קוצ'יק: לא מתגעגע לימי המנכ"לות

יוסי קוצ'יק לא מתגעגע לימים שבהם היה המנכ"ל של המדינה: אחרי שנים מפרכות במגזר הציבורי הוא נהנה מהשפיות של המגזר העסקי, דוחה הצעות לחזור למרכז העניינים ומתרכז בתפקידו כיו"ר חברת הייעוץ .P.O.C; ומה יש לו להגיד ליו"ר הקודם, שמונה באחרונה למנכ"ל משרד ראש-הממשלה? "אני משתתף בצערו"

כשיו"ר חברת הייעוץ .P.O.C, אילן כהן, מונה לתפקיד מנכ"ל משרד ראש-הממשלה, היו לא מעט הרמות גבה. כהן לא נתפס כדמות אופיינית לתפקיד הזה, שלא פעם הביא לנושאו את התואר מנכ"ל המדינה. הוא לא הגיע מהשירות הציבורי, הוא לא הגיע מהמנגנון הפוליטי, הוא לא מהמקורבים ביותר המלווים את ראש-הממשלה כבר שנים והוא אינו נמנה עם הדמויות המוכרות והבכירות בסקטור העסקי. עבור הציבור הרחב הגיע אילן כהן משומקום, שכן החברה שממנה בא אינה נמנית עם אחת החברות הגדולות במשק ולכן אינה מוכרת לרוב הציבור.

 

מנכ"לות במשרד ראש-הממשלה מייצרת אינספור קשרים ומהווה בדרך כלל מקפצה נוחה לקריירה עסקית. שמעון שבס עושה היום עסקים חובקי עולם, אורי שני מונה ליו"ר שיכון ובינוי, ויוסי קוצ'יק, שהיה מנכל משרד ראש-הממשלה בתקופת אהוד ברק, מחמם עתה את כיסאו של אילן כהן כנשיא .P.O.C. בשל כך הפכה .P.O.C בתוך שבועות ספורים מעוד חברה אנונימית לשם מוכר. השבוע הלכתי לראות, מי זאת .P.O.C, מה הסיפור שלה ומדוע מי שהיה מנכ"ל משרד ראש-הממשלה - תפקיד שמייצר, כאמור, אינספור קשרים, בחר להיות נשיא של חברת ייעוץ מקומית.

 

נשיא .P.O.C, יוסי קוצ'יק, קיבל את פניי יחד עם מנכ"ל החברה, תומר הרפז, במשרדי החברה בקומה ה-35 של מגדלי עזריאלי בתל-אביב. שיחה קצרה עם השניים הבהירה לי כי לא מדובר בסתם חברת ייעוץ קטנה, אלא באחת החברות המובילות בתחום בישראל, אם תרצו - מקנזי בפרופורציות מקומיות. קוצ'יק, דרך אגב, ממש לא ישב בחיבוק ידיים בשלוש השנים האחרונות; הוא פשוט הוריד פרופיל. נשיא .P.O.C הוא רק אחד משורת תפקידים שהוא נושא.

 

כשקוצ'יק פרש מהשירות הציבורי לפני כשלוש שנים, לאחר הפסדו של אהוד ברק, הוא עוד לא היה סגור בנוגע לעתידו במגזר הפרטי.

 

קוצ'יק, רק נזכיר, נמנה עם השועלים הוותיקים והבכירים ביותר במגזר הציבורי: בטרם מונה למנכ"ל משרד ראש-הממשלה כיהן כ-5 שנים כממונה על השכר באוצר תחת כמה שרי אוצר. בעברו היה קוצ'יק מנכ"ל משרד הקליטה, סמנכ"ל משרד הבריאות וראש משלחת הסוכנות בצפון אמריקה.

 

"הייתי די מותש"

 

בגיל 49, דקה לפני ה-50, מצא את עצמו קוצ'יק בשוק החופשי. הייתי די מותש, הוא משחזר, עברתי שנים מאוד אינטנסיביות של ניהול מערכות גדולות וקשות. אני לא מכיר תפקיד שמתקרב לכך מבחינת עומס נפשי ופיזי. קוצ'יק עזב הכול והלך הביתה. היה לי מאוד קשה להתקבל חזרה, הוא אומר, בסך הכול המשפחה לומדת להתארגן בלעדיך. הייתי-לא-הייתי שם כל השנים ביומיום. הכי כאב לי כשבתי אמרה לי שהתרגלה לדבר איתי מהר, כי מעולם לא היה לי זמן לשמוע אותה באריכות.

