הסתיים המשבר בנמלים: הסכם בין ההסתדרות לאוצר

על פי הסכם העקרונות שהושג במשא ומתן אינטנסיבי במשך הימים האחרונים, ידחה יישום הרפורמה בנמלים בשבעה חודשים, שבמהלכם אמור להתקיים משא ומתן להבטחת זכויות העובדים. תוקם קרן שתבטיח לעובדים את המשך המשא ומתן בסך 150 מיליון שקל

תני גולדשטיין ומירב כהן עודכן: 05.08.04, 10:03

לקראת סיום השביתה בנמלים: לאחר 23 ימי שביתה ונזק של כ-5 מיליארד שקלים למשק, גיבשו הבוקר (ה') ההסתדרות והאוצר הסכם עקרונות, שיאפשר את סיומה של השביתה הארוכה ביותר בתולדות המדינה בנמלים.  

 

על פי הסכם העקרונות שהושג במשא ומתן אינטנסיבי במשך הימים האחרונים, יידחה יישום הרפורמה בנמלים בשבעה חודשים, שבמהלכם אמור להתקיים משא ומתן להבטחת זכויות העובדים. בנוסף לכך, תוקם קרן שתבטיח לעובדים את המשך המשא ומתן בהיקף של 150 מיליון שקל.

 

ההסתדרות התחייבה, על פי ההסכם, לשקט תעשייתי של שבעה חודשים במקביל למשא ומתן, שבמהלכו לא יפרצו שביתות.

 

שר האוצר, בנימין נתניהו, אמר הבוקר בגלי צה"ל כי "השביתה הייתה מיותרת. העובדים היו יכולים להסכים לתנאים האלה אך הם רצו תנאי נוסף, שיהיה שיעבוד הנכסים... אני מאמין שנוכל להגיע להסכם בזמן שעומד לרשותנו. אנחנו צופים הרחבה של מספר העובדים בנמלים"

 

עוד אמר נתניהו: "אני לא מוכן לוותר על התחרות שהיא חיונית לכל אזרח ואזרח. אנחנו צופים שיהיו הרבה נמלים, ומהלך זה יוזיל בעשרות אחוזים את העלויות".

 

גורם שהיה מעורב לכל אורך המשא ומתן אמר הבוקר (ה') ל-ynet, כי "משרד האוצר נכנע ללא תנאי וקיבל, למעשה, כמעט את כל דרישות ההסתדרות. גם הדרישה לשקט תעשייתי היא אחיזת עיניים מכיוון שבהסכם מוגדר שקט תעשייתי יאסור על העובדים לשבות רק בנושאים הקשורים ברפורמה והעובדים כבר במהלך השביתה הכריזו על אלף ואחד נושאים אחרים כמו הסכסוך ברשויות המקומיות שיכולים להוות עילא לשביתה".

 

ברשות הנמלים ממתינים בדריכות כדי לראות אם העובדים אכן יסיימו היום את השביתה, והביעו תקווה כי העובדים יחזרו לעבודה מלאה.

 

כמצופה, באוצר רואים את הדברים אחרת – מבחינת האוצר, עבודתם נעשתה, כיוון שהשינוי המבני בנמלים ייצא לפועל וכל שאר הסעיפים בעיניהם הרבה פחות עקרוניים. לטענת בכירים באוצר, ההסתדרות ניסתה עד היום לטרפד את הפעלת החוק על ידי הצגת דרישות שונות ומשונות.

 

הסכם הביניים שהושג הלילה משאיר הרבה פרצות וסכסוכים עתידיים בין המדינה לעובדים כיוון שהסכם קיבוצי עם העובדים טרם נחתם ובנוסף, סוגיית הנכסים, שהיתה אחת מאבני המחלוקת בין הצדדים, לא הוכרעה לחלוטין. כלומר, על פי ההסכם, חברת הנכסים הממשלתית תחזיק בכל נכסי החברות אולם לא ברור אם השימוש בנכסים יעמוד לרשות חברות הנמל.

 

הספירה לאחור עד להפעלת החוק החלה מה-22 ביולי, יום פרסום החוק ברשומות. מיום זה החלה הספירה של 210 הימים שבסופם יופעל החוק, אלא אם כן יושג הסכם קיבוצי אף קודם לכן.

