החופש הגדול הסתיים, ובניגוד לשנים עברו, שנת הלימודים תשס"ה נפתחה היום (ד') כסדרה במרבית בתי הספר, ומיליון ו-705,000 תלמידים ברחבי הארץ התיישבו על ספסל הלימודים. לא כולם נהנים מגישה קלה לאינטרנט ולמחשבים - בבית, בבית הספר או בשניהם גם יחד.
למרות הגידול
המתמיד במספר בתי האב המחוברים לאינטרנט בישראל, בכל זאת יש משפחות, בני נוער, ואזרחים רבים שלא רק שאינם מחוברים לאינטרנט, אלא אף אינם מסוגלים לעמוד בעלויות הכרוכות ברכישת מחשב.
מדובר באוכלוסיה העומדת במרכז המאמצים לצמצום הפער הדיגיטלי, המרוכזים על ידי הוועדה לצמצום הפער הדיגיטלי של משרד האוצר, אשר הציעה לאחרונה לפתוח את מעבדות המחשבים שבבתי הספר גם בין השעות 16:00 ל-22:00, כדי "שיהיו מוקד לעשיה לימודית וחינוכית גם בשעות אחר הצהריים", כפי שמגדיר זאת רוני דיין, ראש אגף יישומי המחשב במשרד החינוך.
בזבוז משאבים
לדברי דיין, נוצר מצב בעייתי. בערים מסוימות כמו רמלה, פועלים במקביל ארבעה גופים שונים בנושא הפער הדיגיטלי ונגרם בזבוז של משאבים. "במסגרת פרויקט להב"ה נרכשים מחשבים וציוד היקפי חדש, ונשכרים מבנים לצורך פתיחת המרכזים, בעוד בתי הספר עומדים ריקים בשעות לאחר הלימודים. "בבתי הספר יש מעבדות מחשבים, אפשר לגייס סטודנטים שיוכשרו כמדריכים במקום, ולצמצם את הפער הדיגיטלי מבלי להקים מרכזים בומבסטיים", הוא מציין.
בשלב ראשון, מרכזים דומים יפעלו בכ-20 בתי ספר בדרום, בערים כמו אשקלון, באר שבע, קרית גת ואחרות. תלמידים ומבוגרים יוזמנו להשתתף בקורסים בסביבה מתוקשבת במרכזים אלה, בהם יושם דגש על לימוד ורכישת ידע, וכן על הקניית יכולות עבודה בסביבת מחשב, תוך מתן הדרכה בתוכנות אופיס, בגלישה באינטרנט, בגישה לאתרי ממשל זמין ועוד. במשרד החינוך מאמינים כי מהר מאוד ייפתחו מרכזים דומים בבתי ספר בכל רחבי הארץ.
בית הספר כמרכז קהילתי
"פתיחת מעבדות המחשבים בשעות אחר הצהריים כרוכה בעלויות תפעול נמוכות ומספקת מענה למצוקה כלכלית של האזרחים, אשר לא יכולים לרכוש ציוד בשווי אלפי שקלים, הכולל מחשב, מדפסת, חיבור אינטרנט וכדומה. יתרה מכך, חלק מהמרכזים המופעלים על ידי להב"ה, עמותת תפוח וגופים אחרים, ממוקמים לעיתים באזורים מרוחקים, ומחייבים הפעלת מערכת הסעות. בית הספר לעומתם, ממוקם כמעט תמיד בסמוך לבתי התושבים, וניתן להגיע אליו גם ברגל", הסביר דיין.
במשרד החינוך סבורים כי הרחבת שעות הפעילות של מעבדות המחשבים גם תסייע לשיפור מעמדו ותדמיתו של בית הספר, אשר הולכת ומתדרדרת עם השנים. "הפעילות תהפוך את בתי הספר למרכזים קהילתיים, ותאפשר לקהילה לראות את הצד אחר של בית הספר, לא רק בהיבט של חובות, מטלות ומשמעת", סיכם דיין.
למידה מרחוק - בגרות וירטואלית
תחום הלמידה מרחוק כבר אינו עניין חדש והפך מקובל למדי במדינות שונות בעולם. בארץ, ניתן לומר שהוא עדיין מצוי בחיתוליו, ומפותח הרבה יותר באוניברסיטאות מאשר בבתי הספר היסודיים או התיכוניים. עם זאת, במשרד החינוך צופים כי התחום ילך ויתרחב, ככל שיובן הפוטנציאל לחסכון במשאבים, צמצום הפער הדיגיטלי והתייעלות ארגונית בקרב בתי הספר.
"הלימוד מרחוק מספק מענה בשני היבטים", אומר דיין, "בהיבט הפדגוגי, המאפשר לנו לסייע לתלמידים מתקשים, ובהיבט הארגוני, המאפשר לחסוך במשאבים, ולערוך שינוי ארגוני של ממש במערכת החינוך".
"הלמידה מרחוק מאפשרת לתלמידים לקבל סיוע ממורה 'פרטי' ברשת באמצעות פתרון תוכנה דמוי מסנג'ר, או במרתונים לבגרות שאנחנו עורכים לקראת מבחני הבגרות בסוף השנה, במסגרתם מומחה במקצוע לימוד מסוים משדר שיעור ברשת, ומסייע לתלמידים להתכונן לבחינות הבגרות בקצב שלהם", הסביר דיין.
מספר כיתות ילמדו בכיתה וירטואלית אחת
פרויקט לימוד מרחוק חדש של לימודים לבגרות בערבית מנצל את האינטרנט לצורך התייעלות. "מספר התלמידים ביב' הניגשים לבגרות בערבית מועט, ועמד על כ-5-6 תלמידים בממוצע לכל בית ספר, מנהלי בתי הספר אינם מעוניינים לשמר את הכיתות הללו, ובמקום להקצות להן מורים ושעות לימוד - ברוב המקרים מחליטים פשוט לסגור אותן", אומר דיין.
במטרה לפתור את הבעיה, משרד החינוך בשיתוף פעולה עם המינהל למדע וטכנולוגיה, יזם פרויקט ניסיוני להוראת ערבית באמצעות למידה מרחוק. בניסוי יבדק מודל המשלב הוראה בכיתה והוראה ברשת, אשר ייושם על ידי מורים שיוכשרו לשם כך.
סביבת הלימוד תהיה סינכרונית וא-סינכרונית, ותשרת תלמידים מכ-20 בתי ספר ברחבי הארץ, החל מחודש ינואר. לאחר הבחינות תבוצע הערכה של הפרויקט, ובמידה ויתברר כי אכן מדובר בהצלחה, הוא יורחב לשאר בתי הספר, ובשנת הלימודים תשס"ו יספק תחליף לשעות הוראה פרונטליות.
"בעתיד אנחנו מתכננים להוסיף ללימודי הערבית גם לימודי גיאוגרפיה ומורשת", אומר דיין, "פרקי לימוד מסוימים ויחידות לימוד לבגרות יועברו רק ברשת, כמו שקורה היום ביחידת הבגרות בלשון, שנלמדת רק באינטרנט".