למה חברות ההיי טק מפחידות אותנו?

בעבר התרגלנו להפחדות של תזמורת אלופי צה"ל, ניצבי המשטרה ואחרים ערב אישור התקציב. מגמת ההפחדה הזו עברה הסבה בעת האחרונה גם לתחום ההיי טק. אייל גונן מבקש לצאת חוצץ כנגדה, כמו שאומרים, ולהרגיע: השמועות על מות ההיי טק מוקדמות מדי

לאחרונה אפשר להבחין בכותרות העיתונים ב"טרור נאור", מסעות הפחדה שנועדו להפחיד אותנו, הקוראים התמימים. בעבר התרגלנו לקרוא את הכותרות האלה בתקופת ההכנה של תקציב המדינה, כאשר עולה שמץ של רעיון אולי לקצץ בתקציב משרד זה או אחר. או אז מיד יוצאת תזמורת אלופי צה"ל, ניצבי המשטרה, מפקחי משרד החינוך, מנהלי בתי החולים בהודעות מפחידות: אם יקוצץ שקל מהמערכת עליה הם אמונים, כל המערכת תקרוס. אותם דוברים משתמשים בטיעון הידוע בשם ה"מדרון החלקלק". קיצוץ השקל הנוסף, לדעתם, הוא צעד שיגרום למערכת לעשות את הצעד מעבר למדרון, והמדרון הינו כל כך חלקלק שההתדרדרות היא בלתי נמנעת, בלתי הפיכה ואינה ניתנת לעצירה. לפתע נראים על מסכי הטלוויזיה כל מיני ביטחוניסטים החושפים מידע חדש על האיום האירני הנורא ומשודרים ראיונות מכמירי לב עם שרים המאיימים להסיר אחריות מיניסטריאלית אם רק יבוצע הקיצוץ.

 

לאחרונה אופן התנהלות המאיימת והמפחידה עבר הסבה לענף ההיי טק. קוראי מדור הכלכלה זוכים לקרוא כתבות מבהילות על פיטורים מסיביים הצפויים בחברות תוכנה אם רק תעז הממשלה לחייב את חברות התקשורת הסלולריות לקצץ במחירי הקישוריות בין הרשתות. וגם, כמובן, שעקב מצב מדד הפיראטיות הבלתי נסבל, המשקיעים הזרים נמנעים מהשקעה והמיתון בענף ההיי-טק לא רק שלא ייעלם אלא אפילו יעמיק. וברור שהקיצוץ או שינוי ההנחיות של המדען הראשי יביא למותו בטרם עת של כל ענף ההיי-טק. ברצוני לצאת חוצץ, כמו שאומרים, נגד המגמה הזו לפחות בשתי נקודות הקשורות לענף ההיי-טק.

 

הידיעות על מותו היו מוקדמות מידי

 

זה מספר שבועות שמנהלים בכירים של חברות הי-טק ישראליות מפחידים מעל כל במה אפשרית כי השינוי והקיצוץ בתקציבו של המדען הראשי יביאו למותו של הענף. אין ספק שיש קצת אירוניה בכך שהכותרות הזועקות על מותו בטרם עת של ענף ההיי-טק נמצאות באותו מדור בו מסופר על שובן של מסיבות לעובדי ההי-טק וליד פרסומות של חברות הליסינג שחוגגות את חזרתם לחיים הטובים של חברות ההיי-טק.

 

אכן שונתה המדיניות באשר לתקציב המדען, והיום היד יותר קשוחה על הברז, אך מכאן ועד סופו של ענף ההיי-טק הדרך עוד ארוכה. תקציב המדען הותאם לשנים שלאחר התנפצות בועת ההיי טק. התקציב היה מתאים לפני שני עשורים והקריטריונים לחלוקת המענקים או הלוואות לא התאימו עוד לתקופתנו. כל המפחידנים יכולים להירגע. שינוי ואפילו הקטנת תקציב המדען לא יביאו למותו של ההיי-טק.

 

יש גם תסריט אופטימי, אותו לא מגלים לנו. הקטנת תקציב המדען תכריח את מחפשי ה-OPM (ראשי תיבות של Other People Money) להתאמץ קצת יותר כדי לחפש מקורות מימון, דבר שיגרום לכך שאותם יזמים ישקיעו קצת יותר ברעיון וביישום. בתסריט הזה המיזמים שכן ימצאו כסף גם ימצאו אותו בעזרת יותר השקעות מחוץ לארץ מאשר מתקציב המדינה וגם יותר מיזמים יהיו מוצלחים.