 

בהסכם שהושג הלילה נכתב מפורשות שגם אותם 210 הימים יתקצרו אם העובדים לא ישובו לעבודה מלאה, ולכן המדינה שמרה לעצמה את הזכות להוציא לפועל את הרפורמה תוך שבעה ימים מהיום בו העובדים יפרו את השקט התעשייתי.

 

מלבד תנאי הפנסיה והפרישה, מחולקות לעובדי הנמלים עוד כמה "סוכריות". ההסכם נקבע כי במקרה שהשינוי המבני ייצא לפועל בלא שנחתם הסכם קיבוצי עם העובדים (בתום 210 הימים), יתקומנה שתי קרנות לפיצוי העובדים: הקרן האחת, בהיקף של 80 מיליון שקלים, תחולק לעובדים בתום חצי שנה מיום הפעלת החוק (כלומר, אחרי 210 ימים + 180 ימים). הקרן השנייה, בהיקף של 70 מיליון שקלים, תחולק בתום חצי שנה נוספת בכפוף להחלטת נשיא בית הדין הארצי לעבודה, סטיב אדלר, שיקבע אם העובדים אכן זכאים לפיצוי זה מהמדינה.

 

סגן הממונה על השכר באוצר, אהרון עוזיאלי, הסביר כי "החוק קובע את התחייבות הממשלה לשמור על כל זכויות העובדים קדימה, אלא אם כן קיימת סתירה בין התנאים שניתנים להם בחוק יסודות התקציב. כך שזכויות העובדים נשמרות ולא נלקח מהם דבר". עוזיאלי מוסיף ואומר "לא ברור לנו עדיין מה היא העלות הכוללת של חטיבת ההטבות הניתנות לעובדי הנמלים".

 

פרץ: המשבר היה בגלל ביריונות שלטונית

 

יו"ר ההסתדרות, עמיר פרץ, אמר כי המשבר בנמלים היה משבר מיותר, שנגרם בגלל שיכרון כוח, ביריונות שלטונית ושימוש מופרז בחקיקה. לדבריו, המעסיקים והעובדים הם שותפים שיכולים להביא יחדיו צמיחה במשק, ע"י הידברות ושיתוף פעולה.

 

לאחר חתימת ההסכם אמר הממונה על השכר באוצר, יובל רכלבסקי: "המשימה עתה היא להיכנס למו"מ אמיתי ומזורז ליישום הרפורמה בנמלים וגיבוש הסכמי העבודה הקיבוציים עם ההסתדרות. הסכמים שיעגנו בין השאר הסדרי פרישה, ביטחון סוציאלי וייצוב מערכת יחסי העבודה בחברות הנמל החדשות". רכלבסקי ציין כי בכוונתו להיות מעורב אישית ובצורה פעילה במהלך 120 המים הקרובים לזירוז ההגעה להסכם קיבוצי על דעת כל הצדדים.

 

טירה: המשק נותר פצוע ושותת דם

 

עודד טירה, נשיא התאחדות התעשיינים, אמר היום בעקבות חתימת ההסכם: "המשק נותר פצוע ושותת דם. הוא ספג מהלומה שיקשה להתאושש ממנה. המגזר העסקי הפסיד 4.8 מיליארד שקלים ותימנע יצירתם של 25 אלף מקומות עבודה חדשים - בשל השביתה שהיתה בנמלים. אני מפציר בצדדים (אוצר והסתדרות) לא עוד שביתות בנמלים ובצמתים המשפיעים על סחר החוץ של ישראל.

 

טירה דורש מהממשלה לפצות את המגזר העסקי על נזקים שנגרמו לו מהשביתה. בין השאר, השתתפות בעלויות בגין הטסת מטענים חיוניים באויר והובלה יבשתית אלטרנטיבית, תשלומים בגין דחיית תשלומי מע"מ והוצאות שטעון הכרחיות, תשלומים עבור השהיית אוניות בנמלים, תשלומים בגין דמי אחסנה של מטענים, תשלומים בגין היטלי צפיפות שייגבו ע"י חברות הספנות מהמשתמשים בתובלה ימית, השתתפות בגין תביעות של לקוחות על אי עמידה בלו"חות זמנים ועוד.

 
פורסם לראשונה 05.08.04, 08:31