איך לחסוך 300 שקל בחודש?

רוצים לשים בצד סכום קטן מדי חודש כדי לחסוך סכום גדול ללימודים, דירה או נסיעה לחו"ל? דורית בר מסבירה מה היתרונות והחסרונות של אפיקי ההשקעה השונים ומה חשוב לבדוק

למרות שרוב משקי הבית בישראל נמצאים ביתרת חובה בחשבון העו"ש, מתברר שהאוברדראפט לא מפריע להם לחסוך. על-פי סקר שערך בנק אוצר החייל, 44% מבעלי האוברדראפט הם גם בעלי פקדונות או חסכונות (או שניהם). לעומת זאת, שיעור בעלי החסכונות מבין הלקוחות בעלי היתרה החיובית בבנק הוא 6.7%.

 

חיסכון הוא ויתור על צריכה בהווה לטובת יצירת עתודה כספית, כאשר הכסף צובר רווחים. למי שנמצא ביתרת חובה לא כדאי מבחינה כלכלית לחסוך כסף, כי הריבית שתקבלו על חיסכון תמיד נמוכה מהריבית שתשלמו על אשראי והלוואות. אבל אנשים חוסכים גם בגלל סיבות פסיכולוגיות. עם המינוס נסתדר, הם אומרים לעצמם, ומעדיפים לחסוך קצת ליום סגריר.

 

אם אתם נמנים עם החוסכים, או שאתם שוקלים להתחיל לחסוך, ננסה להציג בפניכם את השיקולים המרכזיים לבחירת אפיק החיסכון - בהנחה שתפנו למטרה זו סכום סביר של 300 שקל בחודש. אמנם, הריביות שמשלמים היום הבנקים על חסכונות סולידיים נמוכות מאוד (3%-2% בשנה בחסכונות צמודים למדד ו-2%-1% בפקדונות שקליים), אבל במשך הזמן תוכלו לצבור סכום נכבד, שיוכל לשמש אתכם לכל מטרה - לימודים גבוהים, שיפוצים בבית, החלפת רכב, פרישה, טיול לחו"ל וכל מטרה אחרת. לבנקים יש מגוון מוצרי השקעה תחת שמות שונים, אבל שם התוכנית אינו צריך להוות שיקול, אלא

המאפיינים שלה.

 

מה חשוב לבדוק

 

לפני שתתחילו לחסוך, כדאי שתבהירו לעצמכם כמה נקודות שישפיעו על השיקולים בבחירת החיסכון: ראשית, רצוי שתגדירו מהי מטרת החיסכון.

 

אם מדובר בחיסכון לרכישת דירה, יש תוכניות שנותנות הטבות למי שיחליט לקחת משכנתא באותו בנק. אם החיסכון מיועד לטיול לחו"ל - אולי כדאי להצמיד אותו למט"ח. עוד כדאי שתבררו: מהו הסכום שאתם רוצים לחסוך ולאיזה טווח זמן. אפשר לחסוך לשנה, שנתיים, 5 ,10 או 20 שנה.

 

גם אם אתם רוצים לחסוך לטווח קצר, אנחנו מציעים שלא תפסלו על הסף תוכניות לטווח ארוך. למה? כי גם ברוב התוכניות לטווח ארוך יש תחנת יציאה אחרי שנתיים, ולאחר מכן מדי תקופה. תוכנית כזו נותנת לכם סוכריה לעומת תוכניות אחרות לשנתיים - האפשרות להמשיך לחסוך לעוד שנים ארוכות בתנאים שעליהם הבנק מתחייב בפניכם כיום. תרצו - תמשיכו, לא תרצו - לא תמשיכו.

 

חשוב להחליט גם מהו בסיס ההצמדה של הכסף הרצוי לכם. דעו שכיום, בניגוד לעבר, בחיסכון צמוד למדד ערך הכסף מוצמד גם במקרה שהמדד שלילי - ואז הוא עשוי לרדת. בחיסכון שקלי (לא צמוד למדד), לעומת זאת, תקבלו ריבית שצמודה לריבית הפריים (ריבית החובה במשק) פחות ניכוי גדול. זה שריבית הפריים היא 5.6% בשנה היום לא אומר שתקבלו ריבית כזו - אלא חצי ואפילו פחות מכך.

 

אחרי שתגדירו את סכום ההפקדה החודשית, את טווח הזמן שבו תרצו לממש את החיסכון, את בסיס ההצמדה המועדף עליכם ואת הנזילות הרצויה לכם - תוכלו להתחיל לברר מה מציעים בנקים שונים, חברות ביטוח, קרנות פנסיה וגופים שונים שמציעים חסכונות לטווח ארוך.

