כל התקנים והשמות

מהו DVD, DVD-ROM, DVD-R/RW ועוד, מי עומד מאחורי ה-DVD Forum, מה ההבדל בין פלוס למינוס והסברים לעוד כמה מושגי מפתח בתחום

• DVD - ראשי תיבות של Digital Video Disc או Digital Versatile Disc. דיסק אופטי שניתן לכתוב עליו בשתי שכבות, משני צדדיו, נתונים, וידאו ואודיו. חבילת התקנים הבסיסית שמגדירה את הספציפיקציות גובשה בשנים 1997-1995 ונחתמה ב"Book A" (ע"ע). הכתיבה על תקליטור DVD מתבצעת באמצעות צריבת שקערורית זעירות במשטח מתאים, וקריאתן באמצעות קרן לייזר "כחול" (בעל אורך גל של 630 ננומטר). שכבה רגילה מספיקה לכתיבה של 4.7GB של נתונים, שבפורמט הדחיסה MPEG-2 מספיקים ל-133 דקות של וידאו, מלווה בצליל דולבי 16 ביט בדגימה של 48KHz ("איכות CD" ועוד קצת).
  
  
• DVD-5 - סוגי התקליטורים הנתמכים בכונני DVD מוגדרים באמצעות מספרים. DVD-5 הוא תקליטור 4.7GB (צד אחד, חד-שכבתי). DVD-9 הוא תקליטור 8.5GB (צד אחד, דו שכבתי). DVD-10 הוא תקליטור 9.4GB (דו צדדי, חד שכבתי). DVD-18 הוא תקליטור דו צדדי ודו שכבתי שתומך באחסון של 17GB.
  
  
• Book A - ספר התקנים הראשון של DVD Forum, שמגדיר את המאפיינים של טכנולוגיית DVD ומכשירי DVD-ROM. בהמשך הגיעו Book B שהגדיר ב-1998 את תקן DVD-Video ו-Book C (ב-1999) שהתייחס ל-DVD-Audio. במקביל, בשנים 97', 98' ו-99', הוצגו הספרים D, E ו-F שהגדירו את תקני DVD-R, DVD-RAM ו-DVD-RW.
  
  
• DVD-ROM - תקן למדיה וכוננים לקריאה בלבד, שמוגדר ב"Book A". הוא מפרט את סוגי האחסון הנתמכים, כולל תקליטורי DVD חד/דו צדדיים/שכבתיים, בנפחים של 4.7-17GB בלי קשר לפורמט של התוכן (וידאו/אודיו/נתונים) ולסוג האחסון (למשל: DVD-5, DVD-9 וכו').
  
  
• DVD-Data - ב-DVD, בניגוד ל-CD, כל סוגי התוכן נכתבים באותה צורה ולאותו מבנה קבצים מסוג UDF (או Universal Disk Format), שיטה שמקובלת גם בכוננים מגנטו-אופטיים ובצריבת נתונים בשיטות CD-R/W.
  
  
• DVD-Video - תקן ה-DVD הבסיסי שנתמך במכשירי ה-DVD הביתיים. הוידאו מאוחסן בפורמט MPEG-2, והאודיו בדרך כלל כצליל דולבי דיגיטלי (AC-3) או בפורמט PCM (שני אלו חייבים להיתמך בכל מכשיר DVD ביתי במדינות ששיטת הוידאו המקובלת בהן היא NTSC). רוב מכשירי ה-DVD תומכים גם באודיו בפורמט MPEG-2/Layer3 שאנחנו מכירים בדרך כלל בשם MP3.
  
  
• DVD-Audio - תקן לאחסון מוזיקה באיכות גבוהה על DVD, שפיתחה והציגה ב-1999 חברת פנסוניק. הוא תומך בצליל 24 ביט בדגימה של 96KHz וללא דחיסה. כמו Enhanced CD, אפשר לכלול בו מידע שאיננו מוזיקה. בגרסאות מסוימות שלו אפשר להוסיף לו גם וידאו.
  
