תסריט גרוע לפלסטינים

ערפאת הוא הנכס הלאומי היחיד שמצוי בידי הפלסטינים. בלעדיו יירד העניין העולמי בפלסטינים ובגורלם

גיא בכור פורסם: 28.10.04, 09:14

מוות אפשרי של יאסר ערפאת, אם אכן הידיעות על ההידרדרות במצבו הבריאותי מדויקות, הוא הדבר הנורא ביותר שיכול להתרחש אצל הפלסטינים, בבחינת קטסטרופה לאומית, סימבולית ומנהיגותית. משמעות הדבר גם חברה פלסטינית אחרת ביום שאחרי.

 

ערפאת הוא מותג וסמל, הנכס הלאומי היחיד שמצוי בידי הפלסטינים, שבלעדיו יירד העניין העולמי בפלסטינים ובגורלם עד למינימום, ובכלל זה עמדת המיקוח שלהם. האיש שמכיר את מנהיגי העולם, היה אורח בטרקליני אירופה ובוועידות הערביות, הוא הנושא והנותן הראשי של העניין הפלסטיני.

 

"בלי ערפאת היינו בגובה הדשא", היה נוהג לומר האידיאולוג של תנועת הפתח, חאלד אלחסן, על דמותו הצבעונית של הראיס, על סמליה המוכרים של כאפייה ומעיל צבאי.

 

ערפאת הקפיד כל השנים שלא יהיה לו יורש או דמות אטרקטיבית אחרת שתאיים עליו, ואף לא מנגנון לקביעת מנהיגות ההמשך, ולכן כל האופציות פתוחות.

 

שכבת דור שלמה צפויה להיבעט החוצה אחרי הסתלקות אפשרית שלו, ובכלל זה הקאדרים שהביא אתו מחו"ל, בכירי הרשות, שריה וכן הנגידים והגבירים החדשים שיצרה. משמעות הדבר חילופי דורות מיידיים, שהתעכבו שנים ארוכות רק בגלל שיאסר ערפאת בלם אותם אישית.

 

משמעות הדבר גם התחזקות מיידית של הארגונים האיסלאמיים על חשבון הרשות הלאומית הפלסטינית, ויצירת מאזני כוחות פוליטיים וצבאיים חדשים.

 

אפשרות אחרת היא התפוררות של החברה הפלסטינית למרכיביה הפוליטיים והארגוניים המרובים, ואשר רק מנהיגותו הסימבולית של ערפאת עוד החזיקה אותם יחדיו בצורה רופפת. אם לא תגיע אישיות שתתפוס מייד את הוואקום שעלול להיפער, עלול המחנה הפלסטיני להידרדר אף לאלימות פנימית ולחיסולי חשבונות.

 

כאשר ישראל משתלטת על האינתיפאדה ומדכאת אותה, על רקע חוסר בהישגים פוליטיים לפלסטינים, התערערות קשה של מוסדות הרשות הפלסטינית ודחיקת העניין הפלסטיני לקרן זווית בעולם – הסתלקות של ערפאת יכולה להיות התסריט הגרוע ביותר עבור הפלסטינים.