עד סוף שנות ה-60, הרפואה בכפר הערבי התבססה על מרפאים עממיים שחלק גדול מהתרופות שלהם מבוסס על צמחי מרפא. עם חדירת הרפואה המודרנית, המציעה פתרונות מיידיים לבעיות דעך מעמדה של הרפואה העממית ועמה פחת ערכם של צמחי המרפא בקרה ערביי ישראל והבדואים בסיני. במקביל לתהליך הזה, חל מפנה בקרב הציבור שטופל באמצעים מודרניים. מאז שנות השמונים עולה קרנה של הרפואה העממית ושל צמחי המרפא ומרפאים עממיים רבים מטפלים בציבור שאינו בני הכפר המקומיים.
במהלך מחקריו בדק קריספיל את תפקיד צמחי המרפא בקרב עדות שונות. אחד הקשיים בהם נתקל היה זיהוי צמחי ישראל בהתאם לשמם המסורתי. בתהליך הזה למד קריספיל על מצחים רבים שלהם אותם השימושים במסורות שונות.הלענה למשל היא צמח שנתפס כמרפא בעיות עיכול בכל המסורות באזור.
צמחי מרפא רבים נתפסו כצמחים המגרשים רוחות רעות ושדים ועל כן רווחה האמונה שהשימוש בהם נגד בעיות רפואיות יגרש את השדים מהגוף. ישנם צמחים שבמסורות מסוימות ניתן לקטוף אותם בימים מסוימים בשבוע ובמצב מסוים של הירח על מנת שלא לעורר שדים ורוחות. לפי מסורות רבות עץ החרוב מאכלס רוחות רעות ואסור לשבת תחתיו, כך גם התאנה. לעומתם עץ המייש מאכלס רוחות טובות ומומלץ לשבת תחתיו. ישנם צמחים ובייחוד עצים הנחשבים קדושים, ביניהם עץ הזית.
הצמחים הנפוצים בכפר הערבי, שמומלץ לגדל בכל בית:
דודא- הדודא הוא צמח נפוץ בארץ. הוא נתפס כצמח שמגביר את כוח הגברא ופותר בעיות פוריות. צורת השורש שלו דומה לאדם ולכן בעבר פחדו להוציא אותו מהאדמה ורתמו כלבים וחמורים לפעולה הזו.
אזוב- האזוב הוא אחד מצמחי המרפא העתיקים. הכהן הגדול היה משתמש באזוב בטקסי טומאה וטהרה והיה טובל אותו בדם הקורבנות שהעלה. האזוב נחשב לצמח מרפא חשוב, הוא מסייע נגד תולעים ומחלות בדרכי העיכול.
את האזוב צורכים בשמן (שמופק באותו אופן שבו מפיקים את שמן הפיגם), או בחליטת תה. אגב, האזוב הוא המרכיב העיקרי של תערובת הזעתר.
מרווה משולשת- שמה של המרווה בלטינית הוא salvia, מלשון המושיע. לפי האמונה, גידול מרווה בגינה, מרחיק מחלות מהבית. המרווה טובה למחלות חורף כמו הצטננות, נזלת, שיעול, כאבי גרון וכו'. בנוסף היא טובה לטיפול בכאבי בטן ובבעיות בדרכי העיכול. את המרווה שותים בתה וניתן לטבל אתה מאכלים.
רוזמרין רפואי- הרוזמרין מצוין לטיפול בכינים. מהרוזמרין ממצים את השמן האתרי שבו, ע"י כתישה או בישול. את השמן האתרי מוהלים בשמן זית או בשמן שקדים.
חרצית- החרצית מסייעת להסדרת וסת שאינה סדירה. בנוסף, היא משכיחה כאבים בזמן הוסת. את פרחי החרצית מייבשים ושותים אותם בתה.
צמחים נוספים: מליסה, הדס ופיגם הם צמחים חשובים שעליהם יורחב בפינת הניסוי.
ניסים קריספיל, אנתרופולוג, התארח בתכנית מספר 139