בעקבות ההתנתקות: לאן יפנו המתפנים?

המתיישבים שיפונו מרצועת עזה יוותרו על וילה פסטורלית ושירותי דת קרובים; מומחי נדל"ן מעריכים כי הפיצויים יגיעו לכ-250 אלף דולר למשפחה; בסכום הזה הם עלולים להתקשות לשחזר את רמת החיים; "בימית" נתנו חצי מיליון דולר, היו ימים", אומר עורך מחירון הדירות לוי יצחק

בני הזוג כהן (שמם האמיתי שמור במערכת) מנווה-דקלים מעדיפים לשמור באופן פומבי על שתיקה, כמו רוב חבריהם להתיישבות ברצועת עזה. בקהילה הומוגנית וסגורה, שהחליטה כמעט פה אחד שלא מתפנים, לא הם יהיו אלה שישברו את השתיקה בנושא תוכנית ההתנתקות.

 

הם חובשי כיפות יש להם 4 ילדים והם במקור מפתח תקוה. המדינה עודדה אותם לבוא ולהתגורר כאן במכרז של משרד השיכון, והם באו עם קבוצה של חברים שהתפללו באותו בית הכנסת. עכשיו באה המדינה ומציעה להם סל הטבות. רק תלכו. הבעיה היא שבסכום הפיצוי המסתמן - לפתח תקוה הם כבר לא יוכלו לחזור.

 

המתיישבים שיפונו יוותרו על איכות חיים הכוללת וילה פסטורלית של 150 מ"ר בממוצע עם שירותי דת וחינוך לציבור הדתי לאומי השבוע נודע, כי התנועה הקיבוצית לוטשת עין לעבר המתנחלים המפונים. מו"מ כבר מתנהל עם קיבוץ חולית שליד גבול מצרים. גם במצפים בגליל ובגולן כבר מנסים לחזר אחרי המתיישבים חסרי הבית בקרוב. שם הם בוודאי יוכלו להרשות לעצמם בית. אבל במקומות יותר מבוקשים - אין סיכוי.

 

שרת השיכון החדשה, ציפי לבני, מציינת כי לנוכח הטראומה שעל המתיישבים לעבור, המדינה צריכה להניח להם לנפשם. "איש איש יבחר את מקומו", היא אומרת. יש רק בעיה אחת עם המשרד שלה - הוא לא עושה דבר כדי להניח להם למצוא מקום כרצונם. סל הפינוי שלהם ממילא קטן מדי, נכון לעכשיו.

 

מה מכיל סל הפינוי? אפשרות לפיצוי על פי שומה פרטנית של בית המגורים. אין טעם לצפות להרבה, כי בית ממוצע שווה אולי 90-120 אלף דולר. בהחלטת הקבינט נכתב: "תכלית הפיצוי בגין בית המגורים הינה לאפשר למפונה דיור חלופי, שימשיך את אורח חייו מחוץ לשטח המפונה. הפיצוי יינתן בסכום כסף, שיינתן על זכויותיו בבית המגורים וותק המגורים שלו בשטח המפונה".

 

אבל המדינה גם מתחכמת: היא מאפשרת למפונים לקבל ללא תמורה מגרשים באזור עדיפות א' - מקומות שבלאו הכי ערך המגרש בהם הוא אפסי והמדינה מעודדת להגיע לשם ממילא. "ולחשוב שבימית נתנו חצי מיליון דולר. היו ימים", אומר סוקר השוק לוי יצחק, עורך מחירון הדירות.

 

שמאי המקרקעין אהוד המאירי, יו"ר החברה לשמאות וכלכלה, ביצע שיקלול של הפיצוי המדובר, על סמך הנתונים המוצעים כעת. ההערכה שלו מגיעה לסכום מצחיק של כ-160-140 אלף דולר בממוצע למשפחה. אפשר לגור עם זה בקושי בנגב.

 

"הפריחוהרבה מספרים באוויר", אומר המאירי, "אבל כשיורדים לסעיפים עצמם בהחלטת הקבינט, עולה התמונה שעבור הקרקע מתיישב ממוצע יקבל 50 אלף דולר, ועבור הבית 750 דולר למ"ר".

 

לפי הערכות מומחים בשוק הנדל"ן, לבסוף לא תהיה ברירה והפיצוי לבית יהיה כ-250 אלף דולר. "מדובר במשפחות ברוכות ילדים. זו פשוט בדיחה. ממשלת ישראל מתנהגת בהפקרות ובורחת מאחריות", אומרים בכירים במועצת יש"ע.

 

בדיקת "ידיעות אחרונות" מעלה, כי אין אפילו תוכנית מגירה להתיישבות מחדש, לא במשרד השיכון ולא במינהל מקרקעי ישראל.

 

שאלה נוספת שאיש לא נתן עליה את התשובה היא, האם תישמר איכות החיים ואיך שומרים עליה. "מחיר חוג חלילית אצלנו הוא שליש מחיר מכל מקום אחר בתחומי הקו הירוק", אומר תושב נצר חזני בגוש קטיף. "כמו כן, ההשקעה אצלנו לתלמיד היא כפולה, לאור ממוצעים שפרסם משרד החינוך לאחרונה, כך שבכל מקרה נשלם יותר עבור הבית, ונקבל איכות חיים הרבה יותר נמוכה מזו שאנו רגילים לה, בלי שום פיצוי".

