המהפכה הטכנולוגית של סין

תקני הטכנולוגיה העתידיים לא ייקבעו באירופה או אמריקה - אלא בסין. הסינים לא מוכנים להסתמך על התקנים המערביים, ומפתחים תקנים משלהם: במקום DVD יש EVD, במקום GPS - יש Beidou, ואפילו דור שלישי סלולרי משלהם. החברות במערב מרימות ידיים: 1.3 מיליארד צרכנים מכתיבים את סדר היום הטכנולוגי בעולם

שמעתם פעם על TS-SCDMA ,EVD ,WAPI או Beidou? קרוב לוודאי שהשמות הללו לא אומרים לכם כלום, אבל בסין הם מוכרים מאוד. ארבעת הקיצורים הללו מסתירים מאחוריהם תקנים טכנולוגיים, שפותחו בהנחיית השלטון הסיני בשנים האחרונות, והוא מנסה לייצא אותם לעולם כולו.

 

סין, שזוקפת לזכותה את המצאת הנייר, הדפוס ואבק השריפה, מעוניינת להחזיר לעצמה את תהילת העבר כמעצמה טכנולוגית. בדרך, לא איכפת לסינים לכופף את החברות המערביות.

לחברות הללו אין הרבה ברירה: כדי להשתתף במהפיכה הכלכלית המהירה, שעוברת עכשיו על 1.3 מיליארד התושבים של המעצמה העולה, הן נאלצות להיכנע לתכתיבים הסיניים.

 

החברות במערב טורחות לייצר מוצרים מיוחדים לשוק הסיני, משקיעות בפיתוח שיתאים לתקנים הסיניים, ויוצרות שיתופי פעולה עם חברות סיניות - הכל על מנת שלא להשאיר את השוק הענק הזה למתחרים.  

 

סין לא עושה להן חיים קלים: הסינים מנצלים את כוחם וגודלם כדי לפתח תקנים שונים מאלו של המערב בכל תחומי הטכנולוגיה, מרשתות אלחוטיות ועד לתקשורת סלולרית. מדובר בהתנהלות קשוחה למדי, בחיכוך מתמיד בין השלטונות הסיניים לבין לחברות המערביות, שלעתים גם מסתיים בפיצוץ.

 

כשאינטל אמרה לא

 

כך הסתיים הוויכוח בין ממשלת סין לאינטל, שהחל כשהסינים טענו, שתקן WiFi לרשתות אלחוטיות כולל רכיב אבטחה שאינו מספק אותם. הם דרשו מכל יצרן המעוניין לשווק מוצרי רשת אלחוטית בסין לתמוך בתקן האבטחה הסיני WAPI, עד ל-1 ביוני השנה. 

 

לכאורה, מדובר בדרישה לגיטימית לשיפור יכולת האבטחה של הרשתות, אך מאחוריה הסתתרה כוונה אחרת לגמרי: יצרן מערבי שביקש לשווק את מוצרי התקשורת שלו בסין תחת התקן הסיני, נדרש לחתום על הסכם לשיתוף פעולה עם אחד היצרנים הסינים. שיתוף הפעולה היה הכרחי על מנת לקבל אישור לכך שהיצרן עומד בתקן האבטחה המקומי.

 

כאן החלה הבעיה: היצרנים המערביים, עם כל הכבוד, לא ששים לחלוק את סודות הפיתוח המסחריים שלהם עם חברות סיניות, שכמה מהן נודעו לשמצה בשל יכולתן לשכפל מוצר מצליח במהירות מסחררת. 

 

שמועות עקשניות אף טענו, כי תקן האבטחה הסיני מאפשר לממשלה לצותת לרשתות האלחוטיות בלי ידיעת המשתמש, מעשה לא מקובל במערב הדמוקרטי.  

 

אבל לאחר שכמה חברות, ובהן טקסס אינסטרומנטס, הסכימו לפתח מוצרים בתקן הסיני - אינטל היתה היחידה שהעזה לסרב. היא איימה להפסיק למכור מוצרי רשת אלחוטית לסין, אך הסינים סירבו להתקפל. העימות הגיע עד לבית הלבן.

