מחקר באנגליה: רבע מהרופאים פגועי נפש

אף אחד לא אוהב ללכת לרופא, ומאתמול יש עוד סיבה טובה להמעיט בכך. מחקר חדש שנערך בבריטניה קובע: אחד מכל ארבעה רופאים סובל ממחלת נפש. הסיבה: עומס עבודה כבד. התוצאה: שיעור גבוה של מתים מטעויות רפואיות. הפתרון: מבחני אישיות לסטודנטים לרפואה שיגלו מי מסוגל לעמוד בלחץ

מה אתם עושים כשאתם חשים ברע? מן הסתם, גם אתם הולכים לרופא וסומכים על הטיפול המקצועי והמסור שיעניק לכם. אלא שתוצאות מחקר שפורסם אתמול בלונדון עלולות לגרום לכם לחשוב פעמיים לפני שתפקירו את בריאותכם בידי רופא המשפחה בפעם הבאה. על-פי המחקר, רבע מהרופאים בבריטניה סובלים ממחלת נפש.

 

המחקר המדאיג פורסם אתמול ב"בי-אם-סי מדיסין", המשתייך לאחת מהוצאות הרפואה המחקרית היוקרתיות ביותר בעולם. במשך 12 שנה בדקו חוקרים מבית-הספר לרפואה "יו-סי-אל" (יוניברסיטי קולג' אוף לונדון) יותר מ-1,600 רופאים בכירים, מומחים ורופאי משפחה, ומצאו כי 22% מהם סובלים מבעיות נפשיות. ליתר דיוק, כמעט אחד מכל ארבעה רופאים היה מוגדר כחולה נפש לו פנה לאבחון פסיכיאטרי. לשם השוואה, בקרב האוכלוסייה הכללית בבריטניה רק 14% מתאימים להגדרה הפסיכיאטרית של חולה נפש.

 

החוקרים מצאו אצל הרופאים סימנים של דיכאון וחרדה ולפעמים גם סימפטומים חמורים יותר כמו הפרעות אובססיביות, שתיית אלכוהול מוגזמת, גרימת נזק גופני עצמי ושיתוק זמני מפחד. לדעת החוקרים, הסיבה לבעיות הנפשיות של הרופאים היא הלחץ הכבד שבו הם נתונים במערכת הבריאות הבריטית המתפוררת. לדעתם, זהו גם אחד הגורמים לשיעור הגבוה של טעויות רפואיות בבתי-החולים הבריטיים. על-פי הערכות, מדי שנה מתים בבריטניה 40 אלף איש כתוצאה מטעויות רפואיות.

 

לדברי פרופ' כריס מקמנוס, מומחה לפסיכולוגיה וללימודי רפואה באוניברסיטה שניהלה את המחקר, "הבעיה של אותם רופאים הסובלים מנוירוזה היא שהם לא חושבים על ההשלכות של מצבם ולכן לא פונים לקבלת טיפול".

 

על פי המחקר, הרמזים הראשונים לחולשה הנפשית של הרופאים באו לידי ביטוי כבר בתקופת לימודיהם. הם מצאו כי רופאים שהשקיעו בלימודיהם סבלו פחות במהלך הקריירה מהפרעות נפשיות לעומת רופאים שכבר בעת שהיו סטודנטים הפגינו "חוסר ארגון ושטחיות". לדעת החוקרים, היסודות למחלת הנפש בקרב רבים מהרופאים היו קיימים עוד לפני שהתחילו ללמוד.

 

בחלק המסקנות של המחקר ממליץ פרופ' מקמנוס להנהיג שיטת סינון חדשה לתלמידי רפואה באוניברסיטאות. השיטה החדשה אמורה לכלול מבחני אישיות שיאפשרו לזהות מי מהמועמדים ללימודים עלול לפתח מחלת נפש במהלך הקריירה הארוכה.

 

בהתאחדות הרופאים של בריטניה הביעו תמיכה בהמלצות החוקרים. לדברי ויויאן נתנזון, ראש מחלקת האתיקה של התאחדות הרופאים, "רופאים הם בני-אדם שעובדים בסביבה לוחצת מאוד, ואין ספק שזה משפיע עליהם לא מעט". התאחדות הרופאים של בריטניה גם קראה להקים גוף תומך שיסייע לרופאים להתמודד עם לחצי העבודה והשלכותיהם.

 

פרסום המאמר עורר עניין רב בתקשורת הבריטית. בצד דיווחים רציניים על הנושא לא היססו כלי התקשורת להציג גם פן משועשע יותר. כך, למשל, ה"טיימס" פירסם קריקטורה שבה נראה גבר קשיש בפיג'מה מציץ מבעד לחלון בשעת לילה מאוחרת ואומר לאשתו: "תשמעי, זה לא הכלב שנובח אל הירח, זה רופא המשפחה שלנו".

 

"כשהתנאים ישתפרו גם המצב הנפשי של הרופאים ישתפר"

 

"רופאים נתונים בלחצים קשים. הם צריכים לתת שירות טוב לחולים, להתמודד עם קופות החולים שרוצות לחסוך בעלויות ולעיתים קרובות גם לעבוד בעוד משרה כדי להשלים הכנסה. לאור כל זאת יש להניח כי המצב בישראל אינו שונה בהרבה מהמצב בבריטניה".

 

כך אומר פרופ' צבי זמישלני, יו"ר איגוד הפסיכיאטריה בישראל וסגן מנהל בית-החולים "גהה", בהתייחסו למחקר שפורסם אתמול.

 

לדבריו, "על-פי נתוני ארגון הבריאות העולמי, כ-25% מהאוכלוסייה יסבלו במהלך חייהם ממחלה המוגדרת כמחלה פסיכיאטרית. גם רופאים הם בני-אדם וגם הם לא חסינים בפני מחלות, במיוחד לאור תנאי העבודה הקשים שלהם.

 

"השחיקה המקצועית של הרופאים מתבטאת בעייפות, בעצבנות, בדכדוך עד דיכאון, בירידה בעניין בעבודה ובחוסר סבלנות למטופלים", מסביר פרופ' זמישלני, "כל הסימפטומים האלו, בעוצמה מסוימת, יכולים להיות מוגדרים כמחלה. הרופאים היום נתונים בלחץ גדול יותר מבשנים עברו. מצד אחד החולים מודעים יותר לזכויותיהם, ויש להם יותר אפשרויות להתלונן, מצד שני יש צמצומים וקיצוצים. עם זאת דווקא רופאים נגישים יותר לטיפול ובעת הצורך סביר שיפנו לטיפול פסיכולוגי או פסיכיאטרי".

 

פרופ' זמישלני מודע לבעייתיות, אולם סבור כי אין מקום לדאגה. "ברור שמצב של שחיקה מתמשכת המובילה לבעיה נפשית עלול לפגוע בחולים, אך זה המצב בכל העולם, ואין צורך להתחיל לדאוג עכשיו. ברגע שתנאי העבודה ישתפרו, גם מצבם הנפשי של הרופאים ישתפר".