בכר: מדיניות נתניהו טובה לעוד 10 שנים

על רקע הסערה הפוליטית והאפשרות ששר האוצר יעזוב את תפקידו, אומרים בכירי האוצר: נמשיך במדיניות הכלכלית של נתניהו... חוסר יציבות פוליטי מערער את הכלכלה, אבל אנחנו מנסים להמשיך בשלנו". 26.5% מתקציב המדינה ל-2005, שעומד על 264.5 מיליארד שקל, מוקדשים לתשלומי העברה ותמיכה

"המדיניות הטובה של נתניהו מתאימה לא רק לשנת התקציב הבאה, אלא גם לעשור הקרוב ולכן צריך להמשיך בה. הפרמטר החשוב ביותר בהמשך הצמיחה הוא נחישות המדיניות הכלכלית". כך אמר היום (ד') מנכ"ל משרד האוצר, יוסי בכר, במסיבת עיתונאים לרגל הצגת תקציב המדינה לשנת 2005. בכר מסר את הדברים בתשובה לשאלות כתבים לגבי ההשלכות במשק אם יתחלף שר האוצר נוכח הסערה במערכת הפוליטית.

 

גם החשב הכללי, ירון זליכה, התייחס לכך ואמר: "לא קיבלנו שום הנחייה שאומרת לא להמשיך את הרפורמות, אני לא רואה שום סיבה שהממשלה תעצור רפורמה כזאת או אחרת. דו"ח ועדת בכר להפרדת קופות הגמל מהבנקים אמור לעבור לאישור הממשלה ב-14 בנובמבר ואני לא רואה סיבה שהוא לא יאושר. אין ספק שחוסר יציבות פוליטי מערער את הכלכלה, אבל אנחנו מנסים להמשיך בשלנו".

 

בכר: אין לסטות מהמדיניות

 

בכר התייחס בדבריו לתקציב שמונח על שולחן הכנסת ואמר: "תקציב המדינה לשנת 2005 מהווה המשך ישיר למדיניות הכלכלית שהממשלה מוליכה בשנתיים האחרונות, והיא נשענת על כלכלת שוק, תחרותיות, הקטנת השתתפות הממשלה, משמעת תקציבית, מעבר מקצבאות לעבודה, הפחתת משק המס ועידוד הסקטור הפרטי והיצרני". 

 

"המדיניות הזאת עובדת", הוסיף בכר. "תראו איך הוצאות הממשלה ירדו בשלוש השנים האחרונות מ-55% מהתוצר ל-50% , תראו איך ירדנו מגירעון של 5.6% מהתוצר לגירעון של 3.8% בשנת 2004 ואיך המשק צומח השנה לראשונה מזה שלוש שנים. הצלחת המדיניות הזאת היא הבסיס למדיניות המוניטרית הזהירה שנוקט בה בנק ישראל. חלילה לנו לסטות מהמדיניות הזאת, חלילה לנו מלחשוב על פריצת מסגרות.

 

"יש לנו בעיה שאנחנו ערים לה: בגלל הגידול בשיעור ההשתתפות בעבודה אנחנו לא רואים ירידה בשיעור האבטלה, אבל אנחנו נראה זאת בשנת 2005. זאת מדיניות שהתווה נתניהו, בגיבוי מלא שהיה לו מראש הממשלה אריאל שרון לפני שנתיים. אסור לנו לסטות מהדרך שבה הלכנו בשנתיים האחרונות".

 

הבר: נמשיך להקטין הוצאות הממשלה

 

ראש אגף התקציבים במשרד האוצר, קובי הבר, פירט את עיקרי תקציב המדינה לשנה הבאה. התקציב, לדברי הבר, כולל עמידה ביעד הגירעון שיעמוד להערכתו על 3%. במקרה שתוכנית ההתנתקות תצא לפועל, מניחה הממשלה חריגה נוספת של 0.4% ביעד הגירעון. תקציב תוכנית ההתנתקות עומד על 2.2 מיליארד שקל.

 

"זהו הגבול העליון לחריגה מיעד הגירעון", אומר הבר. "אם נידרש ליותר מכך - הכסף ייצא מסעיפים אחרים בתקציב המדינה. כיוון שאחד מעקרונות הברזל שלנו הם המשך הפחתת הוצאות הממשלה ואנחנו נמשיך ליישם את העיקרון הזה".

 

תקציב המדינה לשנה הבאה עומד על 264.5 מיליארד שקל (לא כולל ההתנתקות). 34% מהתקציב מוקדשים להחזר חובות, 16% מוקדשים להוצאה ביטחונית, 18.3% מוקדשים להוצאות ביטחוניות, במידה שלא תהיה חריגה בלתי צפויה בהוצאות אלה, 26.5% מוקדשים לתשלומי העברה ותמיכה ו-5% מוקדשים להשקעות ומתן אשראי.

 

ההוצאה נטו לחישוב הגירעון עומדת על 209.4 מיליארד שקלים. הממשלה צופה שההכנסות המדינה ממיסים יעמדו על 163.2 מיליארד שקלים. בנוסף לכך צופה הממשלה הכנסות נוספות של 29.5 מיליארד שקלים, רובם מתקציבי הסיוע של ארה"ב ומהרווחים שצובר הביטוח הלאומי. הגירעון הממשלתי, יעמוד אפוא, על פי הערכות הממשלה, על 16.7 מיליארד שקל ויגדל ל-18.9 מיליארד שקל אם תוכנית ההתנתקות תיושם.

 

חצי מיליארד שקל לרפורמה בחינוך

 

הממשלה מבצעת שינויים מסויימים בסדרי העדיפויות שלה, המביאים להגדלה של תקציבים מסויימים והקטנה של אחרים. בין הסעיפים שיוגדלו: תוספת תמיכה לקשישים, שיקבלו 60 שקל יותר מדי חודש בקצבת הזיקנה שלהם, מפעל הזנה לילדים, רפורמה בחינוך. "שריינו חצי מיליארד שקל לרפורמה בחינוך, בהנחה שהממשלה תאשר את מסקנות הועדה" אומר הבר, "ובנוסף אנחנו מגדילים את סל הבריאות לאחר שנתיים שלא עשינו זאת" אומר הבר.

 

כן מגדילה הממשלה את תקציב התמיכות של הרשויות המקומיות בכ-700 מיליון שקל. "אנחנו מקווים שהגדלת תקציבי האיזון של הרשויות, במקביל לתוכניות ההבראה, יחזירו את היציבות לרשויות" אומר הבר "עם זאת חשוב להדגיש שתקציבי

האיזון הם קטנים מאשר בשנת 2002.

 

התקציב כולל הגבלת הגידול בשכר עובדי המדינה. "אנחנו מניחים שתוך חודשיים נגיע להסכם עם ההסתדרות שיחסוך לנו 2 מיליארד שקל מגידול השכר שהובטח לעובדי המדינה"

 

"הכנסת סוברנית לאשר או לא לאשר את התקציב" אומר הבר "ואולם אם לא יאשרו לנו קיצוץ בסעיף אחד - נקצץ בסעיף אחר כדי שנעמוד ביעד הגירעון".