 

כשקוצ'יק מדבר על שיבה הביתה, הוא מדבר על ביתו בהרצליה, שם ליוו אותו ותמכו בו לאורך השנים אשתו נירית ושלושת ילדיו, בני 21 ,17 ו-10. וגם, כמובן, כלבת הלברדור בובה, זו שגם שביתת מורים קשה בימיו כממונה על השכר לא מנעה ממנו לעזוב הכול ולהצטרף לחיפושים אחריה כשאבדה.

 

באחד הערבים הראשונים שבילה בבית בשקט קיבל טלפון מאדם לא מוכר, "צייד ראשים", וזה שאל אותו אם הוא מעוניין בתפקיד יו"ר קבוצת מנפאואר בישראל, וכך החל הרומן. מנפאואר, חברת כוח האדם הגדולה בישראל, עם מחזור הנאמד בכ-150 מיליון דולר בשנה, היא בבעלות מנפאואר העולמית. כבר שלוש שנים הוא בתפקיד, וכממונה לשעבר על השכר יש לו עניין רב בנושא הזה.

 

"אנחנו מתעסקים הרבה מאוד באאוטסורסינג", הוא מסביר, "באחרונה אנחנו רואים התעוררות בהיקפי הביקוש לעובדים בתחומי ההיי-טק, המכירות ושירות הלקוחות. אין ביקושים לדרגי הניהול. להערכתנו, הסיבה היא שראשי החברות עדיין לא בשלים להוסיף תקורות היכן שלא רואים השפעה ישירה על הרווח".

 

לאור גל השביתות במשק בשנתיים האחרונות, אתה רואה בעייתיות באופן שבו מטפלים כיום ביחסי העבודה?

 

קוצ'יק: "אין ספק שמערכת יחסי העבודה והשכר הידרדרה. יש לכך גם סיבות אובייקטיביות. נכנסנו לאחת התקופות הקשות ביותר בתולדות המדינה - מה שחייב הצטמצמות תקציבית דרמטית. ללא ספק צריך לטפל בשכר במגזר הציבורי. מדובר בכ-70 מיליארד שקל בשנה. הדרך לטפל בה היא קשה וכואבת. להערכתי, צריך לשמור על השכר הריאלי. הורדת שכר היא צעד ללא תקדים.

 

מערכת יחסי העבודה הידרדרה איפוא קשות מאז תקופתך, שגם היא לא היתה קלה.

 

"מערכת יחסי העבודה בישראל נמצאת בבעיה מתמשכת כבר שנים. חוסר האמון הולך וגובר. במידה רבה האחריות נמצאת בידי הממשלה. אני סבור שחייבים לכבד הסכמים. אם לא מכבדים, אז פעם זה פועל לטובתך ובפעם הבאה זה יהיה לרעתך. נוצרה כאן נורמה, שגוברת משנה לשנה ומתקציב לתקציב, שלפיה מתרבים המקרים של אי-כיבוד הסכמים. בעיניי זה משגה. אם הודעת שאתה לא פוגע בפנסיה התקציבית, אז אל תפגע. הודעת שאתה מפחית בשכר, אך הוא יעלה מחדש ביוני, אז שיעלה".

 

אתה לא מתחרט לעיתים שאתה לא שם, אולי בסתר ליבך חושב שהיית יכול לפעול אחרת בסיטואציות הנוכחיות?

 

"אני לא מתחרט על כלום. היו לי שנים נפלאות, אך קשות. היו רגעים שלא רציתי לקום מהמיטה. הייתי שם הרבה שנים יש לי מינון-יתר. אני לא אומר שלפעמים אני לא אומר לעצמי: הייתי יכול, הייתי רוצה, אבל פניי קדימה. אילו הייתי רוצה להיות בעמדת השפעה, יכולתי להיות שם. גם באחרונה קיבלתי הצעות".

