הסיפור הבא עשוי להישמע מוכר לחלק מהקוראים, בעיקר לקוראות: "לא מזמן, בירושלים, מקום מגוריי, אמא החזירה אותי מחבר שלי. נסענו באוטו וחיכינו ברמזור, ואז ראינו מכונית שצופרת לאדם אחד שעמד באמצע הכביש ולא היה לו אכפת. הבנאדם זז מאמצע הכביש, ובעוד הוא הולך בצד הוריד את המכנסיים שלו והראה לכולם בגאווה את מה שיש לו".
הגולשת המוטרדת שכתבה את הדברים לא הסתפקה בהזדעזעות או בהגשת תלונה למשטרה, ופנתה לבלוג של אקסהיביציוניסט באתר תפוז, בניסיון לקבל הסברים על המניעים להתנהגות כזו, על אף שאין לו קשר למקרה המוזכר.
"אקסהיביציוניסט זו הגדרה של אדם חולה", ענה לה "אקסי", כותב הבלוג, "המחלה מאופיינת בצורך נואש וכפייתי לתשומת לב. אקסהיביציוניסט יכול לקבל תשומת לב בדרכים לגיטימיות כגון אמנות, עיתונאות, שירה ומשחק על הבמה. וישנן דרכים לא חוקיות. לא בנורמה המקובלת בחברה. דרך המין. אדם חושף את איבריו המוצנעים, אברי המין. אברים אלו תמיד יזכו למרב תשומת הלב. ואקסהיביציוניסט יודע זאת. חש בזאת".
"אקסהיביציוניסט כפייתי, כמו שאני הייתי, מגיע למצב שהוא חושף את אבר מינו בפומבי מתוך דחף בלתי נשלט. אין הוא יכול לעצור בעצמו. ומה הוא חש ברגעים אלו? הוא חש! אני חשתי אושר. פשוט כך. אושר שאני מקבל תשומת לב. שלא ניתן להתעלם ממני, בשום אופן. זה אינו ריגוש מיני באופן מוחלט. אמנם, עמד לי, אבל לא הרגשתי צורך לאונן. לגמור. לשפוך זרע. האושר שבקבלת תשומת לב מרבית - הוא העיקר".
התערטלות מילולית
"אקסי" פתח את הבלוג יוצא הדופן בחודש מרץ, 2003, במטרה לספק לו דרך "להתפרק באופן חוקי. להתערטל מילולית במקום פיזית בעירום", על פי עדותו. "היומן מבוסס על המקרה האמיתי שלי שנדון בבית המשפט", הוא כתב ב"קטעי קישור", יומן הרשת של ערוץ המחשבים. המטרה: להציג לגולשים את סיפורו ולקבל מהם תגובות, על מנת לשפר את השתלבותו בחברה.
לדבריו, פרסום היומן מלווה על ידי הגורמים המעורבים בפרשה: חוקר המשטרה, פרקליטת ההגנה, פסיכיאטרית שטיפלה בו ורב, שהיה מעורב בתהליך השיקום. לדעתו, גולשים שקראו את היומן (למעלה מ-100 בממוצע ליום), שינו את השקפתם בנושא עבירות המין והענישה בישראל.
סוג של ריגוש מיני
"אקסי", בן 50+ ואב לשניים, מספר ל-ynet כי החל לסטות בגיל 40. "הפעילות שלי כאקסהיביציוניסט התבטאה בחשיפת הזין שלי לנשים ברחוב", הוא כתב, "הייתי נוהג במכונית שלי,כאשר אני עירום בחלק גופי התחתון. הייתי עוצר ליד אישה העומדת על המדרכה. האישה הייתה חושבת שאני מתכוון לשאול כל כתובת או משהו כזה, היתה מתכופפת לחלון המכונית ורואה אותי במערומי. האשה הייתה נרתעת, חלקן קללו אותי ואני המשכתי בנהיגה למטרה הבאה. מה שאני חוויתי מצידי זה סוג של ריגוש מיני...".
"היה לי ברור שהמעשה שאני עושה הינו רע, לא נכון וכו´, אבל הדחף היה חזק מכל. למשל, לא חשבתי, או הדחקתי את המחשבה שכמה פשוט יהיה לאישה לרשום את מספר המכונית ולהתלונן במשטרה. הדחף שיבש את ההיגיון".