 

בנקים מציעים אפשרויות רבות לחיסכון בהפקדה חודשית, בסכומים משתנים. חשוב לדעת שמעבר ההבדלים בריבית שמציעות התוכניות השונות, יש הבדלים גדולים גם בתנאים האחרים שלהן. את הריבית קל להשוות, אבל צריך להשוות עוד כמה דברים, כי לא מדובר במוצרים זהים.

 

בכל חיסכון יש תנאי שבירה, שקובעים כמה כסף תקבלו אם תמשכו את הכסף לפני המועד המקורי. כדאי לבדוק זאת מראש, למקרה שתזדקקו לכסף מוקדם מהצפוי. יש הבדלים גם בגמישות ההפקדות ובנזילות (מתי אפשר למשוך ללא קנס). רוצים נזילות? יש הרבה תוכניות עם נזילות גבוהה - כלומר,

 

שאחרי שנה ניתן למשוך את הכסף בכל יום או בכל חודש, או להמשיך להפקיד. רוצים גמישות? יש תוכניות שמאפשרות לשנות את סכום ההפקדה החודשי, להוסיף סכומים גדולים חד-פעמיים לתוכנית ועוד.

 

עוד דבר שחשוב לבדוק הוא נוסחת שינוי הריבית. ברוב התוכניות בהפקדה חודשית (לא משנה לכמה שנים), הריבית קבועה בחצי השנה הראשונה ואחר-כך משתנה לפי נוסחה. אם לא תבדקו את הנוסחה אתם עלולים לגלות שהסוכריה" של התנאים הטובים בחצי השנה הראשונה, שפיתתה אתכם להיכנס לתוכנית, הופכת לסוכרייה חמוצה.

 

פקדונות וחסכונות

 

ההבדל בין שני המוצרים הוותיקים האלה היטשטש עם כניסת הרפורמה במס לתוקף. עד אז, תוכניות חיסכון צמודות מדד היו לתקופה של שנתיים ומעלה, ופקדונות היו לתקופות קצרות משנתיים ובדרך כלל בריבית שקלית (לא צמודים למדד). כיום, אפשר למצוא חיסכון צמוד מדד לתקופה קצרה של שנה לצד פקדונות שקליים לטווח של 5 שנים. ההבחנה בין פיקדון לתוכנית חיסכון כיום היא בעיקר סמנטית: בתוכנית חיסכון מתכוונים בדרך כלל לחיסכון לטווח ארוך ובפיקדון מתכוונים לחיסכון לטווח קצר.

 

הריביות המוצעות כיום באפיקים אלה נמוכות מאוד. הבנקים משלמים כיום בתוכנית הפקדה חודשית צמודת מדד ריבית של 3%-2% בשנה. בפיקדון שקלי בהפקדה חודשית הריבית דומה, אבל לא צמודה למדד - ואלה ריביות לפני המס שחל על חסכונות. שיעור המס על פיקדון או תוכנית חיסכון צמודים למדד הוא 15% ובריבית שקלית – 10%.

 

ככלל, ככל שסכום ההפקדה גבוה יותר, הריבית גבוהה יותר, אבל בהפקדה חודשית של מאות שקלים ההבדלים זניחים.

 

מצו הטבות מס

 

תארו לכם שעל כל שקל שאתם חוסכים מישהו מוסיף חצי שקל. תוכנית טובה? מעולה. תתפלאו, יש כזו. מי שמפקיד כספים לקופת גמל, תוכנית ביטוח, קרן פנסיה או קרן השתלמות (בקרן השתלמות רק עצמאים יכולים להפקיד באופן עצמאי), נהנה מהטבות מס. אם אתם לא ממצים את הטבות המס האלה, כדאי שתפנו את החיסכון החודשי לאפיקים האלה - בהסתייגות אחת: החסרון הגדול של אפיקים אלה הוא נזילות נמוכה, כך שאם יש סיכוי גבוה שתזדקקו לכסף מוקדם יותר, חשבו שוב.

 

שיעור הטבת המס באפיקים אלה עולה לפי שיעור המס השולי של כל אחד. את המידע מהו שיעור הטבת המס המגיע לכם ישמח לספק לכם כל מנהל קופות גמל, קרן פנסיה או השתלמות או ביטוח. בממוצע, הטבת המס מוסיפה לתשואה השנתית 5%-4%. אבל אם מושכים את הכסף לפני הזמן, משלמים

קנס שבירה גבוה של 35%.

