הפרדה אקולוגית

גדר ההפרדה מסבה נזק אקולוגי רב לכל אורכה ובייחוד בהרי יהודה

מתוך תכנית 148 - סליחות לסביבה:

 

בני-אדם נלחמים על טריטוריה מאז ומתמיד. גדר ההפרדה, שנבנית בתוואי מתפתל, חוצה ואדיות ומטפסת על רכסי הרים, מדגישה את האבסורד שבמאבקים האלה. בתוך מלחמה עקובה מדם על חלקת השטח, נראה שלאיש לא אכפת מה יעלה בגורלה של האדמה. אבל יש אנשים שלא רק אכפת להם – הם גם עושים משהו בעניין. האקולוג רון פרומקין לקח חלק בעתירה לבג"צ, שהביאה, בסופו של דבר, לשינוי תוואי הגדר באזור מבשרת. כתבתם של אורי אטינגר ואיתי קשת.

 

פרומקין היה חלק מקבוצה שפעלה לשינוי תוואי הגדר באמצעות עתירה לבג"צ. לעתירה היו נימוקים רבים, ביניהם הועלה נושא הפגיעה הסביבתית שנגרמת בעקבות בניית הגדר באותו התוואי. העתירה הכילה חוות דעת מקצועית של פרומקין כאקולוג, המפרטת את הנזקים שיגרמו בתוואי שבין מבוא חורון – בית ליקיא – קטנה - אל קוביבה - הר אדר – מבשרת ציון. חלקים רבים מחוות הדעת הם רלוונטיים לאזורים נוספים בגדר.

עתירתם של פרומקין וחבריו נתקבלה ע"י בג"צ, שהורה להסיט את התוואי. בפסק הדין הכיר בג"צ בפגיעה האקולוגית הנגרמת כתוצאה מבניית החומה.

 

אלו נזקים מסבה הגדר לאוכלוסיית בעלי החיים?

על מנת לשמור על מיני בעלי החיים בארץ הוגדרו ע"י רשויות שמירת הטבע שטחים שהם קריטיים לשמירה על בעה"ח. הודות לשמירת השטחים האלו, מתאפשרים תנועת בעלי חיים והפצת צמחים. מדובר בארבעה מסדרונות אקולוגיים מרכזיים בהם מתקיימת פעילות רבה של חיות הבר בארץ. כתוצאה מבניית הגדר, המסדרון שנמצא באזור שמקשר בין שפלת יהודה לרכס הכרמל דרך הרי יהודה, מערב השומרון ורמות מנשה- נחסם. קטיעתו של הרצף הפתוח פוגעת בבע"ח וצמחים רבים, חלקם מינים הייחודיים לאזור הספציפי הזה. החומה הנבנית לא מאפשרת מעבר של בע"ח והמינים העיקריים הנפגעים מכך הם יונקים כמו תנים, צבועים, צבאים, שועלים, חתולי בר, גיריות, דורבנים וכו'. בעלי החיים האלו שבאופן טבעי חיים במרחבים פתוחים ומשוטטים בין אזורי רביה ואכילה, יאלצו להצטמצם לשטח מחיה מוגדר ומוגבל, דבר שיפגע מאוד באוכלוסיות. הגדר יוצרת נתק בין אוכלוסיות בע"ח, לפגיעה זו השלכות על יציבות האוכלוסיות והיא עלולה להביא להכחדת מינים של בע"ח.

בנוסף, חלק מתוואי הגדר עובר באזורים שבהם חיות אוכלוסיות של בע"ח שנמצאים בשולי תפוצתם. משמעות הדבר היא שלחיות האלו שוני גנטי מקרוביהם שחיים במרכז אזור התפוצה. לאוכלוסיות שחיות בשולי אזור תפוצה חשיבות רבה במקרים שבהם חלים שינויי אקלים, בזכות השונות הגנטית עשויים בעה"ח שבשולי התפוצה לשרוד תנאי אקלים שבעה"ח במרכז התפוצה לא ישרדו. הפגיעה במגוון הביולוגי פוגעת במגוון הגנטי במינים ומאיימת על כושר הישרדותם של מיני בע"ח.

