זמן הוא מושג בסיסי, ובלעדיו לא ייתכנו חיים ובטח שלא מדע. ובכל זאת הזמן הוא מושג חמקמק. ניסיונות להסביר, להגדיר ולתאר אותו נכשלים. בהיסטוריה המדעית היו כמה מהפכות בתפיסת הזמן, למשל תורת היחסות, שקבעה שהזמן הוא יחסי, וכי תנועה משפיעה על הזמן. אך עדיין תפיסת הזמן היא חידה גדולה ולא פתורה.
דוגמא לפרדוקס שניתן להסביר ע"י תפיסת זמן שונה
סופרמן טס בחלל, ויורד עליו גשם. הוא טס במהירות האור, לכן, על פי תורת היחסות של איינשטיין, הוא הולך ומתקצר. בשלב מסויים הוא נכנס למנהרה, כך שכולו מוסתר בתוכה ואינו נרטב. אח"כ הוא ממשיך בטיסה החוצה.
אם מסתכלים על אותו האירוע מנקודת המבט של המנהרה, מקבלים סיפור שונה – המנהרה היא שמתקרבת לסופרמן במהירות האור, והיא זו שהולכת ומתקצרת. לכן, כשסופרמן עובר במינהרה, בשום שלב הוא אינו מוגן כולו מהגשם (כשהרגליים נכנסות, הראש כבר יוצא).
יש כאן פרדוקס – אחד אומר נרטבת, השני אומר לא נרטבתי. אחד אומר אני התקצרתי, השני טוען שהוא התקצר. איזו גרסא נכונה?
ניתן לפתור את הפרדוקס אם מבינים שכל אחד מסתכל על הזמן וחווה אותו בצורה שונה. כל אחד "מסדר" את רצף האירועים בצורה שונה (וכולם צודקים!). לפי תפיסתו של סופרמן, קודם נכנסו הרגליים למנהרה, ואח"כ יצא הראש. מנקודת המבט של המנהרה הסדר היה הפוך.
מבחינת גישת המדע לזמן, רוב המדענים מחזיקים בגישה שהזמן הוא מעין גיליון בעל 4 מימדים, שהכל קבוע והכל כתוב עליו. מיעוט של מדענים (וביניהם הפיזיקאי הישראלי יקיר אהרונוב) טוען כי הזמן איננו רק מימד, וכי רצף הזמן הוא כזה שמאפשר בחירה בין אפשרויות ורצון חפשי.
ד"ר אבשלום אליצור התארח בתכנית מספר 141