 

מתברר כי גם הציפיות בשוק הנדל"ן, מההתעוררות הצפויה בעקבות פינוי חבל עזה, הן מינוריות. "לפינוי השפעה שולית על שוק הנדל"ן", אומרת ד"ר רינה דגני, מנכ"ל מכון גיאוקרטוגרפיה, בעקבות סקר שערכה.

 

רשת התיווך הגדולה בישראל רימקס ביצעה סקר ארצי כדי לבחון מהן ההשקעות המתאימות לכספי הפיצויים שיקבלו המפונים. "ביצענו גם שיחות עם המתיישבים בסקר טלפוני מקיף. גילינו כי ההעדפה האישית של רבים מהם היא לחזור לאזורי הביקוש, אבל אין להם יכולת", אומר ד"ר ברנרד רסקין, מנכ"ל רימקס. "הבעיה היא שסל האפשרויות שיקבלו מצומצם".

 

אז מה כן נותר להם לעשות? הנה 6 מקומות שאיתרה רשת התיווך באזורי הביקוש בתחומי הקו הירוק המתאימים לסל הפינוי של המפונים ולצורכיהם, אם אכן ירצו לבצע התנתקות מלאה, "כל אחד לנפשו", כפי שאמרה השרה (ואולי עם משכנתא קטנה).

 

פרדס חנה-כרכור

 

פרדס חנה-כרכור, המונה 36 אלף תושבים, היא עיר מעורבת המציעה שירותי דת מגוונים. בתי הספר הדתיים בעיר יוקרתיים מאוד, ומוכרים בקרב אוכלוסיית השומרון: האולפנה הדתית לבנות בכפר פינס, בית הספר לבנות "אלישבע" ומכללת "נועם" היוקרתית לכיפות סרוגות. אפשר להשיג בית דו-משפחתי יד שנייה, 160 מ"ר בנוי על מגרש 330 מ"ר, ב-200 אלף דולר.

 

שכונת רמות, ירושלים

 

שכונת רמות מתאפיינת באוכלוסייה מכל הגוונים הדתיים. הקהילה הדתית לאומית בשכונה היא מהגדולות בירושלים. רוב התושבים הדתיים לאומיים הם אקדמאים, ורבים מהם אנגלו-סקסים. כל מוסדות החינוך נמצאים בתוך השכונה. המתנתקים יוכלו לאפשר לעצמם דירות גן, 4 חדרים בשטח 110 מ"ר, ב-200 אלף דולר.

 

מודיעין

 

מצפים כי המפונים המבוגרים, בני 35 ומעלה, יימשכו בחזרה לערים. אופציה טובה היא מודיעין. בעיר, המונה 40 אלף איש, יש 3 מתחמים לדתיים. שכונות גבעת שיא ובוכמן מתאימות לדתיים מבוגרים, ו-40%-35% מתושביהן דתיים. שכונת קייזר החדשה עשויה להתאים לצעירים, שיוכלו "להשתולל" בדירת גן בת 5 חדרים, 130 מ"ר ב-230 אלף דולר. יש באזורים אלו שירותי דת מגוונים ובתי ספר דתיים לכל הזרמים.

 

אשדוד ואשקלון

 

האזור הטבעי, שם רבים מהמתיישבים עובדים ביומיום. אשדוד, המונה 192 אלף תושבים, מאופיינת באוכלוסייה דתית לאומית הפרוסה בכל העיר. ב-250 אלף דולר אפשר להשיג יופי של דירת גג. ב-200-250 אלף דולר יוכלו המתנחלים לרכוש קוטג' בן 5-7 חדרים ברבעים ט' וי' באשדוד, 220 מ"ר בנוי על שטח 370-500 מ"ר. אשקלון, בה 114 אלף תושבים, מציעה אפילו מחירים זולים יותר בבתים סמוכים לים/

 

העמקים

 

מספר יישובים בשומרון הצפוני והגליל (בתחומי הקו הירוק) מתאימים למתנחלים ולתקציבם, בהם כפר תבור, גן נר, תמרת ומושבי הסביבה כמו מרחביה וכפר יחזקאל. וילה בכפר תבור (200 מ"ר אפשר להשיג בכ-250 אלף דולר בעפולה, עיר בעלת 42 אלף תושבים, נמצא אזור דתי חדש בשלבי בנייה. בשכונת גבעת המורה, החולשת על כל עמק יזרעאל, תעלה וילה בין 200 ל-350 אלף דולר.

 

גדרה

 

תושבים העומדים לפני פינוי כבר החלו להתעניין בגדרה, בה מתגוררים 11 אלף תושבים. בגדרה ניתן לקנות בתים צמודי קרקע בני 5-6 חדרים, 130 מ"ר בנוי, במחיר 200-250 אלף דולר. במקום שירותי דת, בתי כנסת ובתיספר דתיים.