תולדות השיגעון בעידן האי תבונה

כיצד מנהלים תרגיל ראווה צבאי בזימבבואה, וכיצד איפשרו סופות ההוריקן לתנינים בפלורידה להסתובב חופשי. טור שבועי חדש על מצעד האיוולת המודרני

עולמנו מלא אלימות, זעם, כעס והרבה מעשי טירוף. לא רק היחיד עשוי למצוא עצמו כפות במעיל- משוגעים: חברות שלמות עלולות להסתחרר למצבי-רוח שונים ומשונים, המתפרשים בתרבות אחת "כשגעון" ואצל האחרת כהתנהגות הגיונית בהחלט". די אם נבדוק את שרשי הרייך-השלישי, ורוח התזזית הקטלנית שפקדה את גרמניה וסחפה עולם שלם למלחמה איומה, או את ההתלהמות הדתית-איסלמית המשגעת אותנו בימים טרופים אלה. 

 

 

 

ישר מהתנור

 

הנה מספר דוגמאות "טריות": הטירוף הראשון בו נתקלתי אגב עיון בחומר בו אני עוסק לצרכי אקדמיה, מקומו בזימבאבוואה (לשעבר רודסיה), מדינה אפריקאית המוגדרת ע"י פרשנים שונים "כדמוקרטיה מודרכת" ולמעשה דיקטטורה בשליטת רוברט מוגאבה.

 

באחרונה מסתחררת זימבאבוואה במערבולת מאבקים פוליטיים, לפי שעה לא אלימים, הקשורים לסגנון שלטונו של מוגאבה, וכן לקשיים כלכליים שעיקרם אינפלציה מואצת במהירות על קולית, ושאר רעות חולות מהזן הכלכלי והחברתי. השליט מרבה להשתמש בצבא ובמשטרה כאמצעי הפגנת שרירים, וכך יכול הציבור הזימבאבווי לצפות במצעדים, טקסים וארועים צבאיים בהם מככב "המפקד העליון". 

 

הכירו את הגדוד הקשוח באפריקה

 

אירוע כזה התרחש בעיירה מורמדורא המרוחקת כשבעים קילומטרים מהבירה הרארא (לשעבר סולסברי), שם נאספו אלפים לראות מפגן צבאי. המעמד התרחש על רקע יריד-חקלאי מתוקשר היטב, ובהוראת הנשיא הוטלה משימת המפגן הלוחמני על יחידת-עילית המתוארת "כגדוד הקשוח באפריקה".

 

כך קרה שלעיני הצופים התנהל "קרב דמה" בין שתי מחלקות רובאים חמושות רובי-סער ומקלעים. עדי ראיה סיפרו "שהקרב הדו צדדי" נפתח בהטלת רימוני עשן צבעוני, יריות באוויר, יללת צופרי אזעקה ושאגות מקפיאות דם שעלו מגרונות הלוחמים הנועזים.

 

 

 

סרק, סרק

 

הקהל הנלהב מחא כפיים, קרא קריאות שמחה למראה החיילים המסתערים וצהל למראה אלה "שנפלו" פירפרו על האדמה הקשה, או נותרו ללא תנועה במקום שם צנחו. לתדהמת הקהל ועוד יותר לחרדת החיילים, התברר שמישהו שכח להחליף מחסניות תחמושת "חמה" בכדורי דמה (הידועים גם כקליעי עץ) ומי שנפגע "על באמת" לא צעק או ילל כהצגה אלא כתוצאה מאימה וכאב. 

 

הקצין הממונה, שבינתיים יושב בכלא צבאי לייד הראררא, איחר לקלוט במה בדיוק מדובר ולפרש נכון מה שראה בזירת "הלחימה". צוותי חובשים ואמבולנסים של הצבא פינו מהשדה 17 פצועים שהוגדרו "לא כשירים להליכה" ובהם שני פצועים המסומנים במשבצת "מצב אנוש", אחדים המסומנים כ"מצב קשה" והשאר פצועים קל. עוד סיפרו שמספר הנפגעים היה גבוה יותר מזה שצויין בהודעת הדובר, מפני שחיילים נוספים נפצעו פצעים קלים ביותר, למשל שריטות או כוויות והתפנו ללא עזרה.

