זמיר העיר וזמיר הכפר

הבדלים בין ציפורים שחיות באזורים רועשים ושקטים

מתוך תכנית 133 - אבולוציה: זמירים שחיים בעיר נאלצים להתמודד עם הסביבה הרועשת על-ידי הגברת עוצמת הקול שלהם. התהליך הזה מאפשר להם להמשיך לתקשר עם בני-מינם, אך גם הופך אותם למפגע אקוסטי.

 

במחקר שהתפרסם בכתב העת Journal of animal ecology, הושוותה עצמת הקול של זמירים באזורים רועשים בברלין לעוצמת הקול של זמירים החיים באזורים כפריים שקטים. מסתבר כי שירת הזמיר במרכז ברלין הייתה חזקה בכ-14 דציבלים מזו של זמירי הכפר, והגיעה לעוצמה זהה לזו של רעש הבוקע מצינור מפלט של אופנוע. לדברי עורך המחקר, ממצאים אלו הם הראשונים המראים התאמה של עוצמת הקול של בעל חיים לשינויים באזור המחיה שלו.

 

השירה חיונית לזמירים בעיקר בחודשי האביב, כאשר הם חוזרים לאירופה ומחפשים בת-זוג. הגברת עוצמת הקול מאפשרת להם להגן על הטריטוריה ולמשוך נקבות גם בסביבה רועשת, אך היא דורשת מאמץ מוגבר של הריאות. החוקר ציין כי סביר להניח שהזמירים מתעייפים מהר יותר, יכולתם לשיר נפגעת, וגם איכות השירה משתנה. ייתכן ויש לכך השפעות עמוקות על אופן ההתנהגות של הזמירים באזורים רועשים.

 

ובאין זמיר, אין ציפור שיר?