כל מה שרציתם לדעת על מרוצי סוסים

בעוד כשנתיים צפוי לקום בארץ היפודרום מרוצי הסוסים הראשון, אחרי שהקבינט הכלכלי ושרת החינוך כבר אישרו קיום הימורי מרוצי סוסים בארץ; איפה יקום ההיפודרום העברי הראשון, איך הוא ייראה, איך יתנהלו המרוצים, ואיך יתבצעו ההימורים - כל מה שרציתם לדעת

בריק אל-אמל ("ניצוץ התקווה"), בן 11, נולד בחוות אריאלי במושב בני-ציון בשרון. מגיל צעיר הוא הצטיין בקפיצות מעל מכשולים, ומאז המרוץ הראשון שבו השתתף, בפרדס-חנה, ניצח 11 פעמים ברציפות וקבע תוצאה יפה ברמה עולמית - 1,400 מטר ב-1.35 דקות. בריק אל-אמל, סוס מרוצים ערבי-ישראלי, גם טס פעם להולנד וניצח שם בשני מרוצים. במרוץ הכי חשוב שבו השתתף אי-פעם נציג ישראלי בעל רעמה, קטאר דרבי דיי בבלגיה, האירוע החשוב ביותר לסוסים ערביים באירופה, הוא עורר מהומה: הנציגים הקטארים, ששולטים בשוק הזה, לא רצו אותו שם. כששובץ למרות זאת, הם הכניסו למרוץ שני סוסים מטעמם שכל מטרתם היתה לחסום אותו במהלך ריצתו המטורפת. הוא הוביל את המקצה לקול תשואות הקהל, אבל בישורת האחרונה בלמו אותו שני הקטארים והוא נדחק למקום האחרון. ברגעים האחרונים זינק קדימה והגיע למקום הרביעי המכובד.

 

היום בריק אל-אמל הוא סוס הרבעה, שאחראי לדורות הבאים של סוסי מרוץ ישראליים, שיתחרו בהיפודרום (איצטדיון מרוצים) העברי הראשון שיוקם בארץ בעוד כשנתיים. כל צאצאיו עד היום הגיעו למקומות ראשונים במרוצים שבהם השתתפו.

 

מירוץ סוסים (צילום: רויטרס)

מיליארד שקל בשנה

 

בקרוב, באיחור רב, יונח היסוד לתעשיית מרוצי הסוסים בישראל. בעולם התעשייה הזאת היא אחת הגדולות בהכנסותיה, ואין כמעט מדינה בעולם שאין בה מרוצי סוסים. ברחבי העולם פועלים עשרות אלפי היפודרומים, והסוסים מגלגלים כספים יותר מכל המקצועות האולימפיים יחד.

 

עכשיו צפויה גם ישראל להשתלב בתעשייה הענפה הזו. הקבינט החברתי-כלכלי בממשלה אישר באחרונה הימורים על סוסים; שרת החינוך, לימור לבנת, כבר חתמה על היתר לקיום ההימורים; ובמשרד האוצר הוקם באחרונה צוות לגיבוש מסמך למתן ההיתר. באוצר יודעים שמדובר בתעשייה שיכולה לספק אלפי מקומות עבודה בפריפריה, לא דורשת מהמדינה פרוטה, ומניבה לקופתה הכנסות גדולות. בניו-יורק העשירו מרוצי הסוסים את תקציב העירייה באופן משמעותי. בניו-זילנד, מדינה שלווה של 4.5 מיליון תושבים, יש הכנסות של חצי מיליארד דולר בשנה מהימורי סוסים. בצרפת יש הכנסות של 7.5 מיליארד יורו בשנה, ו-10% מתוכן זורמים לקופת המדינה.

 

בצרפת ההכנסות ממרוצי סוסים מהוות כ-20% מהכנסות המדינה ממסים. לשם השוואה: הכדורגל, שכל-כך פופולרי בצרפת, מניב מיליארד יורו בשנה. ככל הנראה, גם בארץ יוטל מס על זכיות בהימורים.