 

בקרן השתלמות אפשר לפדות את הכסף אחרי 6 שנים מיום ההפקדה הראשונה, מבלי לאבד את הטבת המס, או אחרי 3 שנים אם הכסף מיועד ללימודים. בקופת גמל, קרן פנסיה ותוכנית ביטוח אפשר לפדות ברוב המקרים את הכסף רק בגיל פרישה. במקרים מיוחדים אפשר לפדות את הכסף גם קודם, למשל במקרה שאדם פוטר ולא עבד 6 חודשים.

 

עוד כמה טיפים

 

לא צריך לפתוח חשבון עו"ש בבנק מסוים כדי לפתוח בו תוכנית חיסכון: חותמים על הרשאה לחיוב חשבון העוש שלכם, וזהו.

 

עדיף להפקיד באינטרנט: בהפקדה באינטרנט או בערוצים הישירים (טלפון ומכשירים אוטומטיים) הריבית גבוהה יותר באופן אוטומטי. כדאי לנצל את זה אבל לא ליפול בפח - לפעמים תוספת הריבית היא לתקופה קצרה מאוד, של מספר שבועות בלבד, כך שאין לה כמעט משמעות. בכל מקרה, מומלץ לגלוש באתרי אינטרנט של בנקים, שבהם גם תקבלו מידע על ההצעות בשוק, וגם אפשר למצוא מדי פעם מבצעים בתנאים טובים מאלה המוצעים באופן רגיל.

 

בדקו בבנקים למשכנתאות: אמנם, ישנה מגמה של מיזוג בנקים למשכנתאות לתוך הבנקים המסחריים, אך בינתיים בנקים למשכנתאות עדיין משלמים באופן מסורתי ריביות גבוהות באופן משמעותי מבנקים מסחריים. ההפרשים יכולים להגיע לכ-1% בשנה, וזה לא מעט. גם בנקים מסחריים קטנים מציעים במקרים רבים ריביות גבוהות יותר מהבנקים המסחריים הגדולים.

 

לא לשכוח להתמקח: למרות שמדובר בהפקדה בסכום נמוך, בנקים מסתכלים כיום על פעילות כוללת של לקוח ולכן לא פעם אפשר, באמצעות מיקוח, להשיג תנאים טובים יותר.

 

אחרי שנתיים של חיסכון תצברו כמה אלפי שקלים, ואז כדאי להעביר את הכסף להפקדה חד-פעמית. בהפקדה חד-פעמית, הריבית גבוהה מאשר בהפקדה חודשית. באותו מועד אל תפסיקו לחסוך אלא פתחו תוכנית הפקדה חודשית חדשה.

 

מענק או ריבית: לא חשוב אם קוראים לרווח מענק או ריבית, חשוב מה הרווח. למשל, ריבית של 5% בשנה בחיסכון צמוד-מדד טובה יותר ממענק של 10% בחיסכון לשנתיים, שמשמעותו ריבית שנתית של 4.88%.

 

זהירות, עמלת שורה: בעבר התרענו פעמים רבות על כך שעמלת רישום שורה בחשבון (1.28-1.21 שקל) נוגסת חלק גדול מכדאיות החיסכון בסכומים קטנים - בפרט כשהריביות נמוכות. היום מוצעים בבנקים רבים מסלולי ניהול עו"ש ללא עמלת שורה - מה שאומר כי הרלוונטיות של האזהרה שלנו קיימת לחלק קטן יותר מהלקוחות.

 

מתי להשקיע בניע: להשקעה בניירות ערך (קרנות נאמנות, ניירות ערך, אג"ח, מק"מ) יש עלויות קבועות, שבסכומי חיסכון קטנים הופכת אפיקים אלה ללא-כדאיים. אבל אם צברתם כבר כמה אלפי שקלים, תוכלו לבחון השקעה באפיקים אלה, שהיתרון הגדול שלהם הוא נזילות.

 

היעזרו במחשבונים: באתרי האינטרנט יש מחשבונים שמאפשרים לחשב מראש, למשל, כמה צריך להפקיד כדי לחסוך סכום מסוים בתקופה מסוימת. לדוגמה, באתר ynet אפשר להקיש את סכום החיסכון המבוקש, תקופת החיסכון, הריבית הריאלית והופ - מקבלים את הסכום החודשי שצריך להפקיד. רוצים לחסוך 10,000 שקל לעוד 5 שנים? נאמר שהריבית הריאלית בתוכנית היא 2%, אז עליכם להפקיד 159 שקל בחודש.