 

אלו נזקים מסבה הגדר לצמחים?

הפגיעה בבעלי חיים פוגעת בין היתר גם ביכולת הרבייה של צמחים. צמחים רבים תלויים בבע"ח לצורך האבקה והפצת זרעיהם. ישנם צמחים שהזרעים שלהם מופצים אחרי שעברו את מערכת העיכול של בעה"ח- משמע בצואה, ישנם זרעים שמופצים כתוצאה מכך שהם נדבקים לפרוות החיות וכו'. פגיעה זו עלולה לגרום נזק לאוכלוסיות טבעיות ולמערכות אקולוגיות הן בטווח הקצר והן בטווח הארוך.

 

אלו נזקים נגרמים לנוף?

החומה הנבנית בשטחי הארץ פוגעת בנופיה. תוואי המבנה עצמו פוגע בשטח ומותיר אזורים מצולקים. הגדר ומערך הדרכים והגדרות הנלווה אליה משתרעים על פני רצועה ברוחב של 60-50 מ' ויותר, שבה גדלים ומתקיימים צמחים ובעלי חיים מוגנים, חלקם מינים נדירים.

נזק לעתיקות- השטח התחום בגדר המתוכננת ממערב לבית איענאן וקטנה כולל שטחים בסדר גודל של 8,000 דונם שבהם שטחים מעובדים ושטחי מרעה. השטחים המעובדים בנויים על בסיס טראסות חקלאיות עתיקות מתקופת בית ראשון, הבית השני ומהתקופה הרומית-ביזנטית המהווים יחד מכלול נופי שלם של טראסות ים-תיכוניות מעובדות, מן היפים שיש בהרי יהודה. יש חשש שהתוואי הנוכחי עלול לגרום פגיעה בלתי הפיכה בנופים אלה, נופי התנ"ך, שלא השתנו כמעט באלפי השנים האחרונות והם בעלי ערך תרבותי-נופי מן החשובים בעולם.

 

מדוע באזורים ההרריים הפגיעה האקולוגית קשה יותר?

באזורים המישוריים בהם נבנית הגדר הפגיעה האקולוגית פחות קשה מאשר באזור ההר. יכולת השיקום של הרים היא מאוד נמוכה ותהליך השיקום הוא איטי. תהליך היווצרות של מטר קרקע באזור הררי אורך כחצי מליון שנים. בנוסף באופן טבעי הפגיעה הנופית בהרים נראית למרחוק. החציבות בהרים נראות ממרחק של 10-15 ק"מ.

 

מהן הבעיות בשיקום השטח שניזוק כתוצאה מבניית הגדר?

כושר השיקום העצמי של המערכת הטבעית בנוף הצחיח למחצה שבו עובר חלק מתוואי הגדר הנו מוגבל מאוד. ניתן היום לראות בבירור עקבות פעילות אנושית מינורית בהרבה, מלפני אלפי שנים, אשר שרדו עד ימינו. לפיכך ניתן לדעת בוודאות כי הצלקת הקשה הנוצרת בנוף על ידי הגדר תישאר לדורות רבים ללא אפשרות שיקום עצמי, אלא אם יושקעו מאמץ רב ומשאבים ניכרים בשיקום נופי באמצעים מלאכותיים.

 

כיצד ניתן למזער את הנזקים האקולוגיים שנגרמים כתוצאה מבניית הגדר?

· שינוי התוואי- תוואי הגדר מתפתל באזורים רבים, מה שלמעשה מכפיל את אורכה של החומה. כדי לחצוץ בין המדינות ניתן לבנות 380 ק"מ של גדר, אך בפועל בונים 650 ק"מ.

· חיפוש חלופות לתוואי הגדר, בעיקר באזורים רגישים כמו בהר.

· חיפוש חלופות שממזערות חצייה של ערוצי נחלים באזור ההררי, תוך ניסיון להימנע מחסימה ומילוי של ערוצים זורמים.

· העברת התוואי קרוב לקו הרכסים, מעבר לקו הרכס מצדו הצפוני, מאפשרת לעבור בבית גידול עם שיפוע מתון יחסית הזוכה למנת משקעים גבוהה יותר ולקרינת שמש נמוכה יותר, ולפיכך יוכל להשתקם ביתר קלות בעתיד.