 

התחנה הבאה שבה צריך נושא הימורי מרוצי הסוסים לעבור אישור היא ועדת הכספים של הכנסת, ובתוך שנתיים יקום כאמור ההיפודרום הראשון כחול-לבן, שצפוי לגלגל כמיליארד שקל בשנה. כדי להתגבר על התנגדות המפלגות הדתיות, ייתכן שלא יתקיימו תחרויות בשבת.

 

בפרדס-חנה כבר מתקיימים היום מרוצי סוסים במסגרת ספורטיבית, לא לצורכי הימורים, בשטח פתוח שמשתרע על 250 דונם. במקום, ששייך ליזמים פרטיים, מתקיימים עשרה ימי מרוץ בשנה. זו טיפה בים. הקמת היפודרום אמורה להכניס את ישראל לליגה העולמית.

 

ההחלטה היכן יוקם ההיפודרום תיעשה על-ידי הממשלה, ולבחירת היזמים שיקימו אותו יוצא מכרז. כבר יש לא מעט קופצים על המציאה: בעלת הסיכויים הגבוהים ביותר כרגע היא המועצה האזורית גלבוע, שכבר הכשירה שטח ליד מושב ניר יפה שבחבל התענכים, וראש המועצה, דני עטר, כבר מגייס משקיעים. גם בקיבוץ אורים שבנגב המערבי כבר הגישו לוועדת התכנון והבנייה תוכניות להקמת היפודרום. האדריכל אבנר דרורי הכין את התוכנית עבור המשקיעים, הכוללים משקיעים ישראלים ומשקיעים צרפתים בעלי ניסיון רב בהפעלת מסלולי מרוצי סוסים. גם בפרדס-חנה רוצים להקים היפודרום, שכן כל התשתית כבר קיימת.

 

"הימורי סוסים הם דבר אטרקטיבי יותר מהימורי כדורגל", אמר מנכ"ל מועצת ההימורים החדש, שאול שניידר, "סביב המרוץ יש עניין משפחתי, סוס זו חיה אצילית, והמרוץ נראה מכובד ויפה. סכומי ההימורים הם די נמוכים והסיפוק הוא מיידי, שכן מרוץ נמשך דקה עד ארבע דקות, ואתה כבר יודע אם זכית או הפסדת. אנחנו מעריכים שמרוצים יכפילו את המחזור שלנו ויכניסו בשלב ראשון 120-100 מיליון דולר בשנה".

 

ההשקעה הכוללת הנדרשת להקמה והפעלה של היפודרום היא כ-25 מיליון שקל. "כרגע מדברים על הקמת שלושה היפודרומים. להערכת גורמים מקצועיים, לפחות בהתחלה יש להפעיל בארץ היפודרום אחד בלבד. שלושה היפודרומים זה לא מציאותי", אומר גורם בתחום, תנו להתחיל בלי מגלומניה".

 

גודל תעשיית מרוצי הסוסים נמדד לפי מספר הסוסים המתאמנים למרוץ. בישראל יש היום 120 סוסים באימון. הצפי הוא שעם השלמת ההיפודרום יהיו 1,200 סוסים באימון. לשם השוואה: ביוון יש 1,500, בטורקיה 8,000, ובאנגליה 17,000.

 

בכל מדינה שבה מתקיימים מרוצי סוסים קיים ארגון מקצועי שאחראי לכך ומטפל בהסדרת המרוצים, כולל בירורים, ערעורים, שפיטה וענישה. בארץ זהו הג'וקי קלאב הישראלי, שעתה גם מייעץ לצוות שהוקם באוצר לצורך גיבוש נושא מרוצי הסוסים בישראל. יו"ר הג'וקי קלאב הישראלי, אלחנן פרויליך (אני לא יו"ר שיושב במשרד בקומה העשירית עם סיגר בפה"), מסביר שמשמעות המלה ג'וקי היא רוכב מקצועי.

