"זה לא החום, זו הלחות. הטמפרטורה היא רק 28 מעלות", ניסה לנחם אותנו מארחנו הקוריאני כשראה אותנו מזיעים ומקטרים עם צאתנו מהטרמינל הממוזג של נמל התעופה אל האוויר ההביל והכבד של סיאול. אמנם רק 28 מעלות, אבל כשהן מצטרפות ל-90% לחות זה מרגיש כמו גיהנום.
הקוריאני, החנוט בחליפה ובעניבה, נשאר חייכן: "מצטער, סמסונג יכולה לעשות כמעט הכל, חוץ מלשנות את מזג האוויר", ניסה להעלות חיוך על פני האורחים מישראל.
סמסונג, קונצרן הענק הקוריאני, המגלגל כ-40 מיליארד דולר בשנה, אינו יכול להרשות לעצמו להיות רק פס ייצור טכנולוגי. המון מחשבה, כסף וכוח אדם מושקעים בגורם הנחשב מכריע בשיווק מוצרים בעידן המודרני: העיצוב.
החברה מעסיקה יותר מ-350 מעצבים בשישה מרכזי עיצוב ברחבי העולם - סן פרנסיסקו, לוס אנג'לס, לונדון, טוקיו, שנחאי וסיאול. בגלל פריסת מוצריה בכל היבשות ובקרב כל שכבות האוכלוסיה, היא לא מסתפקת במעצבים הקוריאניים.
"הפילוסופיה העיצובית שלנו היא איזון בין היגיון ותחושה, בין טכנולוגיה לאסתטיקה", אומר ג'י הונג יון, סגן נשיא מרכז העיצוב בסיאול. במרכזים האלה לא רק מעצבים את המוצרים, אלא עורכים מחקרים על סגנון חיים, התנהגות צרכנים, פסיכולוגיה שיווקית, צבעים, חומרים, נוחות השימוש.
מדי שנה מוציאה החברה יותר מ-80 דגמים של טלפונים סלולריים. תהליך העיצוב של כל מכשיר נמשך כשנה, שבמהלכה נבחנים כל הפרמטרים האלה, ובהתאם לכך מחליטים אילו מוצרים ישווקו בכל מדינה. מה שמתאים לקוריאנים וליפנים, למשל, לא מתאים לאירופים.
והישראלים?
"הישראלים הם צרכנים נבונים", מחמיא יון. "הם יודעים בדיוק מה הם רוצים, אוהבים חידושים, אוהבים מכשירים קלים ואלגנטיים, מרובי יישומים אבל קלים לתפעול, קטנים אבל רבי רושם. בתכנון המכשירים אנחנו מקבלים הרבה תגובות מהישראלים. הם מעירים הערות על נוחות התפעול, ומייעצים לנו אם התפריט ידידותי מספיק.
טלפון זה כמו סלבריטי
"על מנת להצליח בקנה מידה גדול צריך לפנות לקהל רחב", מסביר מין יוק לי, מעצב טלפונים בכיר בחברה. "אני משווה את זה לסלבריטאים מהמיינסטרים, שגם המראה שלהם וגם האישיות צריכים להתחבב על ההמונים. אם אתה שואף להצלחה רחבה, אינך יכול להתמקד בהיבט אחד, אלא לפנות למגוון קבוצות במגוון דרכים".
העיצוב משתנה בהתאם לקהל היעד?
"בדרך כלל הצעירים מתעניינים בדגמים החדישים ביותר. הם רוצים טלפון עם כמה שיותר פונקציות, עם משחקים, עם אפשרות להודעות וידיאו. המבוגרים יותר, בני ה-30 פלוס, לא אוהבים ללמוד דברים חדשים. בדגם E-700, למשל, ניסיתי לפנות לקהל רחב יותר, למיינסטרים, לעשות טלפון שלא מיועד לנישה ספציפית של משתמשים".
"אנחנו מנסים גם עיצובים מהפכניים לחלוטין. הרעיון הוא 'לצאת מהקופסה', לפרוץ כיווני מחשבה חדשים. מעצבים רבים מתחילים לגבש קונספט עיצובי רק אחרי שניתחו שורת הגדרות ומפרטים. אני בעד גישה חופשית יותר. קודם כל לבחור דימוי, ואז לקחת את הספציפיקציות שמתאימות לדימוי הזה.
האתגר הגדול ביותר הוא לשלב בין העיצוב לדרישות החומרה ולעמוד במבחני איכות קפדניים. צריך לזכור שאם מתרכזים יותר מדי בעיצוב, האיכות עלולה להיפגע. הבסיס הוא תמיד הטכנולוגיה. אם הטכנולוגיה לא עובדת, העיצוב לא יימלא את ייעודו, אבל אני תמיד מחפש טריטוריות חדשות. המהנדסים חושבים במונחים 'מרובעים'. במהלך שיחותינו אני מספק להם דוגמאות וחלופות, כדי שיראו שאפשר גם אחרת. באמצעות דיאלוג מתמשך, המהנדסים נעשים פתוחים יותר לרעיונות".
