טורקיה בשוק לוינסקי

ב"שרל'ה", מסעדונת חדשה בדרום תל אביב, התענגנו על אוכל עממי, מוקפד נכון וטעים. המקום פתוח רק ביום, נסגר כשהאוכל נגמר ומאוכלס באנשי הסביבה, שיודעים מה טוב וזול. יש עתיד

סיבוב בשוק לווינסקי, על ריחותיו וטעמיו המעולים והממסטלים, בשיפולי הבטן של תל-אביב, זרק אותנו ברגע לאיסטנבול אהבתנו. בוא נרד לרציף אמינונו, כאן למטה, וניקח את ספינת האוטובוס על הבוספורוס, הצעתי בצלילות לחבר הכי ים-תיכוני שלי. תפליג אתה, הוא ענה. אני אשב לי פה על ספסל ואביט על המסגד הכחול. בסוף, כמו תמיד, הגענו לעמק השווה. הלכנו לאכול.

 

סמטה מהשוק לרחוב הראשי, ואנחנו ב"דרך יפו-ת"א", שלא מופיעה, משום מה, במפה של סטמבול. אבל אנחנו הרי לא חיים על המפה. אותנו תמיד הובילו אינטואיציות גבריות, וכך, תתפלאו או לא, הגענו גם למסעדונת הזו. לא היכרנו אותה, אבל היא לא היתה זרה. ישבנו פעמים רבות בתאומותיה הטורקיות.

 

"שרל'ה" היא, בהגדרה המתנוססת על השלט, מסעדה עממית, המגישה אוכל ביתי ממוצא טורקי וספרדי. העובדה שהיא קיימת רק כחודש, מקושטת בגלויות מעוצבות של כרזות מזון שונות ומבושלת לא בידי קשישה קשת יום, אלא בידי טבחית מחוייכת, בעלת עבר (!ועתיד) במסעדנות העממית המקומית, לא פוגמת כלל באותנטיות שלה.

 

השולחנות הבודדים, עטויי מפות השעוונית המשובצות, מאוכלסים באנשי הסביבה שיודעים מה טוב (וזול). המקום הקטן פתוח רק ביום, ונסגר כשהאוכל נגמר. ברור שזה לא מאוחר. המאכלים, המשתנים מדי יום, ממתינים לרעבים בסירי ענק. בגדול, זהו מבחר תבשילים מסורתיים, מעודנים, שמנים במובן הטוב והמשפחתי של המילה, לא מאוד מתובלים. אפשר למצוא, לדוגמה, סופריטו עוף או בשר, קציצות פרסה או תרד, מרק שעועית ואורז אדום, דגים מטוגנים ברוטב.

 

הים-תיכוני ואני הרצנו אף ועין על כל הסירים ולא הצלחנו למצוא תשובה לשאלה הקשה של שרל'ה, "מה תרצו?". אז היא מצאה עבורנו תשובה: צלחת שתכיל מעט מכל דבר, שזה, בסך הכל, לא מעט בכלל. אכלנו - מה שהיה באותו יום, איזו ברירה היתה לנו - עוף בסויה עדין ומוצלח, בשר גולש עם חצילים נימוח ומלטף חך, מוסקה ביתית אמיתית, ותבשיל פשוט אבל מפתיע של פרסה (כרישה) ואורז, שיכולנו לאכול ממנו דוד. הכל היה הרבה יותר מנחמד. עממי בהחלט, לא מחדש דבר, אבל מוקפד ונכון וטעים. אוכל שעושה מי שאכפת לו, מי ששם לב, מי שאוהב.

 

מנה גדושה כזו, עם לחם בצד, עולה 23 שקל לסועד. אדם נורמלי יוצא משם מרוצה ב-30 שקל. אנחנו, ודאי ניחשתם, מקרה קצת יותר קשה. אז חזרנו גרגרנים וגדולי-עיניים למיצג הסירים של שרל'ה על הדלפק ומילמלנו שלא היה אכפת לנו לקבל עוד קצת. התרגום היה 

מנה נוספת לכל אחד: תבשיל אורז וכרישה בליווי קישואים עבורי, מוסקה אחרי הגדלה, כמו שאומרים במקומות אחרים, לשואב הים-תיכוני. שרל'ה אמרה במבוכה שלא נעים לה, אבל התוספת כרוכה בתשלום, ושאלה אם 10 שקל זה בסדר. ובכן, שרל'ה, זה ממש לא בסדר. זה חסד.

 

שרל'ה, דרך יפו-תל-אביב 58, תל-אביב. טל. 8708349 -052. כשר