נתונים נוספים שעולים מהסקר: 5.7% מהמתבגרים מוגדים "שמנים"; 4.1% מהם סובלים ממשקל נמוך או תת-משקל; שיעור הבנות במשקל תקין גבוה משיעור הבנים (79.2% לעומת 74.1%); שיעור הבנים השמנים גבוה באופן מובהק משיעור הבנות השמנות (7.7% לעומת 4.1%).
על פי תוצאות הסקר שיעור הסובלים מסיכון להשמנה ומהשמנה גבוה יותר בקרב מתבגרים ערבים (מוסלמים ונוצרים) מאשר בקרב מתבגרים יהודים; כי שיעור המתבגרים הערבים הסובלים מסיכון להשמנה ומהשמנה גבוה באופן מהותי מהצפוי (21.5% לעומת 16%); וכי שיעור היהודים הסובלים מסיכון להשמנה ומהשמנה נמוך מהצפוי (15.4% לעומת 16%).
באמצע סולם ההשמנה
השמנה בגיל הילדות נחשבת למגפה במדינות רבות, ומצויה בעליה מתמדת במדינות אחרות. כיום, על-פי הערכות כ-18 מיליון ילדים בעולם שגילם פחות מ-5 הם שמנים. קיימת סבירות גבוהה שילדים שמנים יהיו מבוגרים שמנים, ויש סבירות גבוהה שיסבלו בעתיד מהשמנת יתר.
בהשוואה למדינות מפותחות אחרות, מדורגת ישראל במקום ה-9 באחוז הילדים שנמצאים בסיכון להשמנה (18.5%) – אחרי פינלנד (13%), גרמניה (15%), יוגוסלוויה, שווייץ, צ'כיה (שלושתן – 16%), בלגיה, צרפת ושבדיה (שלושתן – 18%). הסיכון להשמנת בני נוער גבוה יותר בבולגריה (20%), נורבגיה (21%) אנגליה (22%), קרואטיה (27%), ספרד (30%), יוון (31%), מלטה (35%), איטליה (36%) וארה"ב (46%).
"אנחנו כמעט בתחתית סולם ההשמנה במדינות המפותחות", אומרת ראש שירותי המזון והתזונה. "שיעור ההשמנה בקרב נוער באיטליה גבוה פי 2 מאשר בארץ, ובארצות הברית גבוה פי 3. אבל בסקר על מבוגרים בגילאי 18-65 – כבר כמעט מחצית מהאוכלוסייה בארץ נמצאת במשקל יתר. יש איזשהו חור שבו האוכלוסייה שלנו משמינה, ומשמינה מאוד".
"עד גיל 17 – אין לנו בעיה של השמנה, ברמת האוכלוסייה. פתאום בגיל 17 משהו קורה לנסיך הזה והוא הופך לצפרדע. זה דבר שצריך לעורר מחשבה, ניתוח ומחקרים. אנגליה הייתה בעשור האחרון במצבנו והידרדרה מאוד. זה הזמן לנקוט בפעולה למניעה".
גם מקדונלד'ס נרתמה למאמץ הלאומי
משרד הבריאות מקדם שינוי מדיניות, הנחיות, תקנים, חקיקה, ופיתוח תוכניות חינוכיות וקהילתיות המכוונים להפחתת שיעורי ההשמנה באוכלוסייה. כל התוכניות מנוטרות ומנוהלות ב-15 לשכות הבריאות ברחבי הארץ, באמצעות צוותים רב-מקצועיים, הכוללים, בין היתר דיאטניות, אחיות ורופאים.
מק'דונלדס, אסם ומאפיית ודש הם רק חלק קטן מיצרני המזון הרבים שהחלו בחודשים האחרונים לשתף פעולה עם שירות התזונה של משרד הבריאות כדי להפחית את המלח והשומנים באוכל, ולהפוך את המזון שאנחנו צורכים לבריא יותר.
"היוזמה לשפר את המזון נולדה במשרד בעקבות אימוץ 'האסטרטגיה הגלובלית לתזונה, פעילות גופנית ובריאות' של ארגון הבריאות העולמי, שישראל חתמה עליה בז'נבה בחודש מאי השנה", אומרת ראש שירות המזון והתזונה במשרד, ד"ר דורית ניצן-קלוסקי. "יו"ר המועצה הלאומית לקידום הבריאות והמשנה למנכ"ל המשרד, ד"ר בועז לב, לקח על עצמו את יישום האסטרטגיה הגלובלית".
"הכתר שלנו הוא הפעילות עם התעשייה", היא מספרת. "נפגשנו, בין היתר, עם נציגי התאחדות התעשיינים, מק'דונלנדס, אסם ועם יצרניות פיצה, וביחד ישבנו וחשבנו איך אפשר לשפר את ההרכב של המזונות – להוריד את המלח, להפחית את השומנים, להקטין את המנות. מאפיית ודש אפילו הסכימה להוסיף ויטמינים ומינרלים ללחם האחיד שהיא מייצרת".
"חלק מהפעילות קשה מאוד לביצוע", הוא מודה, "בגלל שהחברות עצמן רוצות להוזיל כל מיני מרכיבים במזון, והשיקולים שלהן הם גם כלכליים. אבל מה שהעיתונות עשתה והציבור דורש היום בעקבותיה, גרם לתעשיית המזון לשדרוג רציני. דברים שלא האמנתי שיש עם מי לדבר עליהם עד לפני כמה שנים – היום עוברים בנקל".
באחרונה הוציא המשרד הנחיה להגברת הפעילות הגופנית בקהילה באמצעות טיפול מקצועי בידי צוות אחיות, רופאים ודיאטנים ופעילויות קהילתיות נוספות בבתי-ספר, בטיפות חלב, בקופות החולים ובמתנ"סים. לתוכניות ההתמודדות עם ההשמנה שותפות קופות החולים, משרד התחבורה, משרד החינוך וגופים ממשלתיים וציבוריים.