 

וכל הכבוד ללוחמים

 

בנוסף לזוועה הכרוכה בטעות האיומה, בולטת הערה "שגעונית" של מיסטר פרזידנט שציין לשבח את רוח הלחימה שגילו הרובאים שטבחו מחלקה אחת בשניה. אכן, כשהדיקטטור רוצה, אפשר להפוך כל בזיון לברכה. כל זה בעיקר בעולם משוגע מהסוג הזימבאווי. 

 

"המעיל" הבא ואחרון לטור זה, עוסק בתנינים (תנינים) של פלורידה. הזוחלים שלדעת המדענים לא השתנו הרבה מאז עידן הדינוזאורים מתרבים בקצב מסחרר, הכל כתוצאה מהכללתם ברשימת בעלי החיים המוגנים. קרבת ההביטאט של הזוחלים לישובים, או פלישת בני האדם לתחום המחיה של מפלצות המים והביצה, גורמים לשורה של ארועים, שלפעמים נראים כלקוחים ממותחן הוליוודי מסוג ג'. 

 

 

 

סי יו לייטר אליגייטר

 

בימים אלה, על רקע מכת הטייפון והשטפונות, מצאו התנינים שאפשר לצאת לטיולי נופש גם ברחובות שהיו לנהרות ואפילו לחדור לבתים מוצפים. במקום אחד נמלטו תנינים מפינות חי, ובהם אחד "ג'וני" שארכו כששה מטרים ומשקלו חצי טון. התנין הטוב טרם נתפס, אך שוטרי משרד השריף ירו באחרים, שפה ושם ניסו לחטוף מעט פרוטאין בצורת בני אדם. 

 

בשבוע שקדם לשטפונות הצליח תנין רעב לתפוס זרוע של עובדת גינון שנגררה לסף המים, ניצלה בעזרת עוברים ושבים, איבדה זרוע שנותרה בפי הזוחל האמפיבי, וסופה שנפטרה בבית החולים כתוצאה מזיהום. מתברר שנשיכות זוחלים ושייטי ביצות מסוג התנינים, מסכנות חיים בגלל רבוי החיידקים והבקטריות המקננים בלועותיהם ואלה מהווים גורם מסכן חיים, גם אם קורבן זה או אחר הצליח להמלט משיני המפלצת הפולרידאנית.

 

מוקד, יש לי פה אירוע

 

בינתיים ממשיכים שוטרים ומתנדבים לסייר ברחובות המוצפים ולחפש תנינים. ממקום אחד דווח על יצור באורך שניים וחצי מטרים שהתגלה בדירה מוצפת בחלקה, כשהוא נח בין הספה לשולחן הקפה, ועל אליגטור אחר שהתגלה שוחה להנאתו בכיוון כנסייה קטנה, המשמשת מעון ארעי לפליטי הסופות. האליגטור קרב לחבורת ילדים ששיחקו במים הרדודים וסופו שנורה ע"י שוטר. 

 

מומחה אחד, שהופיע בתכנית טלוויזיה שהוקדשה לתנינים אמר "שהמצב טוב בהשוואה לדרקוני קומודו", והסביר שהלטאה ההיא, שההביטאט שלה באיי אסיה (למזלנו!) מסוכנת לא רק בגלל גודלה המפלצתי, אלא בעיקר משום הזיהום הממית בו היא "מזכה" את קורבנותיה שננשכו והצליחו (זמנית) להימלט על נפשם. 

 

יש גם תנינים ציונים

 

כל אלה מזכירים את הרי הלבנון ודיווחים מראשית השנה על "דרקון מפלצתי" שנראה שם כשהוא רודף אחר עיזים. לא ברור מי מעדי הראיה הלבנונים נחשב למהימן? אך מספר שבועות עסקה העתונות הלבנונית "בדרקון" הנורא. יחידות צבא וז'נדרמריה נשלחו לאתר המפלצת ואפילו ארגון חיזבאללה התנדב למשימת "חפש והשמד" בטענה שהמפלצת היא "מזימה ישראלית" פרי תכנית ציונית להטיל אימה ופחד בלב הלבנונים האמיצים. 

 

בינתיים הפסיקו לסרוק את הרי לבנון. לטאת-הקומודו נראית רק בגני- חיות או באיזור המחיה הטבעי שלה והאליגטורים של פלורידה נסוגים עם ירידת פני המים. כפי שנאמר, עולם משוגע. 

 

הכתבה לקוחה מאתר הידען