· לא ברור אם מההנחיות לגדר מתחייב שכל 60-50 המטרים של התשתיות הנלוות (דרכים, גדרות ותעלה) יהיו במישור אופקי אחד, דבר שעשוי לחייב חציבות אדירות-ממדים בשטח הררי. יש לשאוף לצמצום הפגיעה הטופוגרפית בפני השטח.

· אספלט- צה"ל משתמש ברכבי שטח ונוסע בעיקר בדרכי עפר שאינן סלולות. לא ברורה נחיצותו של התוואי הסלול באספלט. תוואי סלול יוצר מפגע סביבתי גדול בהרבה ולדורות באזור שבו הוא עובר - מחייב יישור שטח מסיבי יותר ומשנה במידה ניכרת יותר את זרימת המים וסחיפת המים והקרקע. עם זאת, במדרונות שבהם תוואי הגדר עובר בשיפוע תלול יחסית, שימוש באספלט יכול לאפשר את קיצור הפיתולים של התוואי (במדרון תלול עבירות כביש אספלט גבוהה יתר מאשר דרך עפר) ובכך לצמצם הן את היקף הפגיעה בפני השטח והן את אורך הגדר והתשתיות הנלוות. לפיכך, מוצע לצמצם את השימוש באספלט לשיפועים תלולים בלבד, וזאת רק באותם מקומות שהשימוש באספלט יכול לצמצם את היקף הפגיעה בשטח הפתוח.

· יצירת מעברים לבעלי חיים קטנים- ניתן לשלב צינורות בקוטר 30-20 ס"מ שיאפשרו לבע"ח קטנים לחצות את התוואי מצד לצד. עדיף למקם מעברים אלה במקומות שמשמשים כבר היום כמסדרונות תנועה לבעלי חיים (אוכפים, ערוצי נחלים, שבילים קיימים וכו').

· טיפול בעודפי העפר מהבניה, כדי להימנע מפיזורם על מדרונות ושטחים סמוכים.

· שימוש מרבי בדרכים קיימות ולהימנע מפריצת דרכי עבודה נוספות.

· יש להימנע משימוש בחומרי הדברה שעלולים לפגוע בחי ובצומח שמעבר לתחום העבודה ולפגוע באיכות המים בנחלים ובאקוויפר ההר.

· יש להעתיק מאזור העבודות צמחים בעלי ערכיות גבוהה (למשל עצי זית, ערכי טבע מוגנים ובמיוחד עצי בר וגאופיטים), ולשלבם במסגרת שיקום נופי של אזור גדר ההפרדה.

 

מהי הבעייתיות באופן שבו נקבע תוואי הגדר?

תוואי הגדר לא נקבע לאחר בדיקת ההשלכות שלו על הסביבה- פרויקטים בהיקף קטן מהגדר שצפויים להשפיע על הסביבה בארץ, מחויבים לערוך סקר שיבחן את השפעתם על הסביבה. עליהם להציע הצעות למזעור הנזקים לסביבה ולנוף. גם פרויקטים לתשתיות לאומיות, שיש צורך לנהלם בלוח זמנים מזורז, מטופלים בהיבטים אלה בוועדה לתשתיות לאומיות.

 

תגובת משרד הביטחון לכתבה

גדר הביטחון פוגעת בקרקע ובכל מה שנמצא בה ואולם מערכת הביטחון נותנת את דעתה על סוגיות אקולוגיות מתוך כוונה למזער את הפגיעה.

בצוות תכנון הגדר משולב אדריכל נוף, ופעילות הבניה מתואמת מול רשות הטבע והגנים הלאומיים.

באשר לטענות שהועלו לגבי אורכו ומיקומו של התוואי, ראוי להזכיר שהגדר מוקמת לצורך ביטחוני ואין מקום לסיכון חיי אדם עקב התעלמות מהמבנה הטופוגרפי של השטח שבו יש יתרון מבצעי להמצאות הגובה.

באשר לשיקום השטח ראוי להזכיר שבארץ מקובלים פרויקטי שיקום, כשיקום מחצבות, ולכן הדבר בר ביצוע.