ערב כתום עמוק

דלעת עם ג'ינג'ר ובצל סגול, ריזוטו דלעת בעשבי תיבול, תבשיל דלעת עם בטטה וחומוס וריבת דלעת עם פלפל צ'ילי חריף. טל איתן יוצא לדייט עם דלעת, הירק הכי ורסטילי שיש

שטחיה החקלאיים של משפחת זפרני במושב משמר איילון נמלאו בדלעות צהובות-כתומות ענקיות. אחת מהן, יפה ועסיסית במיוחד, עשתה את דרכה אל מטבחי אשר ברמת-גן. הכל התחיל בשבוע שעבר כשדפיקות חזקות על הדלת העירו אותי משנת הצהרים. לדירה התפרץ צחי, עם דלעת ענקית בידיים, היישר מהמטע של אביו. "מה זה?", שאלתי. "דלעת", הוא ענה ביובש. "אני יודע שזו דלעת", סיננתי, "אבל מה היא עושה כאן? ומה אני אמור לעשות איתה עכשיו?".

 

בתקופה הזו של סוף הקיץ (הלוואי) אפשר למצוא בשווקים דלעות עסיסיות מאוד, גדולות ומלאות בטעם שיכולות לשדרג כמעט כל מאכל ולהיכנס תחת כל הגדרה קולינרית: החל בפשטידות, דרך סלטים, תוספות, מרקים נפלאים, מנות עיקריות ואפילו קינוחים. הן שורדות כל שיטת בישול ותמצאו אותן בכל מטבח וכל עדה שמכבדת את עצמה מחזיקה לעצמה כמה מתכוני דלעת.

 

כך שמצאתי את עצמי במשימה לא קשה במיוחד, עם מקרר ריק אמנם, אבל עם הרבה אפשרויות. מה אפשר לעשות עם 8.5 קילוגרמים של כתום לוהט ומתקתק, אתם שואלים? ארוחה שלמה. נתחיל בדלעת עם ג'ינג'ר ובצל סגול, נעבור לריזוטו דלעת שמוגש על עשבי תיבול, נתמלא מתבשיל דלעת עם בטטה וחומוס ונקנח בריבת דלעת חריפה.

 

 

דלעת, ג'ינג'ר ובצל סגול

 

מתכון בסיסי ומהיר, שמניב מנת פתיחה יפה וצבעונית עם טעם לא שגרתי.

 

החומרים:

1/2 ק"ג דלעת, מנוקה רחוצה וחתוכה לקוביות קטנות

1 בצל סגול וגדול

100 גרם שורש ג'ינג'ר טרי, מקולף וחתוך לפרוסות

כוס יין לבן

כוס מים

2 כפות רוטב סויה

מעט חמאה לטיגון

לתיבול: מלח, פלפל שחור

 

אופן ההכנה:

1. חותכים את הבצל ומפרידים לטבעות. כל טבעת יש לחתוך ל-2 או 3, לפי הגודל שאתם מעדיפים.
2. משחימים את הבצל בחמאה המומסת, וכשהוא הופך לשקוף מוסיפים את הדלעת. מטגנים אותה מעט במשך כ-5 דקות תוך כדי ערבוב.
3. מוסיפים את פרוסות הג'ינג'ר, היין, המים, התבלינים ורוטב הסויה ומבשלים על אש בינונית בסיר מכוסה.
4. כעבור כ-15 דקות טועמים ומתקנים תיבול במידת הצורך.
5. מבשלים עוד כ-10 דקות, עד שהדלעת רכה למדי (אבל לא רכה מדי).

 

מגישים חם בקערית אישית. אפשרות נוספת לתיבול היא להחליף את היין הלבן ביין אדום, ובעת הבישול להוסיף מעט תרכיז רימונים (גרנדין). הטעם שיתקבל יהיה דומיננטי יותר והמנה תהפוך לחגיגית וצבעונית עוד יותר.

 

בתור ילד לא סבלתי אורז ובכלל, תמיד הייתי טיפוס של פירה ופסטה. מתישהו בתקופת הצבא גיליתי שמחית תפוחי אדמה יכולה להתנהג כמו שלולית דלוחה ופסטה יכולה, בתנאים מסויימים ותחת הידיים ה"נכונות", להפוך לדבר מסכן חיים. הופתעתי למצוא נחמה באורז הלבן והפשוט, ולימים גיליתי שעם תיבול נכון וקצת יצירתיות, הוא יכול להיות אפילו ארוחה בפני עצמו. המתכון הבא הוא דוגמה נפלאה למשהו שאפשר לעשות עם אורז.

 

 

ריזוטו דלעת

 

אם להודות על האמת, המתכון הזה הוא מתחזה ולא באמת ריזוטו, אלא תבשיל אורז דביק וחגיגי. אני אוהב אותו בכל מצב, עם הרבה תבלינים וקצת יותר מדי מלח.