 

בשלהי שנת 2000 זעקו הכותרות כי מותו של ההי-טק בארץ ודאי, אלא אם המדינה תאשר במידית אשרות עבודה לאלפי מתכנתים הודיים. מנכ"ל פורמולה אף נקב במספר של 10,000 (אשרות הדרושות השנה!). העיתון שעליו התנוססו הכותרת הנ"ל שימשו לעטוף את צעצועי השולחן השבירים בגל הפיטורים הראשון של ההיי-טק. אז סלחו לי אם נהייתי קצת סקפטי לגבי הנבואות על מותו של ההיי טק, לדעתי הידיעות על מותו מוקדמות מידי.

 

מה בין מחירי הקישוריות בין רשתות הסלולרי לפיטוריי מאות מתכנתים?

 

הכותרת לא נתנה מקום להנחות: מאות מתכנתים עומדים בפני פיטורים. הכותרת הופיעה, בניסוח זה או אחר בכל העיתונים החשובים. פ-ח-ד, בייחוד אם אתה עצמך מתכנת. האם אנו שוב עדים למסיבות ראש השנה ראוותניות למול פיטוריי מתכנתים?

 

צריך היה לקרוא את כותרת המשנה כדי להבין שמדובר במתקפה תקשורתית של חברות הסלולאר כנגד הכוונה של משרד התעשייה והמסחר לחייבן להפחית את מחיר הקישוריות. הרעיון בכתבה, שבאופן מוזר הופיע כ"ידיעה חדשותית" ולא כדעה או מודעה, הוא כי אם יחייבו את חברות הסלולר להוריד את מחירי הקישוריות, הדבר יפגע ברווחיות שלהן. והינה לכם הצעד לעבר המדרון החלקלק – כי כפועל יוצא הן מיד יקטינו את השקעתם בפיתוח, דבר שיביא להקטנת הרווחיות של החברות המפתחות לעולם הסלולר, דבר שיביא (כמובן מאליו?) לפיטוריי עשרות (למה לא מאות) תוכניתנים. מזל שהנייר לא יכול להסמיק, כי אז כל מדור הכלכלה היה הופך ורדרד מבושה.

 

אפשר לצפות מידיעה חדשותית לספק קצת מספרים על היקף החברות המפתחות לעולם הסלולר, והיקף המתכנתים בחברות אלו. אך לשווא. יש הערכות בלבד שמדובר בעשרות אם לא במאות חברות.

 

אפשר להירגע

 

גם אם אתם תוכניתנים, תוכלו להירגע ולשתות מים. גם לסיפור הזה יש תסריט אופטימי, שסיכוייו, להערכתי, גדולים לאין שיעור מהסיכוי להתרחשות התסריט הפסימי. רוב חברות הפיתוח בתחום הסלולר מפתחות מה שנקרא "ערך מוסף" – שירותים ופיתוחים שמעניקים ללקוח ערך נוסף כזה שהוא יהיה מוכן לשלם עליהם במודע ולא בגניבה כתעריף כפול ומכופל של "קישוריות".

 

לחברה שהרווח שלה יורד יש שתי דרכים להתמודד - הראשונה היא על ידי קיצוצים והשנייה היא על ידי חיפוש דרכים להגדלת הרווח. רוב החברות הנקלעות למצב של ירידה ברוויות עושות גם מזה וגם מזה וכך גם חברות הסלולר. אם הרווח בעקבות הפחתת דמי הקישוריות ירד, הן יפעלו לקיצוץ הוצאות וגם יחפשו דרכים להגדלת הרווח. למי הן יפנו אם לא לאותן חברות המפתחות "ערך מוסף"? וחוץ מזה, רוב חברות הפיתוח של הערך המוסף פונות בעיקר לשוק הבינלאומי, כי השוק המקומי קטן מדי וחברות הסלולר הישראליות אוהבות לפתח בבית.

 

אז המלצה שלי: בפעם הבאה שאתם נבהלים ממסע ההפחדה של כותרות העיתונים, הניחו את העיתון, שתו מים והירגעו. הכותרת כנראה לא מיועדת אליכם, אלא לאיזה קובע מדיניות. הצטיידו בקורטוב אירוניה, קצת שכל ישר והמשיכו לקרוא – עד סוף הכתבה אולי גם אתם תוכלו לנחש מי יזם את הכתבה ולמה, ואולי אף תוכלו למצוא תסריט אופטימי. על פי המסורת הנבואה, לאחר חורבן הבית, ניתנה רק לטיפשים, זה נכון גם לגבי נבואות שחורות.

 

אייל גונן הוא עורך דין בעל תואר שני במנהל עסקים, המתמחה בדיני מחשבים, אינטרנט, זכויות יוצרים וקניין רוחני.