 

כמו למשל הצעה להיות מנכ"ל משרד ראש-הממשלה?

 

"כל מיני הצעות".

 

אתה היית תמיד איש מפלגת העבודה. התחלת את דרכך כעוזב רו של יגאל אלון זל. לא היו לך באיזשהו שלב שאיפות פוליטיות?

 

"היו, אבל הם חלפו מהר. הגעתי לאלון לגמרי במקרה. לאחר שמפלגת העבודה הפסידה בבחירות של 1977, התקשרתי לכנסת וביקשתי לעזור בהתנדבות. הייתי צעיר, באתי ממקום של מעורבות, מתוך רצון להשפיע. באתי משומקום, ללא קשרים. הציעו לי לעזור לאבא אבן זל או ליגאל אלון זל. בחרתי באלון כי עקבתי אחריו והערכתי אותו מאוד. ואכן שנותיי עם אלון היו מדהימות. הוא היה איש מדהים בעיניי, מהמצוינים שידעה המדינאות בישראל. גם אם שקלתי ללכת לפוליטיקה, זה עבר מהר. החלטתי להיות מקצועי וכאיש מקצוע עבדתי תחת שרים מכל המפלגות. רק באוצר התחלפו כחמישה שרים בתקופת כהונתי. תמיד עבדתי במערכת יחסים הרמונית וטובה. עם זאת לתפקיד מנכ"ל משרד ראש-הממשלה אני סבור שצריך רמה מאוד עמוקה של הזדהות ושל אמון. יש אנשים מצוינים שיכולים לעשות זאת, ועכשיו תורם של אחרים".

 

אתה עוד בקשר עם ברק?

 

"כן. יש בינינו קשר טוב על אף שאנחנו לא מתראים על בסיס קבוע.

 

כשהתפוצצה פרשת הגז, שבה מעורבים חברת החשמל וקבוצת מרחב של יוסי מימן, התברר שברק נתן למעשה כבר בתקופת כהונתו רישיון לפלסטינים. היית אז מנכ"ל משרדו. זה לא היה פסול בעיניך?

 

"אני לא הייתי מעורב אז בהחלטה. בדיעבד אני יודע שזו היתה החלטה מדינית, והמשמעויות שלה התבררו יותר מאוחר. אני לא זוכר דיונים בנושא".

 

מנכ"לי משרד ראש-הממשלה ופוליטיקאים שעברו למגזר הפרטי, ביניהם ידידך ברק, פרטו את הקשרים שצברו במהלך כהונתם והסתערו על הסקטור העסקי בארץ ובעולם כדי לעשות לביתם. אתה בחרת בדרך אחרת.

 

"זה נכון שלא התחלתי ישר להתעסק בנדלן או בקרנות הון סיכון. אני בחרתי לבנות סל של עיסוקים רחב ומגוון שיוצר אי-תלות מושלמת בשום גורם בודד. להערכתי, המגוון שבניתי מרתק ומאפשר לי להיות מעורב בפעילויות רבות וברבדים רבים של העולם העסקי. מגוון עיסוקיי כיום גורם לי סיפוק עצום. אני מתעסק במגוון נושאים שמאוד מעניינים אותי. איני מתקנא באף אחד, עיני לא צרה".

 

חוץ מ-.P.O.C, מנפאואר וחברות בדירקטוריונים שונים, מה עוד מכיל הסל?

 

"כשעזבתי את שירות המדינה, הקמתי חברת ייעוץ משלי. אני פעיל בה במקביל לעיסוקיי האחרים. הייעוצים שאני נותן באופן עצמאי הם לגופים גדולים. בין השאר אני מנהל את המשא-ומתן מטעם נכסים מ.י. להפרטת דיסקונט, מייעץ להנהלת בזק בנושא ההפרטה, יועץ להנהלת תעש בנושא ההפרטה ורק באחרונה סיימתי הליך גישור בין הנהלת הקרן הקיימת לעובדים. בימים אלה אני מסיים את תפקידי כיור חברת נת"ע - החברה שמנהלת את פרויקט הקמת הרכבת התחתית בתל-אביב".

