פיאט דובלו - סופרים שביעיות

לפיאט יש דובלו שנראה רגיל, אבל מסוגל להסיע שבעה. האיטלקים מבטיחים כי זו גרסתם לנס פח השמן. אז יצאנו לבדוק האמנם

גם יבואני פיאט לישראל חייבים להודות. המזל לא האיר כאן פנים לדובלו. כאשר הגיע לפני שלוש וחצי שנים, נחשב איטי למרות מחיר תחרותי. שנה אחר כך הוא הפך למסחרית ראשונה עם מנוע טורבו-דיזל חזק בקבוצה שתיים לחישוב שווי ערך. אז המכירות עלו, אבל ההצלחה של הפורד קונקט הייתה משמעותית הרבה יותר.

 

כעת מנסה היבואן להפתיע שוב ושולף קלף חדש: יחד עם מתיחת פנים לרכב המסחרי, הוא מתחיל לשווק את הגרסה הרב-מושבית עליה כתבנו בעבר לא מעט. וגם הפעם הוא מציע נתון שעשוי לקסום לרוכשים - צמד המושבים הנוסף מעלה את תג המחיר לעומת הגרסה הרגילה ב-8,000 שקלים בלבד. כך שתמורת 135,000 שקל מציעה פיאט כיום את שבעת המושבים הזולים ביותר בישראל.

 

השביעייה

 

פיאט לא הפכה עולמות בדרך להפיכת הדובלו לרב-מושבי. תוך מטרה לשמור על תג-מחיר תחרותי בצעה את המינימום הנדרש ולא יותר. ולכן אין הבדל נראה לעין לעומת גרסאות רגילות. יש מי שימצא בכך יתרון, יש כאלה שיצטערו. בכל מקרה, עם או בלי שינויים, העסק עובד.

 

בשונה מהדובלו הרגיל, כל מושב בשורה המרכזית ניתן לקיפול נפרד, וכך מתאפשרת גישה נוחה לאחור. מפתיעה לא פחות העובדה שבשורה האחורית מרחב סביר לשני מבוגרים, גם אם לא מגודלי קומה במיוחד. המרחב לגובה ולרוחב מכובד, אם כי לרגליים אין שפע מקום. כצפוי, נס מושלם לא מתרחש כאן. כאשר שבעה מושבים במקומם, הופך תא המטען לסמלי.

 

וכל היתר

 

מצפים לאיכויות של מיניוואן מהודר למשפחה? תשכחו מזה. אין כאן שפע אפשרויות לקיפול וכיוון מושבים, המושב האחורי אף אינו מפוצל, ולמרות שקל לקפלו, הוא גוזל נפח משמעותי מתא המטען. אפשר לפרק את כולו, אבל לא באופן פשוט. לכן, מי שאינו זקוק לשורה שלישית, מוטב לו שיוותר על האפשרות.

 

מה עוד? רמת הגימור שונה במקצת לעומת הדגם הרגיל, עם ריפוד בד כמעט מלא לדפנות הרכב לעומת מתכת חשופה. בעיקר החלק האחורי, זה שנראה פשוט מדי בדובלו המוכר, עוזר הדיפון לשיפור איכות החיים. ולכן מוזר עוד יותר שבפיאט "שכחו" לצייד את רב המושבים בכיסי מפות בדלתות מלפנים ומאחור (כמו בדובלו הרגיל...) וכי משענות היד בשורה המרכזית פשוט נעלמו. לצד החיוב אפשר לציין כי תוספת הדיפון תרמה להפחתת רעשים.

 

וכל השאר

 

מרגע נחיתת גרסת ה-JTD בארץ, הפך הדובלו לחזק בקבוצתו. כעת, עם תוספת סוסים קלה - 105 כ"ס (ו-20.9 קג"מ), הוא שומר בבירור על עליונות ביצועים. קל לשמור עמו על קצב נאה גם כאשר הוא עמוס ואפילו בעליות של צפון הארץ. בנוסף, מדובר במנוע הנעים בחבורת המסחריות הקטנות, עם צריכת דלק טובה של כ-13 ק"מ לליטר במאמץ מלא וכל בני המשפחה לאחר סעודת החג.

 

ריכוך מסוים במערך המתלים מעניק נוחות עירונית משופרת-משהו, אם כי היינו מוותרים על הנטייה החזקה יותר כעת לרכינה בפניות ותנודות מרכב על שיבושים. אגב, רמת הנוחות כאן משתנה בהתאם למיקום. ניחשתם נכון, יושבי השורה האחורית סובלים יותר מכולם.

 

הפתעה טובה

 

בסופו של דבר, הגרסה החדשה לדובלו מפתיעה לטובה, בעיקר כאשר מתחשבים במחיר הנוח יחסית. אמנם, הדובלו לא הפך בין לילה למוביל נוסעים רב-גוני-מעודן, אלא נותר רכב מסחרי קליל וחביב. אלא שכעת, הוא מציע בתוספת מחיר לא גדולה אפשרות להסעת שבעה אנשים בנוחות סבירה. זאת במרחב מחייה טוב ממספר מיניוואנים קומפקטיים. ואל תשכחו, הוא כמובן נחשב לרכב מסחרי.

 

חשוב לזכור. במידה ואינכם זקוקים לאפשרות הסעת גדוד בינוני, הדובלו אינו ההצעה הטובה ביותר בשטח. לעומת זאת, אם אתם חייבים להסיע את כל השבט, או מרוויחים לחמכם מהסעת נוסעים, הדובלו מעניק אפשרות מעניינת במיוחד, במחיר מעניין עוד יותר.