 

על מנת להימנע ממשבר דיפלומטי, שיגר מזכיר המדינה קולין פאוול מכתב לעמיתיו הסינים, שבו ביקש מהם לשקול את דרישותיהם בשנית. זה עבד: באפריל הודיעו הסינים, כי החליטו לאפשר שיווק רכיבי תקשורת אלחוטית גם בתקן המערבי. עם זאת, הם לא ויתרו על הדרישה שהתקן שלהם ישולב במוצרים המקומיים.  

 

מסתדרים לבד

 

למה הסינים כל כך חשדנים? מתברר, שכפי שהמערב חושש שהמעצמה הסינית תשתלט עליו, כך חוששים הסינים להתעורר יום אחד, ולגלות שכל עולמם מבוסס על טכנולוגיות, ידע ותרבות מערביים. 

לכן סין דואגת לעצמה: במקום להתבסס על Windows של מיקרוסופט, מפתחים הסינים תחליף מבוסס לינוקס. במקום להסתמך על מעבדי מחשב מערביים, עמלים מכוני המחקר הסיניים על מעבדים משלהם. אגב, גם בכל הקשור לטכנולוגיות צבאיות סין לא רוצה טובות מזרים: Beidou, רשת לוויינים סינית לאיתור ולניווט, היא המקבילה ל-GPS האמריקנית.  

 

פיתוח תקנים עצמאי, כמו במקרה של WAPI, מאפשר לחברות סיניות להיחשף לשיטות ייצור מערביות - יתרון שיאפשר להן להגביר את הייצוא למערב. בששת החודשים הראשונים של 2004 ייצאה סין לעולם כ-51 מיליון טלפונים סלולריים, והסינים מעוניינים להגדיל את הכמות.

 

אבל גם אם החברות הסיניות לא היו מצליחות למכור ולו טלפון אחד בחו"ל, עדיין לא היו להן סיבות לדאגה. בכל דקה מצטרפים 50 לקוחות חדשים לשירותי צ'יינה מובייל, חברת הסלולר הגדולה בסין. עם כ-300 מיליון משתמשי סלולר, יותר ממספר תושבי ארה"ב כולה, מחזיקה סין בתואר המדינה הסלולרית ביותר בעולם.

 

יצרני הטלפונים המקומיים מחכים בכיליון עיניים לשירותי הדור השלישי, שיושקו בסין עד סוף השנה. גם במקרה הזה, הדור השלישי יהיה סיני למהדרין. סין החליטה להרוג שתי ציפורים במכה: גם לחסוך את התשלום על רשיונות לתקנים מערביים, וגם לקדם את תעשיית הסלולר המקומית. לפיכך, פותח תקן סיני לדור השלישי שנקרא TD-SCDMA.  

 

פורום ה-GSM העולמי, שמקיף יותר מ-630 מפעילים סלולריים מרחבי תבל ומתאם את נושא פיתוח הרשתות, הבין את הבעייתיות הכרוכה בפיתוח התקן העצמאי הסיני ואת השלכותיה. הפורום מיהר לחתום על הסכם לשיתוף פעולה עם פורום ה-TD-SCDMA, שכולל למעשה רק את סין. בפורום מסבירים שהתיאום חשוב כדי שתיירים המטיילים במזרח הרחוק יוכלו להשתמש במכשיריהם גם בסין.

 

האמת היא, התיאום נחוץ לא רק למטיילים, אלא גם לחברות הטלפונים הגדולות בעולם, שמפחדות להישאר מחוץ למגרש המשחקים הסיני עם מכשירים שלא תואמים לרשת המקומית. בימים אלו הציג יצרן סיני טלפון ראשון שפועל בשני התקנים, גם ב-GSM העולמי וגם ב-TD-SCDMA הסיני. 

 

סרט סיני

 

לפעמים הסינים מתעקשים על תקנים משלהם כדי לחסוך כמה דולרים בייצור. נשמע קטנוני? זהו חשבון פשוט שעושה מדינה שמייצרת 80% מנגני ה-DVD בעולם.

