טיפולי לייזר בשיניים: ברוב המקרים - עבודה בעיניים

בעוד הפרסומות בעיתונים מתארות את נפלאות השימוש בלייזר בטיפולי שיניים מגוונים, מהלבנת שיניים ועד החדרת שתלים, המומחים מבקשים לצנן את ההתלהבות. לדבריהם, מכשיר הלייזר יעיל בתחומים מוגבלים בלבד. גם ההבטחות לטיפול ללא כאב או הרדמה לא מדויקות

מודעה גדולה שהתפרסמה בעיתונים היומיים, והציעה טיפולי שיניים באמצעות מכשיר לייזר, משכה את תשומת ליבה של מ'. המודעה תיארה את נפלאות השימוש במכשיר, החל מהלבנת שיניים ועד החדרת שתלים, כולל סתימות וטיפולי שורש.

 

מ' התרשמה מהמודעה ופנתה למכון שפירסם אותה לשם ביצוע הלבנת שיניים. היא רצתה שיניים צחורות כמו שהיו לדוגמנית במודעת ה'לפני' וה'אחרי'. אך בעקבות הטיפול שיניה הלבינו במידה מועטה בלבד ולא בולטת.

 

מ' המאוכזבת פנתה לד"ר אלכס פרסון, חבר באיגוד הישראלי לשיקום הפה, והביעה את מורת רוחה מהטיפול. "המודעות בעיתון וההבטחות של הרופא גרמו למ' לפתח ציפיות מופרזות מהשימוש בלייזר להתוויה זו", אומר ד"ר פרסון. "בעקבות הטיפול שיניה אמנם הבהירו, אבל לא מספיק, והיא הרגישה מרומה. הרופא לא טרח ליידע אותה שגם באמצעים רפואיים אחרים, כמו שימוש בחום, באור או בקור, תתקבל תוצאה דומה – אם לא טובה יותר – מזו שמתקבלת באמצעות מכשיר הלייזר.

 

"מרפאות רבות מבטיחות טיפולי שיניים 'חלומיים' – בלי כאבים והרדמה. אבל המציאות, לצערי, שונה. הטיפולים שניתן לבצע באמצעות הלייזר מוגבלים, והיתרון היחיד של הלייזר על פני הציוד הדנטלי המוכר הוא בסטריליות ובעצירת הדימום".

 

לא כואב? לא בדיוק

 

השימוש בלייזר ברפואת שיניים התחיל כבר בשנות ה-70, אבל לא סימן פריצת דרך. רק באמצע שנות ה-80 הצביעו מחקרים על כך שהלייזר מבצע פעילות כירורגית מסוימת בהצלחה. ד"ר שוקי מושונוב, שחוקר את התחום בפקולטה לרפואת שיניים באוניברסיטה העברית בירושלים: "הלייזר, כפי שעלה ממחקרים, יעיל בניקוי עששת, בהכנת חלל השן לסתימה, בסטריליזציה של תעלת השורש, וכן ניתן לבצע באמצעותו ניתוחים שונים בחלל הפה, כמו סילוק רקמה או כיב או פתיחת בלוטות רוק. לכל יתר הפעולות, השימוש בלייזר לא יעיל".

 

כבר 15 שנים חוקרים ד"ר מושונוב ופרופ' אדם שטבהולץ, מנהל המחלקה לטיפולי שורש בפקולטה לרפואת שיניים באוניברסיטה העברית, את נושא השימוש בלייזר ברפואת שיניים. "אחרי שנות מחקר ארוכות ואינטנסיביות אנחנו יודעים שהמכשיר מוכיח את עצמו בצורה מוגבלת בלבד", אומר ד"ר מושונוב. "עם זאת, אני מאמין ביכולותיו, אם כי נדרשים עוד מחקרים והוכחות".

 

לדבריו, קיימים בשוק שני מכשירי לייזר, שכל אחד מהם יעיל לפעולות אחרות. המטופל אינו יכול לדעת באיזה מכשיר משתמש הרופא ומה תהיה יעילותו בטיפול שהוא עובר. "בעתיד", אומר ד"ר מושונוב, "יהיה ככל הנראה מכשיר אחד שיענה על כל הצרכים. לפי שעה יש לנהוג בזהירות ובצמצום הציפיות מהלייזר".

 

השימוש בלייזר הפך לפופולרי ביותר בגלל הפרסומים הרבים, שהבטיחו שאת כל טיפולי השיניים אפשר לעשות בלייזר, ללא כאב, הרדמה או שימוש במכשירים מעוררי חרדה. הפרסומים הללו יצרו ציפיות בלתי מבוססות בקרב הציבור.

