מועצת הביטחון מאיימת על סודן בסנקציות נפט

בהחלטה נדרשת חרטום לשים קץ למעשי זוועה בחבל דרפור, ומופיעה קריאה להרחבת הכוח האפריקני הפועל במדינה. ועדה מיוחדת שימנה מזכ"ל האו"ם תחקור את האירועים ותוכל "לפסוק" כי מדובר ברצח עם - מה שייאלץ סוף סוף את המערב להתערב באופן אקטיבי

מועצת הביטחון של האו"ם מאיימת הערב (שבת) להטיל סנקציות על סודן בתחום סחר הנפט, אם חרטום לא תעצור את מעשי הזוועה בחבל דרפור.

 

11 מחברות המועצה הצביעו בעד הצעת ההחלטה האמריקנית בנושא. ארבע החברות האחרות - סין, רוסיה, פקיסטן ואלג'יריה - נמנעו. "פשוט לא רצינו לשפוך את התינוק עם המים", הסביר השגריר הסיני באו"ם, שעד לרגע האחרון איים להטיל וטו על ההחלטה.  

 

נוסף על האיום בסנקציות, קוראת מועצת הביטחון להרחיב את שורותיו של כוח הפקחים הפועל בסודן וכולל נציגים ממדינות שונות באפריקה. חברות המועצה מקוות לראות כ-3,000 חיילים זרים הפועלים במדינה.   

 

"בסודן מתרשת הטרגדיה ההומניטרית הגדולה ביותר בעולם כולו", הסביר השגריר האמריקני באו"ם, ג'ון דנפורת', את הצעת ההחלטה שהגיש. "אנו נאלצים לפעול משום שממשלת סודן לא עמדה בדרישות הקודמות שהצבנו בפניה".

 

גם הפעם נמנע השגריר האמריקני, כמו שאר עמיתיו במועצה, מלכנות את מעשי הזוועה המתמשכים בדרפור "רצח עם". בדרך זו משחרר עצמו העולם מן הצורך להתערב במשבר ההומניטרי החריף שמתחולל שם.

 

עם זאת, הוחלט כי מזכ"ל האו"ם, קופי אנאן, יסמיך ועדה מיוחדת מטעמו לחקור את האירועים הקשים, במהלכם נהרגו כ-50 אלף איש ו-1.2 מיליון נותרו בלא קורת גג, ואת הטענות על הפרה שיטתית של זכויות אדם. הוועדה תוכל לפסוק כי אכן התרחש במקום רצח עם. 

 

השר לעניינים הומניטריים בסודן, מוחמד יוסיף עבדאללה, אמר בתגובה להחלטה כי "הטלת סנקציות כלכליות משמעותה גינוי של החברה כולה. ההחלטה הזו תוביל את החברה להרס מוחלט".

 

לדבריו, "מי שייענש כתוצאה מהסנקציות יהיה העם הסודני, וזו בוודאי לא הייתה הכוונה של מועצת הביטחון".

 

רקע: מה קורה בדרפור 

 

בתחילת שנת 2003 החלו קבוצות מורדים לתקוף מטרות ממשלתיות בחבל דרפור. המורדים טענו כי הממשלה מזניחה את המקום, ומעלימה עין מהרצח ההמוני שמבצעים חברי המליציות הערביות בכפריים האפריקנים.

  

במקום פועלות שתי קבוצות מורדים עיקריות: "צבא השחרור הסודני" (SLA) ו-"התנועה לצדק ושוויון (JEM), הנאבקות הן בממשלה והן במליציות הערביות, המייצגות 39% מאוכלוסיית המדינה. 61% הנותרים הם אפריקנים, ברובם ממוצאים פורים, מסאים וזגאוואים. על אף היותם מיעוט במדינה, מהווים הערבים את הרוב בממשלה, מאז שנת 1956 אז זכתה סודן בעצמאות.

  

פליטים שנמלטו מהחבל סיפרו כי המליציות הערביות מנצלות את מאבק הממשלה במורדים על מנת לטבוח בכפריים. לטענתם, ניצלו המורדים את ההמולה שגרמו הפגזות חיל האוויר הסודני על מוקדי פעילות של המורדים, ונכנסו לכפרים, שם טבחו בגברים, אנסו נשים ובזזו רכוש רב.

  

נשים רבות אף סיפרו כי אנשי המליציות חטפו אותן והחזיקו בהן כשפחות מין במשך שבועות ארוכים, עד שלבסוף שוחררו.

  

מנתונים שנאספו על ידי ארגוני זכויות אדם שונים עולה כי 50 אלף בני אדם נהרגו במקום. מעל למיליון נשארו ללא קורת גג. הפליטים שניצלו מהתקפות המליציות ברחו לערים הגדולות, אך נאלצו לעזבן ולהגיע למחנות הפליטים בעקבות מחסור גדול במזון ובמים.

  

בניגוד למשברים רבים אחרים בהיסטוריה, הדת אינה משחקת כל תפקיד במשבר בדרפור. מרבית מתושבי הכפרים האפריקנים אוחזים בדת מוסלמית. מעבר לזאת, לטענת הפליטים, חברי המליציות שפלשו לכפרים, מוסלמים אף הם, לא בחלו בהרס מסגדים ואף רצחו רבים מבין אנשי הדת.