המיתולוגיה של הטכנולוגיה

"טכנולוגיה פורעת סדר", או Disruptive Technology, היא מושג לוהט בעמק הסיליקון של ימינו. ג'ון דבורק הספקן יצא לבדוק מה פירושו, מהיכן הוא נובע, והאם יש לו אחיזה במציאות

"טכנולוגיה פורעת סדר" (Disruptive Technology), היא מושג לוהט בעמק הסיליקון. כוהני ה-VC, האוחזים בקרנות הון הסיכון, משתמשים בביטוי הזה בכל הזדמנות אפשרית כדי לתאר את ההשפעה הדמיונית שתהיה לטכנולוגיה שהם מוכרים.

 

מאחר ואני זקן מספיק כדי לזכור את מהלכי הניפוח של הבועה הקודמת, בדקתי במה מדובר. אתם רואים, אני נעשה חשדן ברגע שכולם סביבי מתחילים להשתמש באותן Buzz Words ונדמה לי שהם עושים זאת בלי קשר לנושא הנדון.

 

מתברר כי המקור נמצא בספר שנקרא "דילמת הממציא" (The Innovator's Dilemma), שכתב פרופסור נחשב בשם קלייטון קריסטיאנסן מבית הספר למנהל עסקים של הרווארד. ומסתבר כי היוקרה של אותו פרופסור כה גדולה, שאף אחד אפילו לא מנסה לאתגר את קביעותיו ולבדוק אותן מול המציאות.

 

לפי פרופסור קריסטיאנסן, ההגדרה של טכנולוגיה פורעת סדר היא: טכנולוגיה זולה ונחותה מבחינת ביצועים, שחודרת לשוק במצב בו הטכנולוגיה הממוסדת מתקדמת מהר יותר ממה שהציבור מוכן להטמיע ויכול להסתגל לשינויים שהיא מביאה.

 

הטכנולוגיה חודרת מלמטה, כובשת את בסיסי הכוח של השוק, משתפרת עם הזמן - ואז מסלקת מדרכה את הטכנולוגיה המסורתית שהתנתקה משורשיה הכלכליים. תיאוריה יפה שיש לה רק בעיה אחת: אין אף דוגמה משכנעת לכך. כל הדוגמאות של פרופסור קריסטיאנסן לוקות באי דיוק כזה או אחר - לפחות בכל הקשור להגדרה הפורמלית של טכנולוגיה פורעת סדר.

 

הדוגמאות לא מדויקות

 

בכל הדוגמאות שהוא מציג, טכנולוגיה אחת אכן החליפה בהדרגה את קודמתה, אבל בשום מקרה לא היה זה בעקבות תהליך של החלפת טכנולוגיה טובה בפחות טובה. לדבריו, העניין שלו בתהליך התחיל כשראה איך המחשבים דחקו החוצה את רגליהם של המיני-מחשבים מתוצרת דיגיטל, אולם ישנן כמה הוכחות לכך שלא כך קרה:

 

• המחשבים לא התחילו כתחליף ירוד למיני-מחשבים, אלא כשיפור עצום למחשבונים ולמכונות כתיבה.
  
  
• אף מנהל לא זרק את ה-VAX מהמשרד והחליט לקנות Apple II או PC. ארכיטקטורת VAX כשלה בתחרות מול שרתי Unix, שאיש לא חושב אותם לזולים ונחותים.
  
  
• דיגיטל עשתה טעויות רבות שלא כאן המקום לפרטן. חברות אחרות עם משפחות מיני-מחשבים, כמו יבמ, HP וסאן, החזיקו מעמד על ידי הסתגלות בזמן לאתגר של UNIX ומעבדי RISC.

 

אפשר להמשיך בכך אבל עדיף לעבור לדוגמאות אחרות. בעיתון של בוגרי הרווארד מופיעה רשימה ארוכה של דוגמאות נוספות לטכנולוגיות פורעות סדר. אף אחת מהן לא עומדת במבחן העובדות: מכוניות חשמליות - על איזו פלנטה הם חיים? סחר אלקטרוני - תשאלו את חנות המכולת השכונתית כמה תחרות יש לה ממרכולים אלקטרוניים.

 

הדבר הקרוב ביותר למציאות שאפשר למצוא ברשימות האלה זה צילום דיגיטלי. הוא באמת הורג את הצילום המסורתי. אבל ממתי מצלמות דיגיטליות זולות יותר או בעלות טכנולוגיה נחותה ביחס למצלמות פילם? במה זה שונה מכך שהמכוניות החליפו את הסוסים והחשמל את שקי הפחם?

 

איני מכיר אף דוגמה של טכנולוגיה נחותה שכבשה את השוק. בכל הדוגמאות שאני מכיר, הטכנולוגיה החדשה היתה טובה יותר, ואם לא - היא נכחדה. לפעמים להיות טוב יותר זה להיות זול יותר אבל רק לעיתים נדירות המחיר הוא הגורם הקובע.

 

הטכנולוגיה החדשה תמיד עדיפה

 

גם מי שחושב שלינוקס היא דוגמה משכנעת ל-Disruptive Technology טועה, ואת זה מוכיח מבט אחד בדוחות הכספיים של מיקרוסופט. כאשר לינוקס יצאה לראשונה, ב-1992, למיקרוסופט היו 2.2 מיליארד דולר בקופה. עכשיו, אחרי 12 שנות הפרעת סדר, יש למיקרוסופט פי 33 יותר. אז מי בדיוק מודח? בוודאי שלא ביל גייטס.

 

כל עוד הוא וסטיב באלמר ימשיכו לנתב את מיקרוסופט במסלול הסתגלות בלתי נגמרת לתנאי שוק משתנים, הם לא צריכים לפחד מטכנולוגיות פורעות סדר. רק קיפאון טכנולוגי או מנטליות של שביעות רצון מהסטטוס קוו יכולים להדיחם מהפסגה.

 

זה מה שקרה ברוב הדוגמאות שפרופסור קריסטיאנסן מביא: חברה מבוססת עם טכנולוגיה בוגרת ונתח שוק מעורר קנאה בוחרת לרבוץ על הצלחות העבר בזמן שהמתחרים החדשים פשוט עוקפים אותה. נכון שהם התחילו בקטן, ונאלצו להסתפק בשולי רווח אפסיים, אבל הטכנולוגיה החדשה תמיד היתה עדיפה על הישנה.