שהמבוגרים יפסיקו לבלבל לנו את המוח

"אני יכולה להצטלם 24 שעות ביממה", אומרת לודה דולגונין, חולת "אקזיט", בקושי בת 15 וכבר דוגמנית לנז'רי לוהטת. ואל תדאגו, כשהיא נוסעת לאודישנים ב"פראדה", אבא שומר עליה צמוד וקרוב. הכירו את הפוטנציאל

הכל נראה לה נחמד, מגניב, סבבה. היא גם יודעת מה היא רוצה להיות – דוגמנית, עורכת-דין, רופאה, שחקנית. מותר לה להתלבט, בעוד חודש היא תהיה רק בת 15. בינתיים הצילומים של לודה דולגונין, ילדה ארוכה ארוכה (1.76 מ'), מקשטים את הקמפיין החדש של "פיקס – גיבור סברינה" לחורף הקרוב.

 

לודה חתומה לשנתיים ונכון, מדובר בקמפיין להלבשה תחתונה, אבל גם זה נורא מגניב אותה. לודה חלמה להיות דוגמנית מאז שהיא זוכרת את עצמה, אבל נאלצה לחכות כמה שנים, רק עד שתהיה בשלה יותר. בשנה שעברה ניסתה בפעם הראשונה את מזלה בסוכנות "יולי", אבל הם ביקשו שתחכה קצת. הקצת הזה עבר מהר. לפני חודש ראה נציג סוכנות הדוגמנות הפריזאית "סיטי" את הבוק שלה, התלהב והראה אותו לנציגי "פראדה", שהתלהבו והטיסו את לודה, חמושה באבא, לאודישנים בלונדון. אם הכל יסתדר פיקס (זאת דווקא דאחקה של לודה), אתם עוד עשויים לראות אותה, כולה "פראדה", בקמפיין הבא של החברה.

 

מה כל-כך בוער לך?

 

"רציתי להיות דוגמנית עוד מכיתה ג'. אני מאוד מאוד אוהבת להצטלם לעשות פוזות. זה מגניב לאללה. אני יכולה להצטלם 24 שעות ביממה, וזה לא יזיז לי. אני גם אוהבת לטוס לחו"ל ולעשות תצוגות, אבל אני הכי שונאת תחרותיות. כל אחד צריך להתפתח לפי מה שהוא. לדעתי, אם אלוהים אוהב אותך, אתה תעלה ובגדול".

 

לא נראה לך מוזר לדגמן הלבשה תחתונה בגיל 15?

 

"להיפך, זה מגניב וסבבה. תחתונים זה כמו בגד ים, אל תיבהל. חוץ מזה, אף-אחד לא מאמין לי שאני עולה לכיתה י' ואני עוד לא בת 15. חושבים שאני ב-י"ב, י"א. אין לי שום בעיה לעשות הלבשה תחתונה. אסור להתבייש. הביישנים מתים ראשונים. שקוף ועירום אני לא עושה. זה לא הגיל וזה לא הזמן".

 

לודה נולדה באוזבקיסטן כלודמילה. מגיל שלוש היא בארץ, בתל-אביב. הוריה, דימיטרי וויקטוריה, גרושים. האב עובד כשף, האם בחנות בגדים בכיכר המדינה. מהנישואים הראשונים של אמא שלה היא חובקת אח, מוטי (מיצה), 21. מצד אביה היא חובקת כבר ארבעה חודשים אח קטן, איליי.

 

את זוכרת משהו מבוכרה?

 

"יש לי קלטות וידיאו. התחלתי לרקוד מגיל שנה. אמא שלי תמיד היתה מדליקה מוזיקה, ואני הייתי מתנועעת עם הראש ורוקדת. יש לי גם סבתא שם, ואני נורא מתגעגעת אליה".

 

הסתדרת עם הגירושים של ההורים?

 

"בטח. ככה הם חברים מאוד טובים. כל אחד בעולם שלו. אמא ואני גרות ביד-אליהו ואבא גר קרוב. אמא לא התחתנה עוד פעם, אבל יש לה חבר. סיפור מתוסבך ונהדר. אמא היא הדבר שאני הכי אוהבת בעולם. תנו לי מיליון דולר ותגידו לי לעזוב אותה – בחיים לא. כשהייתי קטנה, הייתי חולה. היו לי כאבי בטן, אינפוזיות, ואמא היתה איתי יום ולילה. ארבע שנים הייתי על אינפוזיות, בדיקות דם, גם בבתי-חולים, והיא תמיד שמרה עלי.

 

"אמא שלי רוצה שאני אדגמן לחברות הכי גדולות, 'גוצ'י', 'ורסאצ'ה'. כשהיא ראתה את התמונות של הבוק שלי, היא התחילה לבכות בהיסטריה המונית. או מיי גוד, כמה שהיא היתה מאושרת בשבילי. אני החיים שלה".

 

איך היתה הקליטה שלך בארץ?

 

"מגניב, וסבבה. די מהר נטשתי את שפת האם שלי ובגיל חמש כבר התחלתי לדבר בגן רק עברית, עד ששכחתי רוסית. כולם סביבי – הגננות, הילדים, המורות – דיברו עברית. עם הזמן התעקשתי שוב ללמוד את שפת האם. סבתא שלי ואמא שלי עזרו לי. עכשיו אני כבר יודעת לא רע, אבל יש לי עוד טעויות".