 

הרבה תפקידי יו"ר...

 

"ניהול חברה מעמדת יו"ר היא פוזיציה מאוד מעניינת ומאתגרת בעיניי. אתה מוביל את תהליכי קביעת המדיניות, מעורב אך לא פעיל בשוטף. אני מודה שכך גם יש יותר זמן למשפחה, ואפשר להתחיל להשלים את הזמן".

 

יש לך ניסיון רב, אבל מה אתה מציע בפועל לחברות ולגופים שלהם אתה מייעץ? למעשה אין לך שום ניסיון במגזר הפרטי.

 

"כל חיי ביליתי במגזר הציבורי, וזה נכון שאין לי ניסיון במגזר הפרטי. הגעתי למעשה לטופ במערכת הציבורית, ואנשים כמוני יכולים להפליג בדיבורים על היתרונות שלהם. נדמה לי שהחוכמה היא לא לקפוץ גבוה מדי, ללמוד את הקודים, ללמוד מי נגד מי. חברותי בדירקטוריונים כמו איי-די-בי, הריבוע הכחול, ביטוח ישיר ומנפאואר סייעה לי רבות בהשתלבותי. בשנותיי במערכת הציבורית קיבלתי מבט יוצא מגדר הרגיל על השוק בישראל. השנים והניסיון עשו את שלהם. אני מציע את יכולתי לזהות מצבים, ידע, מקצועיות ובצניעות רבה אוסיף גם אינטגריטי".

 

כיצד התחברת ל-.P.O.C?

 

"במסגרת מנפאואר חיפשנו ייעוץ אסטרטגי, עשינו 'רוד-שו' ובחרנו בקבוצה הזאת. נוצרו קשרי ידידות והערכה הדדית רבה. לאחר שהסתיים הפרויקט, החלטנו לייצר שיתוף פעולה. כשאילן כהן התמנה לתפקיד מנכל ראש-הממשלה, הציעו לי את התפקיד, ונעניתי בשמחה".

 

היו לך שיחות עם כהן לפני מינויו? הוא התייעץ איתך?

 

"היו לנו כמה שיחות. איחלתי לו בהצלחה ואמרתי לו שאני משתתף בצערו.

 

עמדתו הנוכחית בוודאי פותחת לא מעט דלתות לחברה.

 

"אין לו שום מעורבות בחברה. מניותיו הועברו לנאמנות, ויש ניתוק טוטלי".

 

הסכנה: איבוד פוקוס

 

כהן נמנה עם מייסדי .P.O.C ב-1985. הוא חבר אז לפרופ' דב פקלמן ולבוקי אורן. עם השנים עברה החברה שינויים מבניים ופרסונליים רבים. בתקופה מסוימת כיהן בראשה אילן שילוח, כיום מנכ"ל ושותף בקבוצת הפרסום מקאאן אריקסון, והוא חולל בה שינויים רבים. עם הזמן, פרשו בוקי אורן, כיום יו"ר מקורות, ופרופ' דב פקלמן ומכרו את מניותיהם. כיום נחלקת הבעלות שווה בשווה בין כהן לבין בנק ההשקעות AWF שבסיסו בצרפת. מטעם הצרפתים מעורב בחברה הישראלית השותף הבכיר ג'יל דבאש. מנכל החברה זה כשנה וחצי הוא תומר הרפז (31), שמנהל ביד רמה את החברה, המעסיקה כ-25 עובדים. הרפז אינו מוכן לחשוף נתונים כספיים, אלא רק לומר שברבעונים האחרונים היא רואה רווח אמיתי. לדבריו, כשתהיה .O.C.P גדולה, היא תהיה סוג של מקנזי, החברה הגדולה והמובילה בישראל. כיום היא עדיין נאבקת קשה בחברות ייעוץ גדולות ומובילות כמו החברה המקומית שהקימה מקנזי וחברת שלדור.

 

קוצ'יק, למה דווקא חברת ייעוץ, ולמה דווקא .P.O.C?

