משאבים נוספים". רשות שדות התעופה: "אנחנו מקדמים פרויקטים לטובת תגבור מערך ההגנה בנתב"ג"

אילן מרסיאנו פורסם: 03.08.04, 15:02

בנמל התעופה בן גוריון ובנמל חיפה נמצאו "נקודות תורפה" שעלולות לגרום לפיגוע אסטרטגי - כך עולה מדו"ח ועדת סנה לבדיקת סוגיית המתקנים האסטרטגיים בישראל, שפורסם אחר הצהריים (יום ג'). הדו"ח יוגש לממשלה ולכל השרים הנוגעים בדבר.

  

ח"כ אפרים סנה שעמד בראש הוועדה אמר: "מדובר בפרצות שאם גורמי הטרור ינצלו אותן, עלול להיגרם פיגוע חמור. לצערי לא יושמו לקחים מפיגוע המיכלית בפי גלילות". יחד עם זאת אמר סנה כי "המערכת בסך הכל שמורה היטב". עוד הוא אמר: "הדו"ח הוא סודי ביותר ואסור שיהיה נחלת הכל ויהפוך לתפריט מומלץ לאל קאעידה ולחיזבאללה, לכן המסקנות כפי שאנו מוסרים אותן לתקשורת הן כלליות ולא מפורטות".

 

"הוועדה בדקה את מידת המיגון והמוכנות, בעיקר מול פיגועי טרור", אמר סנה בעת הצגת הדו"ח. "המניע להקמת הוועדה היה הפיגוע בנמל אשדוד. קיימנו דיונים עם ראשי המערכת הנוגעים לדבר, ואחר כך נסענו לשטח, לרוב עם הטנדר של ח"כ עומרי שרון, ללא הודעה מוקדמת, כדי שלא יכינו בורקס ופירות. בדקנו פיזית איך נראים הדברים".

 

"בצה"ל אין הגדרה למתקן אסטרטגי"

 

הדו"ח מותח ביקורת על התנהלות האבטחה בצה"ל לעומת האבטחה בתעשיות הביטחוניות משום שבצה"ל אין הגדרה למתקן אסטרטגי ולכן ישנם מתקנים שאינם שמורים ומוגנים כנדרש.

 

לדברי סנה, "הפגם התפיסתי במערכת הצה"לית היא שאין הגדרה של מהו מתקן אסטרטגי על ידי הכוונה מהמטה הכללי. כל זרוע מגדירה מהם המתקנים החשובים לה וכך נוצר מצב שישנם מתקנים פחות שמורים ומוגנים. במקרה אחד מצאנו מאהל של עובדים זרים על גדר חלודה של מתקן חשוב. לעיתים לא מדובר רק בעובדים זרים, אלא גם בשוהים בלתי חוקיים".

 

יו"ר ועדת חוץ וביטחון, ח"כ יובל שטייניץ, ביקר בחריפות את התנהלות האבטחה בצה"ל ואמר: "מדוע במפעלים של תעשייה ביטחונית מאובטחים במרמה גבוהה ובבסיסי צה"ל בהם נמצאים התוצרים של אותה תעשייה יש פרצות? אין שום היגיון בכך שהמפעל המייצר מערכות נשק מתוחכמות ושאח"כ עוברות לצה"ל, הציוד לא יזכה לאותה רמה של הגנה. במסקנות יש מסר ברור לתפקוד הצבא, יש להגן עליהם יותר, גם אם צריך משאבים".

 

עוד מגלה הדו"ח כי "מערכת התקשורת הקווית בישראל לא מוגנת כפי הצורך". בנוסף, נקבע כי ישנם 154 מפעלים בארץ אשר התכולה שלהם מחייבת הגנה ראויה יותר מחומרים מסוכנים". נאמר כי "הוועדה תפעל לחקיקה מהירה כדי שכל המפעלים שמצאנו ייכנסו למסגרת נכונה של אבטחה".

