"יש משקיעים, אשר מן-הראוי לתת להם ארכה מוגדלת להגשת תביעות נגד חברות החשודות בהונאה".
זו העמדה שביטאה היום (ד') נציבות שוק ההון, בפנייה דחופה אל בית-המשפט לערעורים של ארה"ב; המקרה הנדון הוא חברת ההשקעות AIG לגבי התשתיות באסיה נגד צ'ייס-מנהטן אסיה ונגד ג'יי-פי מורגאן פארטנרס (מקרה המתייחס לרכישת ניירות-ערך בשנת 1998).
הנציבות אומרת כי הגדלתה של תקופת ההתיישנות יכולה להתאפשר על-ידי כך שהחוק סארבאנס-אוקסלי יהיה רטרו-אקטיווי (בעל תחולה גם לפני שנחקק); החוק הזה (שנחקק ביולי 2002) קובע כי משקיעים יכולים להגיש תביעות בתוך 24 חודש מעת גילויה של התנהגות רמאית, ובתוך 60 חודש (5 שנים) מיום שאירעה הפרת-החוק לכאורה - ולא שנה אחת ו-3 שנים (בהתאמה) כפי שקבע החוק הפדראלי עד אז.
פרשנים הזכירו כי בזמן האחרון היו מקרים של הונאה לכאורה, אשר אינם יכולים להידון בגלל סיומה של תקופת-ההתיישנות בת 3 שנים. למשל: עובדי מערכות-פנסיה במדינות אוהיו וג'ורג'יה וואשינגטון, אשר לא יכולים לתבוע בקשר להונאה של אנרון בשנים 1997-1998; בעיותיה של אנרון החלו להתגלות רק בסתיו 2001, ערב הבקשה לקבל הגנת בית-משפט (סעיף 11) בדצמבר של אותה שנה. מה שהנציבות מבקשת מבית-המשפט, זה לפתוח את האפשרות בפני משקיעים שירצו להחיות את טענותיהם.
"המצב אשר שרר לפני חוק סארבאנס-אוקסלי" - אמרה הנציבות - "הגביל באורח לא-סביר ובלתי-ראוי את הפעולות המשפטיות שיכלו לנקוט משקיעים אשר נפלו קורבן להונאה (לכאורה), במקרים של הונאות אשר היו מסובכות וארוכות-טווח מכדי להתגלות בתוך 3 שנים".