משרד הבריאות מזהיר מפני הבוטוקס

"הזרקת רעלן הבוטולינום שלא במסגרות רפואיות היא פעילות לא נאותה", קובעים במשרד, "והיא עלולה לגרום לשטפי דם, כאבי ראש, ראייה כפולה ושיתוק"

זהירות, "מסיבות בוטוקס": בישראל, כך מדווחים עכשיו ממשרד הבריאות, קיימת תופעה של מסיבות שעורכות נשים בגילאים שונים, ושבמהלכן – במקום קוסם או חשפן – מגיע למקום "מזריק בוטוקס", שעובר אשה אשה ומצעיר את מראה פניה באמצעות זריקות. באפריל השנה פרסמנו כתבה בנושא, כאן בערוץ הבריאות.

 

במשרד הבריאות מזהירים, בעקבות הדיווחים שהגיעו אליהם על המסיבות, כי "הזרקת רעלן הבוטולינום שלא במסגרות רפואיות היא פעילות לא נאותה והיא עלולה להזיק". בהודעה שפירסם היום (ב') מורה המשרד לציבור לבצע את ההזרקה במסגרת רפואית מתאימה, שבה ישגיח הרופא המטפל על המטופל לאחר ההזרקה ויוכל לטפל בתופעות הלוואי במידת הצורך.

 

בוטוקס הוא רעלן בוטולינום (בוטוקס ודיספורט), שהוא תוצר של חיידק הקלוסטרידיום. החיידק פוגע בחיבור בין השריר לבין העצב, וכך גורם לשיתוק זמני של השרירים באזור ההזרקה. הרעלן משמש לשיפור מראה הפנים עקב קמטים במצח (בפרט בין גבות העיניים), לטיפול בהתכווצות יתר של שרירים וגם בהזעת יתר בבתי השחי.

 

במשרד אומרים כי השימוש בתרופה כגון רעלן הבוטולינום מחייב את הכרת התרופה – על הסיכויים והסיכונים הכרורכים בשימוש בה – כולל התוויות הנגד, התגובות הבין תרופתיות ותופעות הלוואי שלה. "נדרשת הכשרה כיצד להשתמש בתרופה והקפדה על מעקב רפואי נאות למטופלים בעת הטיפול ולאחריו", מדגישים במשרד הבריאות, "וכן נדרשים תנאי שימור לתרופה – לפני ואחרי המהילה".

 

תופעות הלוואי המיידיות של הזרקת הרעלן עלולות לכלול, בין השאר: הופעת כאב במקום ההזרקה; הופעת שטפי דם; כאב ראש; ראייה כפולה; צניחת עפעף; קשיים בסגירת העפעפיים; הרגשה רעה; ותחושה דמוית שפעת. כמו כן יתכנו אף השפעות על שרירים מרוחקים מאזור ההזרקה והופעת נוגדנים לרעלן המוזרק.

 

נוכח תופעות הלוואי, המתרחשות לעתים לאחר ההזרקה של רעלן הבוטולינום, מורה משרד הבריאות, כי יש לבצע את ההזרקה במסגרת רפואית מתאימה, בו ישגיח הרופא המטפל על המטופל לאחר ההזרקה ויוכל לטפל בתופעות הלוואי במידת הצורך.

 

מנהל המחלקה לרפואה קהילתית במשרד הבריאות, ד"ר דרור גוברמן, מסביר: "אנחנו פירסמנו את האזהרה בעקבות פנייתו של יו"ר איגוד הפלסטיקאים, פרופ' ירון הר-שי, לאחר מאמרים שהתפרסמו בספרות המקצועית האמריקאית, בין השאר ב-Journal of American Academy of Dermatology, העיתון של איגוד רופאי העור האמריקניים. נודע לנו שזה קיים גם בארץ, ורצינו להביע את עמדתנו".

 

"זה טיפול רפואי שצריך להיעשות בנסיבות של טיפול רפואי", מדגיש מנהל המחלקה. "מי שעושה את זה צריך לדעת לעשות את זה. הבעיה המרכזית אינה מי עושה – אלא שיידע מה הוא עושה ושיהיו לו תנאים בסיסיים נאותים כדי לבצע את הפעולה. מה שקורה במסיבה שבה עושים טיפול רפואי זה שאין לקיחה של תולדות בריאות, אין בדיקה רפואית סבירה ואין מעקב לאחר הטיפול. זה לא מתאים למקום שהוא מחוץ למתקן רפואי".

 

"אני לא יודע מה ההיקף של תופעת המסיבות בישראל", הוא אומר, "אבל כנראה שההיקפים בחו"ל היו מספיקים כדי שהאיגודים המקצועיים המובילים יזדעקו ויביעו את עמדותיהם בצורה מאוד מוגדרת, בניירות עמדה שפורסמו בעיתונות המקצועית. אין לנו רצון לגנות את הטיפול הזה – הוא מוכר בארץ, וכל רופא, ואפילו לא רופא עור או פלסטיקאי רשאי לעשות אותו. יחד עם זאת, התנאים והנסיבות שבהן זה נעשה צריכים להיות רפואיים – ולא חגיגה או מסיבה".