 

יצויין כי לוועדה לא היה את המנדט לבדוק את המקומות בהם האבטחה היא תחת אחריות הממונה על הביטחון במשרד הביטחון כגון כמו הכור האטומי והמכון הביולוגי.

 

הקמת הוועדה: בעקבות הפיגוע בנמל


נמל אשדוד פיגוע
הפיגוע בנמל אשדוד. צילום: אבי רוקח

  

הדו"ח הוא פרי עבודתה של ועדה שהוקמה בחודש מרץ בהוראת ועדת חוץ וביטחון, לבדיקת סוגיית מיגון המתקנים האסטרטגיים ומניעת אירועי מגה-טרור. ח"כ סנה, המשמש כיו"ר ועדת המשנה לתפיסת הביטחון, מונה לעמוד בראשה ולצידו מונו ח"כ עמרי שרון, המשמש כיו"ר ועדת המשנה לכוננות ובט"ש וח"כ אריה אלדד. 

 

בכתב המינוי של הוועדה הוזכרו חדירת צוות ynet לאחד מבסיסי חיל האוויר והפיגוע בנמל אשדוד.

  

יש לציין כי בעקבות הפרסום אודות קלות החדירה לבסיס חיל האוויר, זומן כתב ynet לחקירה במשטרה, אולם יום לאחר מכן נמסר כי הוחלט לסגור את התיק נגדו - מחוסר אשמה.

  

בכתב המינוי של הוועדה נכתב עוד כי תפקידה למפות את המתקנים בעלי החשיבות האסטרטגית בישראל. כמו כן נכתב כי חשיפת ynet, הפיגועים באתר פי גלילות ובנמל אשדוד, ומידע מסווג שנאסף מוועדות המשנה, מצביעים על חשיבותו של הפיקוח הפרלמנטרי בנושא.

 

הוועדה גיבשה רשימה של עשרות המתקנים והבסיסים החיוניים ביותר במדינה וחלוקתם לקטגוריות ולסדרי עדיפויות ובדקה את חלופות המיגון שלהם מול איומי המלחמה והטרור.

  

הוועדה סיירה בחלק מהמתקנים וזימנה נציגי צה"ל, השב"כ, מבקר המדינה, משרדי הביטחון, ביטחון הפנים, איכות הסביבה, התשתיות, וכן מומחים חיצוניים. הבקרה על אבטחת מתקנים שבאחריות הממונה על הביטחון במשרד הביטחון, כגון הכור האטומי בדימונה, תיערך בנפרד.

 

תגובת רשות הנמלים: זקוקים למשאבים 

 

מרשות הנמלים נמסר בתגובה: "רשות הנמלים נערכה בחודשים האחרונים להגברת האבטחה בנמלים, אך עדיין נדרשים משאבים תקציביים ניכרים לעמידה בדרישות הביטחון המירביות, כפי שאותרו הן על-ידי הרשות וגורמי הביטחון המנחים והן על-ידי הוועדה הפרלמנטרית.

 

"בדיון שקיימה הנהלת הרשות השבוע הוצגה למנכ"ל הרשות, עמוס רון, תוכנית השקעה והצטיידות לתגבור מערך האבטחה בהיקף של כ-200 מיליון שקלים, בכלל זה רכש מערכות שיקוף ואמצעי מיגון אלקטרוני, והרשות פועלת ליישומה".

 

מרשות שדות התעופה נמסר בתגובה: "ראשית, יובהר כי מדו"ח הוועדה עולה שנתב"ג מאובטח כראוי. הערת הדו"ח מתייחסת לסוגיית מיקומה של חלק מהגדר ההיקפית של נתב"ג.

 

"יחד עם זאת, מקצה מנכ"ל הרשות משאבים נוספים לקידום פרויקטים לטובת תגבור מערך ההגנה ההיקפי בנתב"ג. כמובן שמערך האבטחה הקיין כולל פעילויות ואמצעים אבטחתיים גלויים וסמויים".