אחת הנשים, שרשמה את מספר הרכב של "אקסי", התלוננה במשטרה והביא לחקירתו ומעצרו (המתואר לפרטי פרטים בבלוג). הוא נשפט לפני שש שנים ועל אף שהודה, נגזר עליו עונש של שלושה חודשי מאסר על תנאי ועבודות שירות בלבד.
במקביל, הוא החל בטיפול פסיכולוגי ארוך במטרה להתמודד עם מחלתו. "קבעתי יעד של חודש ללא מעשים מגונים, ובמקביל גם הפסקתי לקחת את התרופה", כתב בחודש יוני, "אז...עמדתי ביעד. חודש ללא מעשים מגונים, חודש ללא כדורים זה לא היה קל, נלחמתי בדחף. אבל משום מה אני מרגיש ריקנות. לא שמחה. לא סיפוק. פשוט ריקנות...הסיפוק לעמוד ביעד נשאר חבוי בצילו של התסכול. התסכול שאני נאלץ לוותר על ההנאה שלי. לוותר על סיפוק הדחף שלי. על הריגוש הכי מענג שלי".
התחליף נמצא בדמות יחסים קינקיים עם השכנה, שהייתה נוהגת לצפות בו בעירום בחדר האמבטיה במשך חודשים, אך כאשר גילה "אקסי" את הסיפוק שבהתערטלות הווירטואלית, החל להקפיד לסגור את חלון חדר האמבטיה והשכנה "יצאה מחייו".
תגובות מעודדות מקוראות
"אקסי" תולה את הגורם העיקרי למחלה באביו, שמת. אדם אכזר, אטום, וחרא בקיצור, לדבריו, שדאג להזכיר לו שאינו רוצה אותו, טען שהוא זללן, הרעיב אותו והתעלל בו, בעוד האם התעלמה והזניחה. "בבגרותי נוצר אצלי רצון ודחף עצומים לקבל חזרה את מה שנחסך ממני, וכך התפתחה המחלה אצלי", הוא כותב, "שאלתי את הפסיכיאטרית שלי מדוע אצלי זה פרץ בכיוון של חשפנות ולא אלכהוליזם או התמכרות לסמים למשל. התשובה היא בגלל החסך לתשומת לב. בגלל הדיכוי המיני מצד אבי.
"תגובות הקוראים ובעיקר קוראות בגילאי 17 עד 30 הן חיוביות ומעודדות, לאחר שקראו את סיפור חיי והבינו את הגורמים למעשי", הוא כותב ל-ynet בדואר האלקטרוני.
"אקסי" טוען כי הסיבה העיקרית לניהול הבלוג אינה ליצור אמפתיה כלפיו ולהקל בחומרת מעשיו, ולדבריו, מבלי להקל בחומרת מעשיו, הוא מבקש לגרום לקוראים שיבינו למה מערכת המשפט גוזרת לעיתים עונשים קלים לעבריני מין - כדי לספק לעבריינים הזדמנות להשתקם.
עם זאת, במקום אחר הוא כותב "התגובות האוהדות והאהבה שאני מקבל מהקוראים/ות מעודדים אותי להמשיך בחשיפה. ומטפחים את האשליה (או לא אשליה) שאני נהדר, מקסים. ולא סוטה מין שהחברה לא אוהבת ומנדה".
גם תגובות שליליות
לא כל התגובות חיוביות. "קשה היה לי לקרוא על החוויות שעברת כילד ויותר קשה לקרוא על החוויות שגרמת להן כמבוגר", כתבה לו גולשת, "אני עדיין מאמינה שהעונש שקיבלת היה קל מדי, לשמחתי היום כבר ישנו עונש מינימום חמור יותר". הבלוג גם זימן מפגש יוצא דופן בין "אקסי" לאחת מקורבנותיו. "זה היית אתה! איזה פחד איתך?!", היא כתבה לו בתחתית אחד הווידויים על מעשי העבר (כמובן שייתכן כי אותה גולשת היא מתחזה ג.מ.).
"אם נפגשת עם מקרה כזה ויכול להיות שזה אני - אני מצטער ומתנצל לפנייך", הוא ענה, "כן, היום אני יודע למה כוונתך במילים "איזה פחד איתך. הפסיכיאטרית עשתה עלי עבודה טובה בהטמעת ההבנה שחשיפה כזו לפני אישה זו פגיעה וזעזוע".