"אמפליפייר": רוק קשה ותובעני

אלבום הבכורה של ההרכב הבריטי מציג רוקנ'רול שמשלב בין השפעות שונות

להקת "אמפליפייר" היא אחת התגליות החדשות באי הבריטי וע"פ מבקרי המוזיקה שם גם המבטיחות שבו. מדובר בשלושה חבר'ה (באס-גיטרה-תופים) ממנצ'סטר שמנגנים יחד כבר 5 שנים ובשנה האחרונה עבדו על אלבומם הראשון הנושא את שם הלהקה. לחברי הלהקה יש חיבה עזה ללהקות האולד-סקול, זה מתחיל בשמות השירים באלבום - השיר הראשון באלבום ניקרא motorhead והאחרון UFOs, וממשיך בהיבט המוזיקלי בו הם לוקחים את הצד היותר רציני ואפל של הלהקות הללו ומותחים אותו לכיוונים שונים.

 

הרוק של "אמפליפיר" נוקשה וכבד ומשלב בין היתר את הסאונד של soundgarden ו-tool עם סאונד גותי איטי ומחוספס. סולואי הגיטרה ארוכים ומורכבים וכל שיר שלהם נשמע כמו יצירה דרמטית קצרה.

 

סאל באלאמיר כותב שירים עמוסים בדימויים ורעיונות אידיאולוגים על שוויון, חירות ופלישת יצורים מהחלל. באלאמיר מתפקד כגיטריסט והסולן הראשי, והוא שר בצורה נקיה ומונוטונית, ללא צרחות ויללות צורמות הוא מצליח לבנות בכל שיר אווירה מיוחדת, שמגיעה לשיאה בשיר השני באלבום בו צועק סאל-  "It's time to fly". באותה רגע אפשר ממש להתרומם מעוצמת הרגש שמושקעת בשורה, וכשאחרי זה עוד מגיע סולו גיטרה גראנג'י הורס, מרגישים בבטן את העוצמה שהלהקה מסוגלת להגיע אליה.

 

מאורך השירים נראה שללהקה אין כוונות מסחריות של מש בכיוון ה-MTV. אורך האלבום מעל לשעה ויש בו רק 10 שירים, שכל אחד מהם נמשך מעל ל-5 דקות. זה אלבום קשה, כבד וטיפה חוזר על עצמו - אבל הוא מומלץ למי שרוצה להיות מעודכן בשמות החמים בשוק.