 

בעקבות הקמת ועדת מומחים, שדנה ביישומי הלייזר ברפואת שיניים, פירסמה לפני שנה ההסתדרות לרפואת שיניים, בשיתוף עם משרד הבריאות, נייר עמדה, שבחן והגביל את השימוש בלייזר. אלה עיקריו, כפי שפורסמו בעיתונות הארצית:

1. השימוש בלייזר בתחום רפואת השיניים מוגבל ביותר.
2. רק סוג מסוים של סתימות ניתן לבצע בלייזר.
3. לא בכל המקרים ניתן לבצע בלייזר טיפול ללא כאב, ולעיתים דרושה הרדמה מקומית.
4. הרעש שמפיק מכשיר הלייזר יכול להפחיד כמו רעש המקדח.
5. לא ניתן לבצע סתימות שורש בעזרת לייזר.
6. לא ניתן לבצע השתלות עור (בחלל הפה – א.א) בעזרת לייזר.
7. לא ניתן להכין שיניים לכתרים בעזרת לייזר.
8. לא ניתן לעקור שיניים בעזרת לייזר.
9. לא רצוי לבצע ביופסיה בעזרת לייזר.
10. הלבנת שיניים – הלייזר אינו מלבין שיניים, אלא מזרז את התהליך. ללייזר אין יתרון על פני הטכניקה הקיימת, פרט לקיצור זמן הטיפול, אך נדרשת זהירות רבה במיוחד (בשימוש בו להתוויה זו – א.א).
11. נושא ניתוחי חניכיים באמצעות לייזר שנוי במחלוקת.

 

ואמנם, לא כולם אימצו את הטכנולוגיה החדשה. מ'מכבידנט', רשת מרפאות השיניים של קופת חולים מכבי, נמסר שהם לא משתמשים בטכנולוגיית לייזר לצורך טיפולי שיניים. גם ב'ש.ל.ה', רשת מרפאות השיניים של שירותי בריאות כללית, לא אימצו את הטיפול בלייזר. "בתום תהליך בדיקת המכשירים ויתרונות הטיפול בלייזר נחליט לגבי הטמעת השימוש בו", נמסר משירותי בריאות כללית.

 

נזק קבוע בלשון

 

למרות האזהרות שפורסמו לפני שנה בעיתונות הארצית, ממשיכות מודעות הפרסומת לעשות את שלהן, ומרפאות ורופאים פרטיים ממשיכים להבטיח הרים וגבעות תוך שימוש במילת הקסם 'לייזר'.

 

למשל, טיפולי שורש. מבירור שערכנו אצל רופאי שיניים עולה שההבטחה לפיה ניתן לבצע טיפול שורש באמצעות מכשיר לייזר היא אמת חלקית בלבד, כיוון שרק חלק אחד בטיפול, החיטוי (סטריליזציה), נעשה באמצעות המכשיר, ושאר הטיפול מבוצע בשיטה הרגילה.

 

פנינו למרפאת השיניים של רשת אמריקן לייזר, שמציעה טיפולי שיניים בלייזר, כולל סתימות לבנות, הלבנת שיניים, ניתוחי חניכיים, השתלה וטיפולי שורש. בין השאר ביקשנו לדעת מדוע נמסר לפונים מידע לא נכון על השימוש במכשיר לייזר לביצוע טיפולי שורש. בתגובה נענינו שאכן המכשיר משמש בעת טיפול שורש לסטריליזציה בלבד. "לאחר סיום ההכנה הביו-מכנית של תעלת השורש וסילוק הרקמה הדלקתית", נמסר מרשת המרפאות, "מתבצע חיטוי התעלה באמצעות קרן לייזר".

 

"מכשיר הלייזר הוא עוד כלי עזר מקצועי", אומר ד"ר פרסון. "שרלטנים הפכו אותו ל'שיטה הטובה ביותר', למרות שבפועל לא בטוח שהטיפולים בלייזר איכותיים יותר מהטיפולים הרגילים. בעיה נוספת היא שרופאים רבים מציגים עצמם כמומחים ללייזר, שעה שאין כלל מקצוע כזה ברפואת שיניים".

 

ג', בסוף שנות ה-20 לחייה, למדה זאת על בשרה. לפני כשנה וחצי היא פנתה לרופא שיניים בעקבות כאב בשן הבינה. "הרופא בדק את השן והסביר לי שיש שתי שיטות להסיר את העור שהקיף את השן", היא מספרת. "האחת לעקור את השן – פעולה שהוא לא המליץ עליה, והשנייה להסיר רק את העור, באמצעות שימוש בלייזר". לדבריה, הרופא הפליג ביתרונות השיטה השנייה ואמר לה שהיא יעילה וזולה יותר.