 

הסינים מתקשים לקבל את העובדה, שעל כל נגן שהם מייצרים ומוכרים הם נדרשים לשלם כ-4.5 דולרים לחברות יפניות, שמחזיקות את הפטנט על תקן ה-DVD, כאשר הרווח של יצרני ה-DVD הסיניים מגיע לעתים לדולר אחד. 4.5 דולרים הם סכום משמעותי למדי כשמכפילים אותו במיליונים, שלא לדבר על תחושת הנחיתות כלפי היפנים.  

 

בשוק העולמי יש כיום שני תקנים המיועדים למכשירי DVD של הדור הבא - HD-DVD ו-Blu-Ray. במקום לתמוך באחד מהם החליטו הסינים לפתח תקן עצמאי משלהם. נא להכיר: EVD, תקן שלא מוכר מחוץ לסין, ומציע איכות תמונה גבוהה פי חמישה מסרט DVD.

 

אלא שהצרכנים לא בהכרח מרוצים: העיתונים בסין דיווחו על כך שהצרכנים מתלוננים על כך שאינם יכולים לנגן תקליטורי DVD באמצעות מכשירי ה-EVD שלהם. העובדה שמגוון הסרטים הקיים בפורמט החדש זעום למדי, רק מגבירה את ההתמרמרות.

 

הקרב על השבב  

 

הסינים לא מסתפקים רק בטכנולוגיה בידורית או ביתית. הם לוטשים עיניים אל מכרה הזהב של תעשיית ההייטק העולמית: השבבים הפועמים בכל מוצר אלקטרוני - מהמחשב האישי ועד למצלמה הדיגיטלית.  

 

עם הכנסה ממוצעת של 113 דולר בחודש, הסינים לא יכולים להרשות לעצמם לקנות את המוצרים המערביים המיובאים. הממשלה הסינית עשתה חשבון פשוט, והטילה מכס בגובה 17% על כל שבב המיובא למדינה, לעומת מס של 3% בלבד על שבב המיוצר בסין. המטרה ברורה: לעודד את ענקי השבבים מהמערב להקים מפעלים בסין.  

 

בהתחשב בכך ש-80% מהשבבים בסין הם מיובאים, המכס היה עשוי להניב הכנסות ענק. במערב הבינו את הרמז: חברות השבבים הגדולות שלא מתכוונות לוותר על שוק שמוערך בכ-25 מיליארד דולר בשנה, מיהרו להקים מפעלים בסין. הייניקס, חברת הזכרונות השנייה בגודלה בעולם, למשל, תשקיע קרוב

לשני מיליארד דולר בהקמת מפעל חדש בסין.  

 

לא כולם מתכוונים לרצות את הסינים, מלבד אינטל - יש גם כאלה שמרגישים מספיק בטוח כדי לצאת למאבק בעוצמה הדורסנית: בעקבות לחץ אמריקני, דרש אירגון הסחר העולמי מסין להפסיק את האפליה. ביולי הסכימו הסינים להשוות את המסים בהדרגה, אך במקביל הם מהרהרים כבר על הטבות אחרות, שיוכלו להעניק לחברות שיפתחו את תעשיית השבבים המקומית.

 

המערב מפסיד?  

 

גם תגי ה-RFID, תגי הרדיו הזעירים שנשתלים בכל מוצר, נמצאים על הכוונת שלהם. כבר הוקם פורום סיני שמתכנן לפתח תקן עצמאי בתחום, וגם הפעם המהלך מעורר חשש ומחאה: החברות המערביות רואות בעיני רוחן את היום שבו החנויות הסיניות יחויבו למכור רק מוצרים המצויידים בתג רדיו מקומי.  

 

הכיוון ברור. כל עוד הצרכן הסיני דורש עוד, הוא - ולא הצרכן האירופי או האמריקני - יקבע מה יעשו החברות הגדולות בעולם. אבל כוחות השוק הללו עובדים גם בכיוון ההפוך: ככל שהמפעלים הסינים הולכים והופכים למתוחכמים יותר, כך סטנדרטים של תנאי עבודה מערביים הולכים והופכים לנורמה.  

 

בעוד ארבע שנים תארח סין את האולימפיאדה. עד שהלפיד האולימפי ייכנס בשערי בייג'ינג, מבקשת סין להפוך לנושאת הלפיד של העולם הטכנולוגי. נראה מי יעמוד בדרכה.