 

בטח הרבה יותר קל לך בחיים בגלל שאת יפה.

 

"אני לא מחשיבה את עצמי יפה. רק בינונית. כולה נורמלית. יש בי הרבה דברים דפוקים. אתה צריך לקום בבוקר ולהגיד 'אני נורמלי, אני שמח במה שיש לי ואני אוהב את מה שאני', אחרת תשתגע לאללה. אני גם נורא נגד ניתוחים פלסטיים. מה שאתה זה מה שאתה".

 

חוכמה גדולה להגיד את זה בגיל 15.

 

"נכון, אבל אני בחיים לא אעשה".

 

שיואווו, את נורא גבוהה!

 

"אני 1.76 מ' ואני די מצטערת שאני לא יכולה ללכת על עקבים. יש גם בנות שגבוהות ממני".

 

יש לך חבר?

 

"לא. היה לי מאוד מזמן והוא היה גמד. אני מעדיפה חבר גבוה. כרגע לא מתחשק לי חבר. הבטחתי לאמא שלי שאני אעשה כמה שיותר טוב את הבגרויות, וחבר זה עוד הסחה לבגרויות. בוא נגיד שאם אני ארצה חבר – אז יהיה לי בלי בעיות. חבר בבית-הספר זה הדבר הכי נודניק שיש. מצד אחד זה סבבה, מצד שני הוא מסתכל על כל צעד שאת עושה. אני לא סובלת קנאים".

 

החלטת סופית שתהיי דוגמנית כשתגדלי?

 

"אני כבר גדולה. כולם אומרים לי להיות עורכת-דין, בגלל העקשנות שלי. גם רפואה מעניינת אותי. בכלל, מעניינים אותי כל-כך הרבה דברים ואני לא יודעת מה להחליט".

 

רוצה לככב בטלנובלות? הרבה דוגמניות עושות את זה.

 

"השתגעת? אני לא אוהבת טלוויזיה. קולנוע? תיאטרון? סבבה לי. כשאני באה לצילומים לדוגמנות, אני מרגישה הכי נוח, אבל בטלוויזיה, אלוהים ישמור. שמים לך טונה מייק-אפ על הפרצוף שאתה בקושי יכול לנשום ולהוריד את זה".

 

מה את אוהבת לראות בטלוויזיה?

 

"אני מה-זה חולה על 'אקזיט'. תוכנית מגניבה. כל הדיבורים שהיו – או מיי גוד! – על התוכנית, טיפשיים לאללה. שהמבוגרים אתם יפסיקו לא רוצים לבלבל אז לא תראו, מי מכריח אתכם? לנו את המוח. עשו מזה יותר מדי עניין. בסך-הכל, רבאק, היו דברים יותר נוראיים מזה בטלוויזיה. שהמבוגרים יעשו עצומה נגד דברים יותר חשובים מזה".

 

מה את עוד אוהבת?

 

"מוזיקה. אני רואה הרבה ערוץ 24. אני אוהבת את שי גבסו ו'כלא שש'. חולה עליהם. רסמית, לא ראיתי את 'כוכב נולד' הראשון, אבל הדיסק שלו באמת על רמה. אני מאוד אוהבת ראפ. אני גם מאוד אוהבת לרקוד. פעם, כשהייתי צעירה, אפילו רקדתי ריקודי עם וג'אז. אם הייתי גרה באמריקה, הייתי מתה להיות מעודדת. אני אוהבת את הקטע של לרקוד ולצעוק, את שמחת החיים".

 

והשנה בעד מי היית ב"כוכב נולד"?

 

"אהבתי את הראל מויאל ואת השיר שלו. אמא שלי מה-זה חולה על סאשה. כשסקעת שר הוא אף-פעם לא עשה לי צמרמורת, אבל כשמויאל שר, היתה לי".

 

מה התכונה הכי בולטת שלך?

 

"אני נורא כנה. לא אוהבת לשקר בכלל. אני לא אוהבת שמקנאים. בגלל זה אני לא מדברת עם שתי חברות נורא טובות. ניתקתי איתן קשר, בגלל הקנאה".

 

את אוהבת דוגמניות?

 

"אני אוהבת מאוד את ג'יזל, אבל אני רוצה להיות לודה, לא אף אחת אחרת. לדעתי גם טיירה בנקס שווה לאללה. בארץ אנה באומן מהממת. גם מורן אטיאס מאוד יפה. זהו פחות או יותר".

 

ומה עם הבנים?

 

"אח שלי יותר יפה מכל הדוגמנים. דודי בלסר, אני לא מתה עליו, גם לא על איתי אטיאס. אז מה אם כולם חושבים שהם מהממים". עד מתי תדגמני? "לא יודעת, אבל אני יודעת שעם הזמן זה יתחיל לשעמם אותי. רוב הדוגמניות מדגמנות בערך עד גיל 28. אלוהים יחליט מה אני אעשה. לכל אחד רשום בגורל מה הוא יהיה".