סמטאות העיר צפת המסותתות לבשו אמש חג עם פתיחת פסטיבל הכלייזמרים ה-17 שנערך בעיר. 60 אלף איש מילאו את רחובותיה הקטנים משעות הערב ורבים, שהתדפקו על שערי המתחמים שיוחדו להופעות, נאלצו להסתפק בכך. עם התמלאות החניונים בצפת עמדו השוטרים שחסמו את הכניסה לעיר אובדי עצות וחיכו למישהו (משיח?) שיבוא ויגאל אותם מגידופי הנהג הישראלי שגם אם בא באווירת שאנטי, התקשה בשלב כזה או אחר לכבוש את יצרו.
במעלה הסמטאות במתחם החאן האדום כיוון הגיטריסט יגאל חרד את כליו לקראת המופע. בדרך למדרחוב שבעיר אפשר היה להבחין בכמויות אדירות של נערים ונערות שהגיעו מכל קצוות הארץ חמושים בגיטרות, מצב-רוח טוב וכוונה אמיתית להפוך את האירוע לגרסה הצפתית של וודסטוק. הכמות יוצאת הדופן של בני הנוער שהגיעו מוסברת, ככל הנראה, בכך שלראשונה בתולדות הפסטיבל הפנימה הנהלתו את הפוטנציאל הטמון בנוער והקימה במיוחד עבורו מתחם מיוחד בבריכה העירונית שהותאם לתנאי קמפינג.
בשעות הלילה המאוחרות נפתחה במתחם הבריכה במת הרוק החסידי עם גיא מינץ ולהקת "תרבות הבית השלישי", להקת "רבע לשבע" ו"פרה אדומה" - שהקפיצו עשרת אלפים בני נוער עד לשעה 02:00 לפנות בוקר.
המטיילים בסמטאות יכלו אמש לחלוף על-פני פמליית הנשיא, משה קצב ורעייתו, גילה, שחגגו אמש את יום נישואיהם ונראו נהנים מכל רגע. "כל החופשות שלנו נעשו ב-20 השנה האחרונות בגליל", אמר הנשיא והוסיף, "בכל פעם שאני מגיע לצפת אני מבין את משמעות צמד המילים 'עיר המקובלים', שכן הקדושה מורגשת באוויר". הוא צודק הנשיא, בהחלט יש משהו ממלא באוויר הנקי, בבתי האבן הצפתיים, בקברו של האר"י הקדוש, בגלריות הקטנות שאומרות אף הן עבודת קודש מסוג מסוים ובפשקווילים, הפמפלטים ואינספור הברסלבים שמסתובבים בה בשמחה תמיד.
פסטיבל הכלייזמרים הפך למסורת שעובדת ולראיה רבבות ההמונים שפקדו את האירוע ועוד יפקדו אותו ביומיים הקרובים. עם זאת נדמה כי בניגוד למצופה, משקל רב מדי הושם על הצד המסחרי ופחות מדי על זה המוזיקלי עד כדי כך שדי מהר נדמה הפסטיבל להילולת בסטות לממכר מה-שזה-לא-יהיה. אם בעבר בכל קרן רחוב ישבו וניגנו הרכבים כלייזמריים כאלה ואחרים, הפעם תחת כל פנס מאיר צמח דוכן בעל כוח משיכה מאגי לארנק.
זאת, למעט במה מאולתרת אחת בפינת הגן הקסום, בה זימרה מקהלת זמר שירים לעוברים ולשבים, וניגנו נפלא זוג נגני קונטרבס ונגן הקלרינט ישראל זוהר, מי שייסד את הפסטיבל לצידו של גיורא פלדמן ונחשב לאחד ממחיי הנגינה הכלייזמרית בארץ.
יוזמה חדשה ומקסימה היתה הבמה הרוסית שנפתחה לראשונה בכניסה למבנה הסראייה העתיק ובצמוד לבית יגאל אלון. על במה זו שימחו רקדנים, זמרים וכלייזמרים את הקהל בפולקלור יהודי-רוסי עשיר שנגע בחיי המשפחה היהודית. המתרחש על הבמה הוקרן על אבני המבנה שהואר באור אדמדם ושיווה לכל האירוע אווירה יוצאת דופן.
על במה שהוצבה במתחם המעיין הרדום הופיע שלמה גרוניך עם חנן בר סלע, שמלווה את הפסטיבל מיום הקמתו ומנהל אותו אמנותית. הקהל הרב שפקד את המופע, עטף את השניים באהבה רבה והצטרף לשירתם. הצטרפו לשירה אדירה גם הרבים שהגיעו לקראת חצות לחאן האדום לאירוע שירה בציבור עם גבי ברלין.
גם אם רחובות העיר לא הפכו לתמונה הציורית שליוותה את דמיוני ובה הופכת צפת למעין שטייטל שחוגג את חג המוזיקה היהודית, ערב הפתיחה של פסטיבל הכלייזמרים ה-17 בהחלט הצליח להלהיב את ההמונים והוכיח שבעיקר אצלנו, עם כל המכות מבית ומחוץ, העיקר להיות שמח.