 

לדבריו, רוכבי סוסים מקצועיים הם בדרך-כלל אנשים אתלטיים, בעלי משקל קל (שחקן הקולנוע טובי מגווייר, כוכב ספיידרמן, נאלץ להשיל כמה קילוגרמים ממשקל גופו כדי לגלם רוכב סוסים מיומן) ובעלי יכולת קבלת החלטות מהירה - בגלל העובדה שמרוץ נמשך דקות בלבד. בישראל, אומר פרויליך, יש 15 רוכבים מקצועיים בלבד, נכון לעכשיו.

 

איך זה ייראה 

 

איך ייראה ההיפודרום המתוכנן ואיך יתנהלו מרוצי הסוסים? לדברי פרויליך, מרוצי הסוסים יתקיימו לאורך כל השנה, למעט חודש פגרה באוגוסט, ומתברר שישראל היא אידיאלית למרוצי סוסים מבחינת מזג האוויר. החורף הישראלי הוא קלסי למרוצים.

 

מתחם ההיפודרום: מתחם ההיפודרום אמור להיות אזור ירוק מלא מדשאות (באנגליה אנשים באים עם סלי פיקניק. אצלנו ינסו למנוע ככל האפשר הצבת מנגלים). במתחם יהיו מזנונים ומסעדות, פארק משחקים לילדים, מתחם רכיבה על סוסי פוני, חנויות של מזכרות, קלטות, ספרים ואבזרים הקשורים לענף, וגם בוטיקים (שתפקידם יהיה למשוך גם נשים למתחם המרוצים).

 

בעולם מוקמים בדרך-כלל לצד היפודרומים אולמות קונגרסים ומרכזי קניות. בארץ צפויה להתפתח תופעה דומה, אם כי במועדון הג'וקי הישראלי ממליצים - כדי לקצר את תהליכי התכנון והבנייה - להגדיר את מתחם ההיפודרום כאתר או מתקן חקלאי (כמו אורווה, אסם וכו') ולבנות מסביבו שטחים פתוחים ומגוננים. אבל קשה להאמין שבמדינה נדלנית כמו שלנו יוותרו על האופציה הזאת.

 

בהיפודרום עצמו יהיה מתחם תצוגה שבו יוכלו הנכנסים להתרשם מהסוסים לפני המרוץ. הטריבונות יחולקו לשטח שייועד לכלל הציבור ולשטח שייועד לבעלי הסוסים. אלה יקבלו יחס מיוחד ומפנק, כולל מועדון משלהם ושירותי דיילות. בשלב ראשון יכיל ההיפודרום 3,000 צופים, אך אפשר יהיה להרחיבו עד כ-15 אלף.

 

מסלול המרוצים: כדי לאפשר מרוצים גם בחורף, בשבועות גשומים ובוציים, ייבנה מסלול מסוג מסלול לכל מזג אוויר, וכן תוקם תשתית לתאורת לילה כדי שבחודשים יולי וספטמבר, החמים והלחים, יהיה אפשר לקיים מרוצי לילה.

 

היקף מסלול מרוצים לא יעלה על 1,600-1,400 מטר, ורוחבו יהיה בין 15 ל-20 מטר. מרוץ של 1,000 מטר נמשך בממוצע 58 שניות. מרוץ של 2,000 מטר - 2.08 דקות. המרוצים: במרוצים בעולם משתתפים בכל מקצה עד 24 סוסים. אצלנו 8-6 סוסים. כל יום יתקיימו שמונה מרוצים. כל סוס מרוץ יוכל להתחרות אחת לשישה שבועות.

 

ההימורים: בישראל לא נראה בוקי'ז, סוכני הימורים, כמו בבריטניה. כאן הכול ייעשה בפיקוח מועצת ההימורים בספורט. ניתן יהיה להמר בכמה צורות - איזה סוס ינצח, אילו שלושה סוסים יגיעו ראשונים ובאיזה סדר, הימור על מיקומם המדויק של שלושה סוסים אחרים, או הימור על שלושת הסוסים שיגיעו לגמר ללא ציון הסדר. בעולם לא מהמרים בדרך-כלל על סכומי כסף גדולים, כי יש סיכוי גדול לזכות גם בהימור בכסף קטן.