 

"אחת הסיבות לכך שהסכמתי לבוא היא שזו לא רק חברת ייעוץ מקומית, אלא חברה מתפתחת עם שיתופי פעולה בכל העולם. אספר לך סיפור: הייתי לפני זמן מה אצל מנכ"ל של חברה טכנולוגית מובילה. הוא סיפר לי עד כמה הוא מופתע שהגיעה אליו חבורה ויעצה לו עצות שחסכו לו 120 מיליון דולר.

 

אומרים שכל נושא הייעוץ בארץ מתקשה להתרומם. המנהלים הישראלים חושבים לא פעם שהם יודעים הכי טוב, ובכלל, כשהשוק קשה, יש לא מעט שחותכים תחילה בהוצאות על ייעוץ.

 

הרפז: "כיום אנחנו במציאות אחרת. המיצוב של הייעוץ בארץ השתפר. זאת ועוד, יש דור של מנהלים עם פתיחות רבה יותר והבנה של היתרונות הכרוכים בכך. במקביל גם אופיו של הייעוץ השתנה. הקשר ההולך וגובר של חברות במשק לשווקים בחול והתחרות מול שחקנים גלובליים לצד משאבים מוגבלים הביאו לשינוי המשפיע על אופי הביקוש לשירותי הייעוץ. המנהלים כיום דורשים תכנון אסטרטגי מתקדם, ישים ומשפיע עם ממשק בינלאומי, פרקטיות ותוצאות. השינוי אצלנו מאוד בולט. שיתופי הפעולה שיצרנו הביאו תרבות חדשה לאופי הייעוץ. זה לוקח זמן עד שתרבות של חברה גלובלית מחלחלת לסביבה חדשה. יש פה תעשיות עם רמת תחרותיות מהגבוהות בעולם. ענף הסלולר הוא רק דוגמה אחת".

 

לאילו שיתופי פעולה אתה מתייחס?

 

הרפז: "חברת .P.O.C היא השותף המקומי של חברת הייעוץ האסטרטגי A.T. KEARNEY. מדובר במתחרה הגדולה של מקנזי בעולם, עם מחזור של כמיליארד דולר בשנה ו-60 סניפים ב-35 מדינות. החברה הזאת מעסיקה 4,000 עובדים ומייעצת בעיקר לחברות הגדולות בעולם. שיתופי פעולה נוספים הם עם חברת הייעוץ של דויטשה טלקום, הבנק האזרחי של הבנק העולמי, IFC, וחברת איידנטיקה".

 

קוצ'יק: "צריך להבין שבניהול השוטף של עסק יש סיכון של איבוד הפוקוס. אתה לא מצליח לגייס את המשאבים המקומיים של הארגון בשביל להחזיר את הפוקוס, מאחר שאתה כל כך עסוק בתחרות היומיומית. לכן עם השנים הפך הייעוץ בעולם לשירות הכרחי לארגונים. זה נכון שלעיתים יש כל מיני שרלטנים. אתה יכול לזהות בתוך שעה של שיחה אם עומדת מולך חבורה של מגבבי שטויות או קבוצה רצינית. אני מאמין שהצורך בייעוץ אסטרטגי בר יישום חזק וחריף מאי-פעם".

 

.P.O.C עלתה באחרונה לכותרות כאשר זכתה במכרז למיתוג מחדש של בנק המזרחי. במהלך שנותיה ביצעה כאלף פרויקטים, ועם לקוחותיה נמנות חברות כמו טבע, טמבור, בזק, שטראוס-עלית, קומברס, מפעל הפיס, מגדל, סלקום, יס ושופרסל.

 

קוצ'יק משדר מסר מאוד ברור שהגיע ל-.P.O.C כדי להפוך אותה לחברה הגדולה והרווחית ביותר בתחומה ולהתפרס גם מחוץ לגבולות ישראל. הנפקה עתידית נשקלת גם היא. הרפז: "אני מאמין שנגיע רחוק. השמיים הם הגבול מבחינתי". ממרום 31 שנותיו נשמעת האופטימיות שלו נאיבית במקצת. אך קוצ'יק, שמבוגר ממנו ב-20 שנה, טוען כי לא היה מגיע לחברה לו חשב אחרת. עכשיו נראה אותם...