 

ג' עברה את הטיפול בלייזר, וכתוצאה מהפעולה נותרה עם חצי לשון רדומה. לדבריה, עם תום הטיפול הרופא לא יידע אותה על תופעות הלוואי האפשריות בשימוש בלייזר. "הרגשתי שההרדמה לא פגה, והיה לי קשה לפתוח את הפה. חצי לשון נשארה רדומה, עם תחושת כובד וצריבה. משחתי עליה משחות שונות, אבל שום טיפול לא עזר".

 

כעבור שלושה חודשים, בבדיקה באמצעות מכשור מתקדם במחלקת פה ולסת במרכז הרפואי הדסה עין כרם, נקבע שנגרם לה נזק לצמיתות והשיתוק בחצי לשון הוא קבוע. "החיים שלי הפכו לגיהנום", מתארת ג' בכאב. "אין לי תחושת חום או קור. גם נשיקה אני לא מרגישה. איזה חיים אלה? ולחשוב שכל זה קרה לי מלייזר".

 

ג' מיוצגת על ידי משרד עוה"ד כספי-סרור, המתמחים בתביעות רשלנות רפואית.

 

כל רופא יכול

 

בישיבה של נציגי איגוד רופאי השינים ומשרד הבריאות בנושא השימוש בלייזר ברפואת שיניים, שהתקיימה בחודש יוני 2003, אמר פרופ' מרק לייטנר, נציג ההסתדרות הרפואית: "בעקבות פרסומים של חברות תעשייתיות (יצרניות לייזר), שפתחו במסע גורף שאינו מבוסס על רקע מדעי לגבי שימוש במכשיר לייזר, התכנסה ועדת ההסכמים של המועצה המדעית של הסתדרות רופאי השיניים, במטרה להזהיר את הציבור מטיפול לייזר ברפואה זו".

 

חמישה חודשים אחר כך, בישיבה נוספת, אמר פרופ' שטבהולץ: "בשנת 1977 התרחשה פריצת הדרך העיקרית בתחום הלייזר, כאשר מינהל המזון והתרופות האמריקאי אישר קידוח ברקמות קשות. אבל החשש הוא בשימוש במכשירי לייזר ללא מודעות מספקת לגבי סכנות ונזקים, העלולים להיגרם כתוצאה מחוסר ידע ומיומנות של המשתמש".

 

באותו מעמד הציע פרופ' שטבהולץ להסדיר את השימוש בלייזר בקרב רופאי השיניים באמצעות קורס, שיכלול בחינות רישוי. ההצעה טרם יושמה. כיום כל רופא עובר התמחות קצרה בלבד בחברה שמייצרת את המכשיר, שהופכת אותו למוסמך מטעם עצמו להשתמש במכשיר.

 

"רופאי שיניים לומדים שנים כדי להיות מומחים ולתת למטופלים טיפול טוב יותר", אומר ד"ר פרסון. "הם משקיעים זמן ומרץ בהתעדכנות ובשיפור מקצועי, ופתאום, אחרי קורס קצר ושטחי, יכול כל רופא לרכוש את המכשיר ולהציע למטופלים הרים וגבעות, ללא מיומנות קלינית, פיקוח מסודר והתמחות מוכחת. מכשיר הלייזר הוא עוד כלי, אבל כשלעצמו אינו מבטיח טיפול טוב או איכותי יותר".

 

טיפולי לייזר: כן יעיל בתחום הראייה והעור

 

השימוש בלייזר מקובל בכמה מקצועות רפואיים. לדברי פרופ' יוסי קלאוזנר, יו"ר איגוד הרופאים הכירורגיים בהסתדרות הרפואית, בכירורגיה הכללית לא הוכחה יעילותו על פני הסכין החשמלית או הסכין נושאת מכשיר האולטרסאונד (שמבצעת חתכים באמצעות גלי קול) – ולכן השימוש בלייזר לא נפוץ.

 

לעומת זאת, ד"ר משה לפידות, מנהל יחידת הלייזר במרכז הרפואי רבין, אומר ש"יעילות השימוש בלייזר הוכחה ללא דופי בתחום רפואת העור, לצורך הסרת נגעים, כתמי לידה, קעקועים, פסוריאזיס וויטליגו. גם בכירורגיה האסתטית משמש הלייזר לשיוף העור".

 

בתחום רפואת העיניים משמש הלייזר לתיקון הראייה; ברפואת אף-אוזן-גרון – לטיפול בנחירות ולכריתת גידולים קטנים; בתחום הנפרולוגיה – לריסוק אבני כליה זעירות; וברפואה האורולוגית – לכריתת הערמונית.

 

"ישנן התוויות", אומר ד"ר לפידות, "שיש לגביהן קונצנזוס מלא סביב השימוש בלייזר, כמו ברפואת עור ועוד, אבל השימוש בתחום רפואת השיניים במכשיר זה שנוי עדיין במחלוקת".