 

תחנות קצה: לא צריך להגיע להיפודרום כדי להמר. בכ-100 בתי-קפה ותחנות טוטו ברחבי הארץ יימכרו טופסי הימורים, ותותקן בהם טלוויזיה שתשדר את המרוצים בשידור חי. גם באינטרנט אפשר יהיה להמר.

 

טיפול ואימון: הסוסות גדלות בחוות הרבעה, מורבעות וממליטות שם את הסייחים, שם הם גדלים עד הגיעם לגיל אימון (שנתיים). לפי המודל האמריקני, גם אימון הסוסים וגם התחרויות מתקיימים בהיפודרום. לפי המודל האנגלי והצרפתי (באנגליה יש 60 היפודרומים, בצרפת יש 200) הטיפול והאימון נעשה באורוות האימון, ורק התחרויות נעשות בהיפודרומים. הסוסים עוברים בדיקות על מנת לוודא שלא הוחדרו להם חומרים ממריצים.

 

ספר העדר: לא ניתן לקיים מרוצי סוסים מקצועיים ואמינים ללא ספר עדר, שניהולו מופקד בידי גוף ציבורי, ובו רשומים ומסווגים כל הסוסים לפי גיל, גזע, מין, ארץ מוצא וכל הפרטים הרלוונטיים לקיום מרוצים. כניסה לספר העדר מעלה אוטומטית את ערכו של סוס.

 

בעל הסוס: זה האיש שמשקיע ברכישת הסוס, משלם למאמן על אחזקתו ואימונו, משלם לג'וקי הרוכב עליו במרוץ, משלם דמי רישום למרוצים, ועוד הרבה הוצאות שיביאו לו כבוד ותהילה, מעמד חברתי ופרס כספי אם סוסו ימוקם באחד מארבעת המקומות הראשונים במרוץ. במקומות רבים בעולם בעלות על סוסי מרוץ היא מקור לסטטוס חברתי, כבוד ותהילה.

 

עלויות: סוס מרוץ גדל כמו פרימדונה. הוא מטופל כאתלט מפונק - ניקיון ומקלחת יומיומיים, מזון ותוספי מזון איכותיים, פירזול מקצועי ופיקוח וטרינרי (בארץ - בבית-החולים בבית דגן) ועוד. אחזקתו עולה כ-1,000 דולר בחודש. הרבעת סוס עולה בין 1,000 דולר ל-300 אלף דולר, תלוי בסוג הסוס, גזעו וכו'. סייח מעל גיל שנה נמכר במחירים שבין 2,000 דולר ל-2 מיליון דולר.

 

תעסוקה: כל סוס מרוץ מספק שלושה מקומות עבודה בתעשיית הסוסים.

 

השקעה בסוסים: אנשי העסקים בישראל עדיין שומרים מרחק ממרוצי סוסים. הם מעדיפים רכיבה על סוס להנאתם הפרטית בלבד. משפחתו של התעשיין סטף ורטהיימר, למשל, מגדלת סוסים ערביים לתצוגות. זכור גם המקרה הטראגי של הקבלן משה אביב ז"ל, שנפל מסוסו הפרטי ומת. אבל זה יצטרך כנראה להשתנות. ללא אנשים שיהיו מוכנים להשקיע בסוסי מרוץ אין מרוצי סוסים", אומר פרויליך. לדבריו, עידוד רכישת סוסי מרוץ ייעשה בעיקר באמצעות שיטת הקצאת הפרסים במערכת ההימורים וכן באמצעות מתן חסויות. המטרה היא עידוד גידול מקומי של סוסי מרוץ כענף יצרני וחקלאי, כך שתוך חמש שנים 70% מהסוסים במרוצים יהיו ילידי ישראל.