  
• DVD-R/RW - צמד התקנים של DVD Forum (ע"ע) שהוצגו ב-Book D ו-Book F (ע"ע), ומגדירים ספציפיקציות לכונן ולמדיה שתומכים בכתיבה חד/רב פעמית מסוג DVD-5 (ע"ע), בנפח מקסימלי של 4.7GB
  
  
• DVD+R/RW - כנ"ל, בגירסת ה-DVD Alliance (ע"ע). התקן המקורי הוצג כבר ב-1997, אבל נכנס לשימוש בגרסה משופרת רק ב-2001. תקני -R/W ו-+R/W לא תואמים באופן מלא אלו לאלו.
  
  
• DVD+R DL - מכונה Double Layer או Dual Layer ולפעמים DVD+R9. תקן לצריבה דו שכבתית בנפח של 8.5 גיגהבייט.
  
  
• DVD-RAM - תקן נוסף של DVD Forum לכתיבה רב פעמית, המתבסס על טכנולוגיה מגנטו-אופטית. הוא מאפשר קריאה וכתיבה עד 100 אלף פעם (פי 100 מהשיטות האחרות), וניתן להשתמש בו כמו בדיסק קשיח, אבל מעט מאד יצרנים בחרו לתמוך בו בגלל מורכבותו ומגבלותיו (נפח, ביצועים ועלות המדיה). בגירסאות חדשות, תומך בנפחים של 4.7/9.4GB על מדיה חד/דו צדדית, וכולל מגוון שיפורים.
  
  
• DVD Forum - איגוד שנוסד בסוף 1995 (במקור בתור DVD Consortium), במטרה לעגן את טכנולוגיות ה-DVD בתקנים ולטפל ברישוי שלהם. בתחילה הוא כלל את Time Warner, טושיבה, סוני, פיליפס, היטאצ'י, פיוניר, פנסוניק, מיצובישי, תומפסון ו-Victor. במשך השנים גדל מספר החברות לכ-230, אם כי חלק מהחברות בפורום שותפות גם ב-DVD+RW Alliance (ע"ע). מאז הפילוג שחל בפורום ב-1998, הגורמים הדומיננטיים בו הם פנסוניק, פיוניר והיטאצ'י.DVD Forum מפעיל את ה-Recordable DVD Council שמקבלת החלטות ומפרסמת הנחיות בנושאי פיתוח התקנים, ואת ה-(Verification Task Force, גוף שמטרתו להבטיח תאימות של מוצרים חדשים שנושאים ולהעניק להם רישיון לשאת את הלוגואים המתאימים.
  
   
• DVD+RW Alliance - מחלוקות קשות בין חברות ה-DVD Forum הביאו ב-1998 לפרישה של פיליפס, סוני ומספר חברות נוספות, והקמת קואליציה נגדית. הברית דחפה את תקני +R/W כאלטרנטיבה לתקני -R/W של DVD Forum, והצליחה לגייס לשורותיה יצרני ענק של מחשבים כמו HP ו-Dell וגורמים מרכזיים בשוק הכוננים האופטיים, דוגמת ימאהה ו-Ricoh.
  
  
• DVD Multi - במקור, זהו תקן על של DVD Forum שמעיד שמכשיר מסוים תומך בכל תקני המינוס, כולל DVD-RAM ו-DVD Audio שלא נפוצים בכוננים הזולים. מכשירי וידאו ביתיים המכונים DVD Multi Player, יכולים לקרוא את כל הפורמטים האלה ואלה שמכונים Recorder, יודעים גם לכתוב אליהם. מכיוון שחלק מהיצרנים ממילא תומכים גם בתקני הפלוס, הם מעניקים למוצרים שלהם שמות מסחריים שמבוססים על שם התקן הזה, כמו "Multi Format" או "Super Multi".