כוח המשימה לענייני צבעים
לי אחראי על עיצובם של 15 דגמי טלפונים סלולריים בשנה. 30% בממוצע נופלים בדרך, ורק 70% מגיעים לתחנה הסופית, לייצור. "בדרך כלל עוברת שנה בין הרעיון העיצובי ועד התוצאה הסופית. לכן אנחנו מנסים לחשוב רחוק, להשתמש בקונספטים טכנולוגיים ועיצוביים לשנה או שנתיים קדימה", הוא אומר.
לטענתו, אצל הקוריאנים, משתמשי סלולר כבדים, העיצוב הייחודי של המכשיר נמצא במקום הראשון. באירופה, לעומת זאת, המשתמשים נוטים לעיצובים סולידיים יותר. "ההעדפות בנושאי צבעים משתנות בהתאם לאזור, לתרבות ולסגנון החיים", אומר ג'י יון פארק, מומחה לצבעים וחבר בכוח המשימה המיוחד לענייני צבעים, שמשתתפים בו מומחים מתשע מחלקות שונות.
"באיטליה, אחת מבירות האופנה העולמית, הצרכנים נוטים להעדיף צבעים נועזים כמו אדום. הטלפונים באדום וסגול, המיועדים לנשים, מאוד פופולריים שם. המשימה שלנו היא לפתח צבעים ייחודיים לטלפונים הסלולריים שלנו, להבטיח שצבע הבסיס יישאר עקבי גם בתהליך הייצור ההמוני".
איך בוחרים צבע לטלפון?
"בדרך כלל מתאימים 2-3 צבעים לכל מכשיר, תוך התייחסות לקהל היעד ולמדינה. הנטיה היא לא לבחור בצבעים חזקים או צעקניים מדי, שאינם מתאימים לדימוי של סמסונג".
סלולר אינטימי או שוויוני?
אנשי סמסונג גאים בעובדה שהחברה שלהם היתה הראשונה לצאת עם סדרה של טלפונים לנשים: מכשירים קטנים, דקיקים ואלגנטיים, בצבעי אדום, זהב, תכלת ופנינה. חלקם משובצים באבני חן, חלקם כוללים שעון מחוגים. טלפונים שנראים כאביזר אופנתי או תכשיט וכוללים יומן עם פונקציות המתייחסות למועדי המחזור החודשי והורוסקופ.
בקוריאה, ככלל, ניתנת תשומת לב מיוחדת לצרכניות. אחת מחברות הסלולר המקומיות, למשל, הקימה מועדון לקוחות לנשים בלבד. בלב סיאול, במדרחוב שבו מרוכזות חנויות של מותגים מערביים, בתי קפה וסניפי מזון מהיר, עומד בניין של ספק הסלולר SKT, שמשמש כמועדון הנשים של החברה.
הבניין כולל בית קפה, סלון יופי, ספריה, חדר טלוויזיה, חדרי משחקים (ממוחשבים וגם לא), חנות למכשירים ואביזרים נלווים, ואפילו אולפן הקלטות, שבו יכולות הצעירות להקליט וידיאו קליפים בכיכובן. כל אלה עומדים לרשות הנשים חינם, תמורת נקודות שנצברות על שימוש במכשיר.
מי צריך את זה?
שיעור החדירה של הטלפונים הסלולריים בקוריאה קרוב ל-100%. הטלפונים הנפוצים ביותר פועלים ברשת EVDO, שאותה אמורה להשיק פלאפון בישראל בקרוב. מדובר ברשת מהדור השלישי, שמציעה אפשרות להעברת וידיאו, תמונות ומוסיקה באיכות גבוהה ובמהירות עצומה, בדומה לאינטרנט מהיר.
בשלב ראשון תפעל הרשת עם טלפונים של סמסונג מדגם 740, שישראל היא המדינה השניה (אחרי קוריאה) שבה הוא מושק.
המשנה למנכ"ל פלאפון, גיל שרון, אומר כי הדור השלישי מהווה את תחילתה של מהפכת הבידור הסלולרי והעסקים הסלולריים. אבל מי לעזאזל צריך את זה? "אתה בטח מתבדח", הוא משיב בהרמת גבה. "מי היה מאמין לפני שנתיים שה-SMS יתפוס כל כך חזק בארץ? לא רק בתוכניות טלוויזיה, גם בחיי היומיום. בעוד חצי שנה אתה תשאל את עצמך איך חיית עד עכשיו בלי טלפון עם מצלמה. חכה ותראה", אמר עופר קידר, מנכ"ל משותף של סאני, יבואנית סמסונג בישראל.
הכותב היה אורח סמסונג בסיאול, במסגרת משלחת עיתונאים.