 

חומרים:

3 כוסות אורז מכל סוג

1/2 7 כוסות מים

1 בצל בינוני קצוץ לקוביות קטנות

1 כוס קוביות דלעת

1 צרור קטן של פטרוזיליה

לתיבול: קארי, מלח, פלפל שחור, אבקת מרק עוף, אבקת שום, רוטב סויה

 

תוספות אופציונליות (ביחד או לחוד):

2 כפיות זרעי חרדל

חופן אגוזי מלך מקולפים וקצוצים

חופן צנוברים

 

אופן ההכנה:

1. בסיר עמוק מכסים את קוביות הדלעת במים מהברז ומבשלים כ-10 דקות על אש גדולה עם מכסה פתוח.
2. בסיר אחר מזהיבים את הבצל במעט שמן. מוסיפים את האורז והתבלינים (לפי הטעם), ומטגנים כ-2 דקות.
3. מבשלים במכסה סגור כ-10 דקות, ומשתדלים להתאפק ולא לפתוח. לאחר מכן אפשר לערבב, לטעום ולשפר טעמים. בשלב הזה אתם מסתכנים בדביקוּת יתר של האורז, אבל במתכון הנוכחי - כמה שיותר דביק - יותר טעים.
4. אחרי כ-15 דקות, כשהאורז רך מספיק (לא מדי), קוצצים היטב שני שלישים מצרור הפטרוזיליה וזורקים אל הסיר. מערבבים היטב אל תוך האורז. סוגרים שוב את המכסה, ונותנים לטעמים להכיר אחד את השני ולהתחבר יחד.

 

אפשר להגיש את האורז בכל צורה: כתוספת, בקערה מרכזית, או בקערית אישית. בצילומים תוכלו לראות צורת הגשה המהווה ארוחת ערב נפרדת בפני עצמה: אורז על מצע של עשבי תיבול, בצל ועגבניות תמר חצויות ומתובלות בשמן זית, מלח גס ופלפל שחור גרוס. טעים, חמים, משביע ופשוט להכנה.

 

  

תבשיל דלעת, בטטה וחומוס

 

המתכון הבא מתאים במיוחד לימים קרים אבל לא רק, והוא מזכיר את המרק של הקוסקוס שאמא שלי עושה כמעט בכל יום שישי.

 

החומרים:

1 בצל גדול קצוץ לקוביות גדולות

2 בטטות מקולפות וחתוכות לקוביות גדולות

2 גזרים יצוגיים, מקולפים וחתוכים

1/2 קילוגרם דלעת קלופה וחתוכה לקוביות גדולות

250 גרם (חצי שקית) חומוס יבש, לאחר 24 של השרייה במים (אפשר גם מקופסה, אבל אל תגלו לאף אחד)

1 ליטר מים מהברז (כ-5 כוסות)

חצי צרור פטרוזיליה

לתיבול: מלח, פלפל שחור, קינמון, כמון.

 

אופן ההכנה:

1. בסיר גדול ועמוק מטגנים את הבצל עד שהוא משחים.
2. מוספים את הבטטות, הגזרים, הדלעת והחומוס המושרה ואת המים.
3. מתבלים לפי הטעם. בדרך כלל צריך שתי כפיות גדושות של כמון, חצי כפית של קינמון, מלח ופלפל לפי הטעם. אפשר להוסיף גם אבקת מרק עוף, שמוסיפה לטעם.
4. קוצצים את הפטרוזיליה גס, ומשליכים אל המים.
5. מביאים לרתיחה, מנמיכים ומבשלים על אש בינונית עד שהריח ממלא את הבית והירקות רכים (כ-30 דקות).

 

אפשר לזרוק את הנוזלים ולהגיש רק את הירקות (כפי שמוצג בצילום), בצירוף עלי פטרוזיליה קצוצים. אפשר גם להשאיר את הנוזלים ולהגיש כמרק, על אורז, קוסקוס, או סתם לבד עם חלה טרייה.

 

 

ריבת דלעת ופלפל חריף

 

אחת הסיבות שבגללן אני כל כך אוהב את פסח היא המימונה, ואחת הסיבות שבגללן אני כל כך אוהב את המימונה היא הריבות המופלאות שמתגלות על השולחן. קילוגרמים של פירות ואוקיינוס של טעמים מתומצתים בכפית אחת. הריבה הבאה תפתיע את האורחים, שאולי יעקמו אף כשתספרו להם מה יש בתוכה, אבל בטוח יבקשו עוד אחרי שיטעמו.

 

החומרים:

1 ק"ג דלעת קלופה, שטופה, וחתוכה לקוביות קטנות מאוד

1 פלפל צ'ילי אדום, רחוץ היטב וחתוך לטבעות קטנות (בלי הגרעינים)

1 ק"ג סוכר

2 כפות מיץ לימון

2 תפוחים רכים חתוכים לקוביות קטנות

1 ליטר (כ-5 כוסות) מים

 

אופן ההכנה:

1. בסיר גדול (ורצוי כבד מאוד) מבשלים את כל החומרים מלבד הסוכר. מבשלים על אש גבוהה כ-10 דקות.
2. מנמיכים את האש, ומבשלים כ-10 דקות נוספות.
3. מוסיפים את הסוכר, מרתיחים שוב, ומבשלים על אש קטנה עד שהריבה מסמיכה. בשלב הזה יש להיזהר מ-2 דברים מרגיזים - גלישה של התערובת אל מחוץ לסיר ושריפה של הסוכר עד להפיכתו לקרמל דביק וקשיח מדי. אמצעי המניעה הבאים - בחישה מתמדת, סיר עמוק, להבה נמוכה וכל שילוב של השלושה - ייעשו את העבודה.
4. איך בודקים שהריבה באמת סמיכה? מוציאים מעט מהתערובת באמצעות כף עץ, ומורחים על צלחת קרה. כשהריבה מתקררת, תקבלו את רמת הסמיכות האמיתית שלה. אז גם תוכלו לטעום ממנה.

 

הריבה המתקבלת מעט חריפה ופיקנטית, ויכולה להתאים במיוחד בכריכי בשר (רוסטביף, לדוגמה), וגם כתוספת לעוף, בשר בקר, ומאפים שונים.