סליחה דניאל, סליחה מיכל

אבא של הכוכבת הנולדת מיכל רשף רק רצה שהבת שלו תזכה. לא לגיטימי?

האישיו: הוכחנו את ד"ר דניאל רשף, אבא של כוכבת-נולדת מיכל רשף, על ששיגר אימיילים לחבריו למילואים בטייסת והפציר בהם לשמן את הניידים ולצ'פר את הבת שלו בסמסים.

 

לעילא ולעילה: אלה היו ימים תמימים. ימי טרום-הפליירים של שירי אלקבץ, החמ"לים של מעלה אדומים, הפוסטרים של ציפי משהיד, ההירתמות של רדיו ירושלים. ימים בהם האמנו שהכוכב שיוולד יוולד בזכות צופים לא מוטים, אובייקטיביים, מפוכחים. צופים ישרים כסרגל ונטולי פניות. ימים בהם ראינו בכל נסיון לגרוף עוד סמסים כשחיתות, נסיון מסואב להטות את הצדק ולא דרך לגיטימית להתפרץ למנגנון פרוץ ממילא ולעשות קצת לכוכבי עירך הקודמים. למעשה ד"ר רשף היה פורץ הדרך, שספג בגופו את הריקושטים בשעה שכולנו התמרמרנו במרץ על העוול הנורא. מאות המכותבים שלו הם כאין וכאפס לעומת המשאבים שהוקצו בריש גלי מתקציבי עיריות, מועצות וסתם אנשים פרטיים שאוהבים להמר. אז כשהתגלגל אלינו המייל שהכיל את הפרטים המז-ע-זעים על אבא רשף עטנו עליו בשיניים מושחזות כמוצאי שלל רב. בדיעבד, לא כזה שלל מסעיר.

 

לא עמדנו בפיתוי: התקשרנו לד"ר רשף ועימתנו אותו עם המייל. עקצנו אותו כאילו לרצות שהבת שלך תזכה בתחרות זה משהו להיכלם ממנו. בעולם של 250 הצבעות לאדם וסקריפטים מצ'וכללים בלחיצת עכבר, המייל של רשף נראה כמעט ארכאי, שלא לומר עדין.

 

לזכותינו יאמר: בחברה מתוקנת, סמס אחד לכל פועל היה עושה את העבודה.

 

סליחה, מיכל, סליחה דניאל.